חוזה הגנה ישראלי-אמריקאי: ביצור היחסים לטווח הארוך ומענה אסטרטגי מול אתגרי העתיד - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים ניירות מדיניות חוזה הגנה ישראלי-אמריקאי: ביצור היחסים לטווח הארוך ומענה אסטרטגי מול אתגרי העתיד

חוזה הגנה ישראלי-אמריקאי: ביצור היחסים לטווח הארוך ומענה אסטרטגי מול אתגרי העתיד

נייר מדיניות, 27 בספטמבר, 2023

English

המלצה: על ישראל לחתור לכינון חוזה הגנה עם ארצות הברית, מוגבל לאיומים קיצוניים וקיומיים ומתוחם למזרח התיכון, נוכח הנסיבות האסטרטגיות המשתנות והאיומים על עתיד היחסים.


העובדות

בעת האחרונה מתחזקים הדיווחים על אודות התקדמות לקראת נורמליזציה ביחסים בין ערב הסעודית לישראל, וזאת כחלק מהסכמים רחבים יותר בין ערב הסעודית לארצות הברית. בשיחות בין מדינות אלה אף עולה אפשרות לכינון חוזה הגנה ביניהן, כמענה לדרישותיה של ערב הסעודית. דיון זה גם העלה מחדש את האפשרות גם לחוזה הגנה בין ארצות הברית לישראל, בהנחה שארצות הברית תתקשה להעניק ערובה ביטחונית לערב הסעודית בלבד.

חוזה הגנה בין שתי מדינות או יותר מביא לידי ביטוי מחויבות הדדית לביטחונן. יפן, דרום-קוריאה, אוסטרליה, ניו-זילנד, הפיליפינים ו-31 חברות נאט"ו חתומות על חוזי הגנה עם ארצות הברית, הגם שקיימת שונות ניכרת בין נוסחי החוזים השונים. החוזה הבילטרלי האחרון שחתמה ארצות הברית (בשונה מהתרחבות ברית נאט"ו) הייתה עם יפן ב-1960, ומאז נמנעת ארצות הברית מליטול על עצמה מחויבות אסטרטגית עליונה זו ומסתפקת במתן ערבויות ביטחוניות מוגבלות יותר שלא במסגרת חוזית.

ראש הממשלה בן־גוריון שאף לחוזה הגנה עם ארצות הברית עוד בשנות ה-50'. מאז שקלו זאת ראשי הממשלה יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק, כתמורה ביטחונית ופוליטית שתכליתה לפצות את ישראל על הוויתורים הכרוכים בהסדרים עם הפלסטינים וסוריה וכדי להקהות את מחירם של וויתורים אלה בדעת הקהל הישראלית. גם ראש הממשלה נתניהו העלה את הרעיון במהלך קמפיין הבחירות לכנסת ה-22 בחודש ספטמבר 2019. ואולם, מערכת הביטחון מסתייגת מסורתית מחוזה הגנה משיקולים שונים המפורטים מטה.

משמעויות

חוזה הגנה בין ישראל לארצות הברית יהיה הביטוי האולטימטיבי "ליחסים המיוחדים" ביניהן, יקבּע אותם רשמית כחלק מהמדיניות הלאומית של שתי המדינות ויתרה מכך, יבצר את היחסים לטווח הארוך. ובנוסף, חוזה הגנה עם ארצות הברית יחזק את ההרתעה של ישראל מול יריבותיה ויקבּע בתודעתן את המחויבות האמריקאית ארוכת-הטווח לביטחונה של ישראל, העשויה להזדקק לגיבוי אמריקאי במקרה שאיראן תתגרען וביתר שאת אם יתהווה מזרח תיכון מרובה שחקנים גרעיניים.

ההתנגדות לחוזה הגנה עם ארה"ב נשענת בראש ובראשונה על החשש של ישראל לאבד את חופש הפעולה שלה ולהידרש להדדיות, היינו לסייע בהגנה על ארצות הברית ברחבי העולם ולתמוך במדיניותה הגלובלית. אולם בפועל, שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית כה עמוק ממילא, עד כי ישראל כמעט אינה נוקטת פעולה צבאית או מדינית משמעותית בלי להיוועץ בארצות הברית ולמעשה לקבל את אישורה. כבר כיום נדרשת ישראל לתמוך במדיניותה הגלובלית של ארצות הברית. כבעלת ברית רשמית, הקשורה בחוזה הגנה, תובטח גישתה של ישראל לאמל"ח אמריקאי מתקדם ולטכנולוגיות ייחודיות, שישמרו את היתרון הצבאי האיכותי שלה.

ההמלצות

סוגיית הנורמליזציה עם ערב הסעודית, שמצידה דורשת חוזה הגנה עם ארצות הברית, יוצרת חלון הזדמנויות גם עבור ישראל. על ישראל לחתור לכינון חוזה הגנה עם ארצות הברית כחלק מגיבוש אסטרטגיה סדורה מול אתגרי העתיד, בעיקר איראן גרעינית והתגרענות אזורית רב-צדדית. חוזה הגנה יבצר לטווח הארוך את "היחסים המיוחדים" עם ארצות הברית, המהווים נדבך מרכזי במדיניות הביטחון הלאומי של ישראל. כבר כיום מאיימות על עתיד היחסים ההשפעה השלילית המצטברת של מדיניות ישראל בנושא הפלסטיני ומגמות עומק דמוגרפיות-פוליטיות בארצות הברית. חוזה הגנה יקל על ישראל לבצר לאורך זמן את התמיכה הדו-מפלגתית ואת מחויבותם של ממשלים עתידיים לביטחון ישראל. בנסיבות האסטרטגיות המשתנות במהירות במזרח התיכון, על ישראל לנצל את חוזה ההגנה לקידום ארכיטקטורה אמריקאית-אזורית. בניית מערך אסטרטגי רב-צדדי יפיג את חששות בעלות הברית של ארצות הברית מצמצום המעורבות האמריקאית באזור.

