מלחמת חרבות ברזל עתידה להשפיע באופן משמעותי וארוך טווח על הכלכלה הישראלית. בשבוע האחרון, משרד האוצר ובנק ישראל הציגו תחזיות ראשוניות להשפעתה הכלכלית של המלחמה. תחזיות אלו מתייחסות למלחמה בחזית אחת מול חמאס המערבת תקריות בצפון אשר לא יתרחבו למלחמה אזורית. משרד האוצר העריך כי עלות הלחימה הכללית - הישירה והעקיפה, הביטחונית והאזרחית, עומדת על כמיליארד שקלים ביום. סכום זה גבוה משמעותית מהעלות התקציבית של מבצעים קודמים (כמו צוק איתן) או מלחמת לבנון השנייה. גובה הסכום נובע מהיקף גיוס נרחב והנזק העצום של מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, אשר גרמה לפינויים של כ-125 אלף תושבי עוטף עזה והיישובים הסמוכים לגבול לבנון. יחד עם עלויות השיקום של יישובי הנגב המערבי, הערכת עלותה הכוללת של המלחמה נעה בין 150 לבין 200 מיליארד שקל. מדובר בסכום משמעותי המהווה כ-10 אחוזים מהתוצר של מדינת ישראל.
בטווח המיידי, הנתונים הכלכליים מראים שהשקל ושוק המניות נחלשים, האבטלה עולה, והמשקיעים מאבדים אמון באג״ח של ממשלת ישראל. יש לציין כי תנודות שער השקל היו צפויות להיות דרמטיות יותר לולא התערבותו של בנק ישראל. כבר בימים הראשונים למלחמה, הכריז נגיד בנק ישראל על הקצאה של כ-30 מיליארד דולר להתערבות בשוק המט״ח מתוך רזרבות של כ-200 מיליארד דולר. הכרזה זו השרתה אמון ומנעה ירידה חדה יותר. לעומת תפקודו האחראי של בנק ישראל, הממשלה טרם הצליחה לטפל באירוע הזה בצורה ראויה. אומנם הממשלה אישרה מתווה סיוע לעובדים ובעלי עסקים, אך מוקדם עדיין לומר אם המתווה יסייע ל-760 אלף עובדים המושבתים מעבודתם ולהישרדות העסקים הקטנים. על ממשלת ישראל לשנות באופן יסודי את סדר העדיפות הלאומי ולהסיט תקציבים משמעותיים לטובת ההתמודדות עם נזקי המלחמה."
לנתונים כלכליים נוספים וליתר הנתונים שאסף המכון למחקרי ביטחון לאומי על הכלכלה לחצו כאן
מלחמת חרבות ברזל עתידה להשפיע באופן משמעותי וארוך טווח על הכלכלה הישראלית. בשבוע האחרון, משרד האוצר ובנק ישראל הציגו תחזיות ראשוניות להשפעתה הכלכלית של המלחמה. תחזיות אלו מתייחסות למלחמה בחזית אחת מול חמאס המערבת תקריות בצפון אשר לא יתרחבו למלחמה אזורית. משרד האוצר העריך כי עלות הלחימה הכללית - הישירה והעקיפה, הביטחונית והאזרחית, עומדת על כמיליארד שקלים ביום. סכום זה גבוה משמעותית מהעלות התקציבית של מבצעים קודמים (כמו צוק איתן) או מלחמת לבנון השנייה. גובה הסכום נובע מהיקף גיוס נרחב והנזק העצום של מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, אשר גרמה לפינויים של כ-125 אלף תושבי עוטף עזה והיישובים הסמוכים לגבול לבנון. יחד עם עלויות השיקום של יישובי הנגב המערבי, הערכת עלותה הכוללת של המלחמה נעה בין 150 לבין 200 מיליארד שקל. מדובר בסכום משמעותי המהווה כ-10 אחוזים מהתוצר של מדינת ישראל.
בטווח המיידי, הנתונים הכלכליים מראים שהשקל ושוק המניות נחלשים, האבטלה עולה, והמשקיעים מאבדים אמון באג״ח של ממשלת ישראל. יש לציין כי תנודות שער השקל היו צפויות להיות דרמטיות יותר לולא התערבותו של בנק ישראל. כבר בימים הראשונים למלחמה, הכריז נגיד בנק ישראל על הקצאה של כ-30 מיליארד דולר להתערבות בשוק המט״ח מתוך רזרבות של כ-200 מיליארד דולר. הכרזה זו השרתה אמון ומנעה ירידה חדה יותר. לעומת תפקודו האחראי של בנק ישראל, הממשלה טרם הצליחה לטפל באירוע הזה בצורה ראויה. אומנם הממשלה אישרה מתווה סיוע לעובדים ובעלי עסקים, אך מוקדם עדיין לומר אם המתווה יסייע ל-760 אלף עובדים המושבתים מעבודתם ולהישרדות העסקים הקטנים. על ממשלת ישראל לשנות באופן יסודי את סדר העדיפות הלאומי ולהסיט תקציבים משמעותיים לטובת ההתמודדות עם נזקי המלחמה."
לנתונים כלכליים נוספים וליתר הנתונים שאסף המכון למחקרי ביטחון לאומי על הכלכלה לחצו כאן