דיפ פייק והאתגרים לביטחון הלאומי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים איום מזויף או אמיתי? דיפ־פייק והאתגרים לביטחון הלאומי

איום מזויף או אמיתי? דיפ־פייק והאתגרים לביטחון הלאומי

מזכר 220 | פברואר 2022

לירן ענתבי

דיפ־פייק (זיוף עמוק) הוא יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית הפך יישום זה בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט.


הטכנולוגיה מאפשרת שלל שימושים חיוביים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, הרפואה והפסיכולוגיה, החינוך והשימור ההיסטורי וכן בתחום משחקי המחשב, אך היא מביאה עימה גם יישומים מסוכנים ומטרידים המתבססים על אותן יכולות ממש, ובהן יצירת סרטוני פורנו מזויפים, יצירת תוצרים למטרות  סחיטה והונאה וכן להשפעה על הפוליטיקה, לביצוע מניפולציה על דעת הקהל ולפגיעה בביטחון הלאומי. הסיכון בטכנולוגיה הזו ממשי עד כדי כך שהיא הוגדרה בשנת 2019 על ידי ארגוני המודיעין האמריקאיים כאיום האסטרטגי החמור ביותר על הביטחון הלאומי.


מחקר זה, שבוצע במסגרת תוכנית ליפקין-שחק לפוסט-אמת ופייק ניוז במכון למחקרי ביטחון לאומי, סוקר ומציג את הטכנולוגיה המשמשת ליצירת זיופים עמוקים ואת מגוון השימושים החיוביים והשליליים המוכרים שלה, תוך דיון במקרי מבחן בולטים מן העולם. כמו כן הוא בוחן את ההתפתחויות בתחום ההיערכות וההתמודדות עם האתגר בעולם ובישראל. המחקר מציג מסקנות שעלו מסימולציה שנערכה בהשתתפות מומחים והמלצות למדיניות רצויה בתחום עבור ישראל, על מנת להיערך כהלכה לקראת האיום ההולך ומתגבש של הדיפ־פייק.


תוכן עניינים:

המונח דיפ־פייק, בתרגום לעברית ״זיוף עמוק״, הוא הֶלחם המושגים למידה עמוקה וזיוף. הוא מתאר יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. זאת בשונה מ׳צ׳יפ־פייק׳ — זיוף שנוצר באמצעים של עריכה פשוטה ולא באמצעות זיוף מבוסס בינה מלאכותית. דיפ־פייק, כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית, הפך בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט...
קרא/י עוד

המונח דיפ־פייק הוא הֶלחם המושגים למידה עמוקה. הוא מתאר יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד תוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין בזיוף. זאת בשונה מ׳צ׳יפ־פייק׳ — זיוף שנוצר בעריכה פשוטה ולא בזיוף מבוסס בינה מלאכותית. יישום זה, כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית, נעשה בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, וחלק מהיישומים המאפשרים לייצרו זמינים לכל אדם עם גישה לרשת האינטרנט....
קרא/י עוד

המונח דיפ־פייק מתאר תמונה, קטע קול או סרטון שעברו מניפולציה מלאכותית אך הם בעלי מראה מציאותי ואמין. המונח דיפ־פייק הוא למעשה הֶלחם של למידה עמוקה וזיוף, שכן שורשי מהפכת הזיוף העמוק נעוצים במהפכה טכנולוגית נוספת שהתחוללה לפני פחות מעשור: למידה עמוקה...
קרא/י עוד

במסגרת ׳אתוס הקוד הפתוח׳ של חלק ניכר מהקהילה של למידת מכונה, כל התקדמות מחקרית בתחום הזיוף העמוק מתפרסמת מייד בפורומים ייעודיים והופכת פומבית וזמינה. כמו ביישומי בינה מלאכותית רבים אחרים, עד לפני מספר שנים היה קשה מאוד להשתמש ביכולות דיפ־פייק, משום שהדרישות לכמות מידע גדולה וכן לכוח מחשוב רב ויקר יצרו מכשול. על כן עיקר השימושים בוצע בגופים גדולים — חברות ומדינות. אולם ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות הפכה את הטכנולוגיה זמינה לקבוצה רחבה של יוצרי תוכן, חובבים ואנשי מקצוע כאחד. כיום גם משתמשים ללא כל רקע בתחום המחשוב יכולים ליצור סרטון מזויף קצרצר תוך שניות ספורות, וסרטונים ארוכים יותר תוך מספר דקות. לפיכך שחקנים שונים יכולים לעשות שימוש בטכנולוגיה זו — אלה הפועלים בחסות מדינה ולצידם קבוצות פוליטיות ואנשים פרטיים...
קרא/י עוד

התבוננות בשימושים החיוביים והשליליים של טכנולוגיית הזיוף העמוק ובמקרי המבחן שנסקרו לעיל מעלה את הדיון בשאלה: האם אכן יש פוטנציאל לערעור הביטחון הלאומי בעקבות עליית האיכות והזמינות של טכנולוגיית הזיוף העמוק? מחד גיסא, מדובר בתופעה חדשה שעומקי השפעתה אינם ידועים עדיין. מאידך גיסא, גם בעבר התמודדו פרטים, ארגונים ומדינות עם דרכים שונות ומתוחכמות של יצירת זיופים למטרות שונות...
קרא/י עוד

מדינות, גופי תקשורת, חברות ואנשים פרטיים מתמודדים בשנים האחרונות עם האיום שמציבות זמינותן ונגישותן ההולכות וגוברות של יכולות דיפ־פייק. בפרק זה סקירת פתרונות ודרכי התמודדות מן העולם, הנחלקים לשלוש קטגוריות: מאמצי רגולציה, חקיקה ואכיפה; פתרונות טכנולוגיים; מאמצים לחינוך הציבור...
קרא/י עוד

לצורך גיבוש המלצות לישראל לשם התמודדות עם איום הדיפ־פייק על הביטחון הלאומי, התקיימה באוקטובר 2021 במכון למחקרי ביטחון לאומי סימולציה בהשתתפות מומחים מתחומי הדוברות והתקשורת, האסטרטגיה וניהול המשברים, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, המשפט והמדיניות....
קרא/י עוד

עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית, כמו גם הפיכתה לזולה וזמינה יחסית לקהל הרחב, גם היכולות לייצר דיפ־פייק קשה לזיהוי נעשות נגישות יותר. להתפתחות זו מגוון שימושים פוטנציאליים. חלקם חיוביים, למשל בתחומי התרבות, האומנות, השחזור ההיסטורי ותחומים עסקיים שונים; חלקם בעלי פוטנציאל שלילי לשימוש בזדון, למשל בתחומי הפורנו, ההונאה וההשפעה הפוליטית המקומית או הגלובלית, ואף גלום בהם איום על הביטחון לאומי...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
פיתוי הבינה המלאכותית הסינית: אל לה לישראל להסתכן בשיכרון מעמקים בעקבות DeepSeek
עד כמה חזק ויעיל מודל הבינה המלאכותית הסיני – ומה המסקנות שצריך להסיק בישראל?
18/02/25
יירוט טילים בליסטיים בשלב ההאצה
יירוט טילים ורקטות בשלב המוקדם ביותר של המראתם הינה פעולה התקפית בעלת אופי הגנתי מובהק, שמטרתה מניעת נזק ממשי או אגבי במדינה המותקפת, תוך הסבת נזק מרבי לגוף התוקף. במקרה של מדינת ישראל לשיטת יירוט זו יתרון כפול ומכופל עקב שטחה הקטן, האיומים מצד איראן ושלוחיה ב"מעגל האש" הקרוב והרחוק, ופוטנציאל הנזק הרב כתוצאה מפגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות. במאמר זה נסקרים האתגרים והפיתוחים הטכנולוגיים שביירוט טילים ורקטות, היבטים גיאו-פוליטיים רלוונטיים וכן לקחים למדינת ישראל.
13/02/25
אתגר הבינה המלאכותית: הידרדרות מעמדה של ישראל והצורך הדחוף באסטרטגיה לאומית חדשה
המרוץ העולמי בתחום הבינה המלאכותית ממשיך במלוא עוזו, כשהמדינות המתקדמות מזהות את הנושא כרכיב יסודי בעוצמתן הכלכלית וביטחונן הלאומי ומשקיעות תשומות לאומיות בהתאמה לגודל האתגר והשעה. למרות מאמציה, מדינת ישראל לא מצליחה לעמוד בתחרות ומיקומה הולך ויורד במדדים העולמיים. כבר היום מורגשת יכולתה המוגבלת של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית להתחרות בתחום, מגמה שתלך ותחמיר ללא התערבות מיידית, הגדרת אסטרטגיה עדכנית, קביעת יעדי תשתית המחשוב הלאומיים ואימוץ תכנית טכנולוגיה לאומית.
15/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.