השב"כ חשף השבוע מספר מאמצי השפעה שבוצעו ברשתות החברתיות על ידי גורמים איראנים המתחזים לישראלים במטרה להשפיע על השיח הישראלי, לאסוף מודיעין ולהפעיל אזרחים ישראלים באופן משוטה בכדי להעמיק שסעים חברתיים ופוליטיים.
אירוע זה מתכתב היטב עם האסטרטגיה האיראנית, כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות, שנועדה לפגוע במדינת ישראל והחברה הישראלית "מתחת לרף ההסלמה". איראן מניחה ששימוש במרחב הסייבר וברשתות החברתיות מאפשר לה "מרחב הכחשה" לפעולות אלו שכן מאפייני מרחב זה, בדגש על האנונימיות שבו, מאפשרים לייצר בידול בין איראן לבין המהלכים שהיא נוקטת נגד ישראל, ובכך להקטין משמעותית את הסבירות לתגובה ישראלית לפעולות אלו.
מאמצים אלו התגברו בתקופת המלחמה בעזה, תוך ניצול האירועים המטלטלים שעוברת החברה הישראלית מאז ה-7.10. חלק מרשתות ההשפעה שנחשפו על ידי השב"כ הוקמו מייד לאחר מתקפת חמאס, ב-8.10, או בשבועות שלאחר מכן בעוד שאלו שפעלו לפני פרוץ המלחמה עברו להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה, כגון המאבק להשבת החטופים או קידום הקריאות "לחזור לגוש קטיף".
בנוסף למטרות המבצעים הללו שפורסמו בהודעת השב"כ, כמו הפעלה לצורך איסוף מודיעין (למשל, באמצעות מילוי סקרים), השפעה על השיח הפנימי והטרדה של גורמים פוליטיים או של משפחות החטופים, ראויה לציון גם הסתה איראנית נגד אזרחים ערבים ישראלים אשר כללה פרסום פרטים אישיים ותמונות של האזרחים עם סימני מטרה על פניהם. רשת זו עודדה אירועי אלימות בבתי חולים שונים בישראל תוך הפצת מידע שקרי על הימצאות "מחבלי חמאס" באותם בתי החולים. מטרתה היתה להעמיק את השסע היהודי-ערבי ואף לייצר חיכוך פיזי ואלימות של ממש בעיתוי קריטי, שבו בכירים בישראל הזהירו מפני "שומר החומות 2".
חשיפת מאמצי ההשפעה האיראנים ברשתות החברתיות, כפי שעשה השב"כ השבוע, מלמדת כי הארגון רואה בהם איום משמעותי. החשיפה התקשורתית המפורטת מדגישה שאפיק מרכזי בהתמודדות עם התופעה הוא חיזוק המודעות הציבורית והאוריינות הדיגיטלית של הציבור.
השב"כ חשף השבוע מספר מאמצי השפעה שבוצעו ברשתות החברתיות על ידי גורמים איראנים המתחזים לישראלים במטרה להשפיע על השיח הישראלי, לאסוף מודיעין ולהפעיל אזרחים ישראלים באופן משוטה בכדי להעמיק שסעים חברתיים ופוליטיים.
אירוע זה מתכתב היטב עם האסטרטגיה האיראנית, כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות, שנועדה לפגוע במדינת ישראל והחברה הישראלית "מתחת לרף ההסלמה". איראן מניחה ששימוש במרחב הסייבר וברשתות החברתיות מאפשר לה "מרחב הכחשה" לפעולות אלו שכן מאפייני מרחב זה, בדגש על האנונימיות שבו, מאפשרים לייצר בידול בין איראן לבין המהלכים שהיא נוקטת נגד ישראל, ובכך להקטין משמעותית את הסבירות לתגובה ישראלית לפעולות אלו.
מאמצים אלו התגברו בתקופת המלחמה בעזה, תוך ניצול האירועים המטלטלים שעוברת החברה הישראלית מאז ה-7.10. חלק מרשתות ההשפעה שנחשפו על ידי השב"כ הוקמו מייד לאחר מתקפת חמאס, ב-8.10, או בשבועות שלאחר מכן בעוד שאלו שפעלו לפני פרוץ המלחמה עברו להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה, כגון המאבק להשבת החטופים או קידום הקריאות "לחזור לגוש קטיף".
בנוסף למטרות המבצעים הללו שפורסמו בהודעת השב"כ, כמו הפעלה לצורך איסוף מודיעין (למשל, באמצעות מילוי סקרים), השפעה על השיח הפנימי והטרדה של גורמים פוליטיים או של משפחות החטופים, ראויה לציון גם הסתה איראנית נגד אזרחים ערבים ישראלים אשר כללה פרסום פרטים אישיים ותמונות של האזרחים עם סימני מטרה על פניהם. רשת זו עודדה אירועי אלימות בבתי חולים שונים בישראל תוך הפצת מידע שקרי על הימצאות "מחבלי חמאס" באותם בתי החולים. מטרתה היתה להעמיק את השסע היהודי-ערבי ואף לייצר חיכוך פיזי ואלימות של ממש בעיתוי קריטי, שבו בכירים בישראל הזהירו מפני "שומר החומות 2".
חשיפת מאמצי ההשפעה האיראנים ברשתות החברתיות, כפי שעשה השב"כ השבוע, מלמדת כי הארגון רואה בהם איום משמעותי. החשיפה התקשורתית המפורטת מדגישה שאפיק מרכזי בהתמודדות עם התופעה הוא חיזוק המודעות הציבורית והאוריינות הדיגיטלית של הציבור.