אסטבן קלור

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שיתקיים כשנה ושבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוא מועד ראוי לבחינה וניתוח של הנתונים על אודות חללי צה"ל ולמידה מהם. מאמר זה מציג נתונים על חללי צה"ל אשר מסרו נפשם במערכה זו, לזכרם ולכבודם.

אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו

מדוע גברה הסבירות למשבר פיננסי בישראל?

ההזדמנויות והאתגרים לישראל הטמונים בשינויים מרחיקי הלכת שמבצע הנשיא האמריקני מאז שנכנס לפני כחודש וחצי לבית הלבן

ניתוח השוואתי מעמיק של הדו"ח שהוגש לראש הממשלה ונועד לבחון את תקציב הביטחון ובניין הכוח

גלי הגירה חיצונית ופנימית, השכיחים במערכת הבינלאומית ומשפיעים על התנהלותה, הם גם נחלתה של מדינת ישראל. הם משפיעים מאוד על התפתחותה וכן גם על תופעת התִּרְבּוּת והיחסים בין הרוב למיעוטים. במקרה הישראלי הנדון כאן, אזרחים ערבים וחרדים מהגרים כתהליך מתמשך לתוך מרחבי המחיה של הרוב ויוצרים מרחבים מעורבים. המאמר מנסה לבחון את ההשפעה של תהליכי התִירבוּת הללו על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי ולענות על השאלה: האם מדינת ישראל מודעת דיה וערוכה מול האתגר שהשינויים הדמוגרפיים הללו מגלגלים לפתחה? במאמר נסקרים מודלים של תירבות לקליטת מהגרים והגירה פנימית של קבוצות מיעוט בקרב קבוצות רוב במדינות מערביות, ונבחן אילו מהם יכולים להיות מיושמים בישראל, במישור הלאומי והמוניציפלי. ההנחה היא כי גידול מהיר של קבוצות מיעוט בישראל – כאלה שאינן מזדהות עם האתוס הלאומי, חשות תחושת זרות וריחוק מהמדינה ומתנגדות למוסדותיה – עשוי לגרום לחיכוכים בין קבוצות הרוב למיעוט עד כדי תופעות של אלימות, שיסכנו את חוסנה החברתי ואת ביטחונה הלאומי של ישראל. אימוץ מדיניות מתאימה מול אתגר זה חיוני לביסוס חברה מגוונת בעלת מאפייני חוסן וזהות גבוהים. כותבי המאמר מציעים המלצות לפיתוח מודל מוניציפלי לקליטה של קבוצות מיעוט וחיבורן לקבוצת הרוב, על מנת לצמצם את הסכנות הללו ולאפשר בנייה של חברה סולידרית יותר.