ישראל איננה זקוקה לחוזה הגנה עם ארצות הברית להתמודדות עם איומים כגון הטרור, חיזבאללה וחמאס, וארצות הברית מצידה לא תרצה ליטול על עצמה מחויבות להתמודדות עמם. לכן, על מנת שישראל תשמר את חופש הפעולה שלה וכדי שלא תידרש להילחם במלחמותיה הגלובליות של ארצות הברית, יש להגביל את תכולת החוזה לאיומים קיומיים וקיצוניים, ורק לאזור המזרח התיכון, בדומה לחוזים של ארצות הברית עם יפן, דרום-קוריאה ואוסטרליה, המוגבלים לזירותיהן. על החוזה לעגן את המחויבות האמריקאית ליתרון האיכותי של ישראל (QME) ולהסדיר את סוגיית הסיוע הביטחוני בעתיד העתידי. על ישראל לוודא שזכויות הצדדים להגנה עצמית ולפעולה על פי תהליכיהן החוקיים לא תפגענה, כנהוג בחוזים אלה, באופן שישאיר פתח מסוים לפעולה עצמאית במקרים חריגים.

כשאר בעלות הברית של ארצות הברית, ישראל תהיה עצמאית להחליט על אודות אופי והיקף תרומתה הצבאית למאמצי ארצות הברית בעולם, היה ותידרש לכך. סיוע בתחומים כחיל הרפואה, פיקוד העורף והגנה אווירית יתנו לכך מענה. משא ומתן על חוזה ההגנה ייצור הזדמנות להעלות את נושא שיתוף הפעולה התעשייתי-בטחוני כדי להבטיח את מקומה של ישראל בבריתות הטכנולוגיות שארצות הברית מקדמת בעולם.

.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום ניירות מדיניות
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
המאבק המתמשך של ישראל על מעמדה הבינלאומי
11 בדצמבר, 2025
16:30 - 13:30

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ (2025): משמעויות לישראל
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ מעצבת מחדש את דוקטרינת "אמריקה תחילה", באופן שמערער את תפיסת ההגמוניה האמריקנית המסורתית. לא עוד הובלה ערכית של המחנה הדמוקרטי-ליבראלי, אלא חתירה להכרה בלאומיותן של מדינות והימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים. המזרח התיכון ממוסגר כ"תיק שטופל" – איראן מוחלשת, פרויקט הגרעין "הושמד", המלחמה בעזה הסתיימה והנורמליזציה האזורית מתקדמת. במסגרת זו, ישראל מוגדרת כאינטרס ליבה וכשותפה מרכזית, לצד מדינות נוספות, בארכיטקטורה החדשה במזרח התיכון, שהיא היעד המרכזי של הממשל באזור. בה בעת, ישראל נחשבת כגורם המסוגל לפתוח מחדש חזיתות רחבות ובכך לערער את סיפור ההצלחה שמבקש הממשל לבסס. בכל מקרה, ההדגשים באסטרטגיית הביטחון והמדיניות בפועל שמוביל ממשל טראמפ מציבים את ישראל בפני חלון הזדמנויות קצר וממוקד, שיימשך לכל היותר כשלוש שנים ובפועל ייתכן שפחות, שבמסגרתו וושינגטון מחויבת במיוחד לישראל. עבור ישראל, המשמעות הנגזרת אינה רק “להסתדר” עם הממשל, אלא למצות את פרק הזמן הקצוב הזה לקידום יעדים אסטרטגיים בעלי ערך ארוך טווח מול ארצות הברית ומול האזור, תוך ניהול סיכונים שנובעים מנטיית הממשל להצהיר על “סגירת תיקים”, להעביר נטל לשותפים ולהימנע ממעורבות צבאית ישירה בהיקפים גדולים.   העיגון הפורמלי של ביטחון ישראל כאינטרס אמריקאי מחזק את יכולתה לדרוש את שימור והרחבת מזכר ההבנות (MOU) בין המדינות, הבטחת יתרונה האיכותי וכן העמקת שיתופי פעולה ביטחוניים-טכנולוגיים ומיצובה כליבה מודיעינית צבאית בציר הפרו-אמריקאי, לרבות השתלבות במיזמי אנרגיה, גרעין אזרחי ו-AI. מנגד, הנרטיב שלפיו האיומים מאיראן, מזירת עזה, מסוריה ומלבנון "טופלו" מצמצם את הלגיטימציה לצעדים צבאיים ישראליים רחבי היקף בעתיד; הפער בין החזון האמריקאי למזרח התיכון לבין הצרכים הביטחוניים של ישראל עלול להתרחב; הקשרים המתהדקים בין ממשל טראמפ לבין בעלות הברית במפרץ וטורקיה, וכן ההסתמכות על שותפים אחרים באזור עלולים להיתרגם ללחץ על ישראל לנקוט מהלכים מדיניים וביטחוניים בניגוד לאינטרסים שלה, במיוחד בזירה הפלסטינית.  
16/12/25
REUTERS/Evelyn Hockstein/File Photo
ציר וושינגטון-ריאד: הברית המעצבת את המזרח התיכון והאתגר לישראל
מהן ההשלכות של ביקורו ההיסטורי של יורש העצר הסעודי בוושינגטון, הן מבחינת סעודיה והן מבחינת ארה"ב, ואילו סיכונים והזדמנויות האירוע מייצר לישראל?
24/11/25
היום שאחרי טראמפ: כיצד צריכה ישראל להיערך לטלטלה הצפויה
דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי אפשרי עתידי במדיניות ארצות הברית באזור.
04/11/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע