החיסול המפתיע של פואד שכר, יד ימינו של נסראללה, אחרי האסון במג'דל שמס, מהווה מכה קשה מאוד ומכאיבה לחזבאללה, המוכיחה פעם נוספת את יכולותיה המודיעיניות והמבצעיות של ישראל, שתקפה שוב באופן ממוקד בלב שכונת הדאחייה, מעוז חזבאללה בביירות. מדובר בחיסול משמעותי לא רק בשל מעמדו וחשיבותו בתוך הארגון של פואד שכר (חאג' מוחסיין), אשר שימש מעין רמטכ"ל לצידו של נסראללה, אלא גם בשל אחריותו הישירה כראש המערך האסטרטגי של חזבאללה לתקיפות נגד יישובי הצפון מאז ה-8 באוקטובר, וקונקרטית להריגתם של 12 הילדים הדרוזים במג'דל שמס.
חיסולו כמה שעות לאחר מכן של בכיר חמאס, ראש הלשכה המדינית איסמעיל הניה, במהלך ביקורו בטהראן (שעליו ישראל לא נטלה אחריות), מעצים את תחושת המסוגלות והתעוזה של ישראל מצד אחד, אך גם תורם לבלבול והמבוכה בקרב מנהיגי "חזית ההתנגדות", ובראשם נסראללה והאיראנים, אשר נדרשים עכשיו לתגובה נגד ישראל.
מניסיוננו עד כה חיסולי בכירים לא ייצרו שינוי ברמה האסטרטגית ותועלתם העיקרית נובעת מהערך התודעתי הנלווה לכך ומההשלכות קצרות טווח על ההתפתחויות בשטח. החיסול בלבנון לא יעצור את "מלחמת ההתשה" שמנהל מולנו חזבאללה בצפון, אך נראה שבנסיבות הנוכחיות, לאחר כמעט 10 חודשי לחימה, הוא מהווה תגובה הולמת שמאפשרת לשני הצדדים להימנע ממלחמה רחבה, ששני הצדדים לא מעוניינים בה שלב זה.
בביירות ובטהראן נערכות עתה התייעצויות כיצד להגיב. בטרם חיסול שכר, חזבאללה, אשר מתמהמה בהודאה על מותו, כבר התחייב לתגובה שוות ערך לתוצאות הפעולה הישראלית והזהיר מפני תקיפה בביירות. לכן אפשר להעריך בוודאות כי צפויה תגובה חריגה, אך נראה כי בשל אופייה המוגבל יחסית של הפעולה הישראלית, התקיפה מצד חזבאללה תהיה כזאת שתאפשר לישראל "להכיל" את האירוע. הרבה תלוי במה תעשה ישראל, בעיקר בנסיבות בהן אפשרי במקביל גם מהלך מצד איראן שחיסול הניה אירע מתחת לאפם של גורמי האבטחה שלה, כמו גם הרצון של החות'ים לגמול רע לישראל על התקיפה בנמל חודידה.
החיסול המפתיע של פואד שכר, יד ימינו של נסראללה, אחרי האסון במג'דל שמס, מהווה מכה קשה מאוד ומכאיבה לחזבאללה, המוכיחה פעם נוספת את יכולותיה המודיעיניות והמבצעיות של ישראל, שתקפה שוב באופן ממוקד בלב שכונת הדאחייה, מעוז חזבאללה בביירות. מדובר בחיסול משמעותי לא רק בשל מעמדו וחשיבותו בתוך הארגון של פואד שכר (חאג' מוחסיין), אשר שימש מעין רמטכ"ל לצידו של נסראללה, אלא גם בשל אחריותו הישירה כראש המערך האסטרטגי של חזבאללה לתקיפות נגד יישובי הצפון מאז ה-8 באוקטובר, וקונקרטית להריגתם של 12 הילדים הדרוזים במג'דל שמס.
חיסולו כמה שעות לאחר מכן של בכיר חמאס, ראש הלשכה המדינית איסמעיל הניה, במהלך ביקורו בטהראן (שעליו ישראל לא נטלה אחריות), מעצים את תחושת המסוגלות והתעוזה של ישראל מצד אחד, אך גם תורם לבלבול והמבוכה בקרב מנהיגי "חזית ההתנגדות", ובראשם נסראללה והאיראנים, אשר נדרשים עכשיו לתגובה נגד ישראל.
מניסיוננו עד כה חיסולי בכירים לא ייצרו שינוי ברמה האסטרטגית ותועלתם העיקרית נובעת מהערך התודעתי הנלווה לכך ומההשלכות קצרות טווח על ההתפתחויות בשטח. החיסול בלבנון לא יעצור את "מלחמת ההתשה" שמנהל מולנו חזבאללה בצפון, אך נראה שבנסיבות הנוכחיות, לאחר כמעט 10 חודשי לחימה, הוא מהווה תגובה הולמת שמאפשרת לשני הצדדים להימנע ממלחמה רחבה, ששני הצדדים לא מעוניינים בה שלב זה.
בביירות ובטהראן נערכות עתה התייעצויות כיצד להגיב. בטרם חיסול שכר, חזבאללה, אשר מתמהמה בהודאה על מותו, כבר התחייב לתגובה שוות ערך לתוצאות הפעולה הישראלית והזהיר מפני תקיפה בביירות. לכן אפשר להעריך בוודאות כי צפויה תגובה חריגה, אך נראה כי בשל אופייה המוגבל יחסית של הפעולה הישראלית, התקיפה מצד חזבאללה תהיה כזאת שתאפשר לישראל "להכיל" את האירוע. הרבה תלוי במה תעשה ישראל, בעיקר בנסיבות בהן אפשרי במקביל גם מהלך מצד איראן שחיסול הניה אירע מתחת לאפם של גורמי האבטחה שלה, כמו גם הרצון של החות'ים לגמול רע לישראל על התקיפה בנמל חודידה.