מור לינק

נוכח חוסר הבהירות בנוגע לעתידה של עזה ביום שאחרי המלחמה, מסתמנים פערים עמוקים בעמדותיהן של ישראל ומצרים. כיצד ניתן לגשר עליהם?

כיצד השפיעה הלחימה על יחסי ירושלים-רבאט ומה יש לעשות כדי לשמור על היחסים החשובים בין המדינות?

מאז חתימת הסכמי אברהם עם הממלכה המרוקנית, התפתחו היחסים בינה לבין ישראל בצורה מהירה – אך עדיין עמד מכשול מרכזי בדרך: הכרה ישראלית בסהרה המערבית כשטח מרוקאי. כעת, המכשול השנוי במחלוקת הוסר ונשאלת השאלה – האם בצעד הישראלי יש יותר תועלת או נזק?

אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי הפלסטינים על היחסים באזור; אתגרים שאינם בשליטת ישראל ואשר משפיעים על שיפור יחסי ישראל והאזור | שיקולים לבחינת האסטרטגיה – הסוגיה הפלסטינית בכללה ואפשרות הסלמה בירושלים כגורם משבש משמעותי; פעולות והתבטאויות הנובעות מההרכב ומהמדיניות של ממשלת ישראל; צורך לרתום את ממשל ביידן, שלו השפעה מכרעת על קידום היחסים; איראן כגורם המבקש לתקוע טריז ביחסים בין ישראל לשותפותיה החדשות; מתח מובנה בין מדינות השלום החדש למדינות שלום הוותיק | האסטרטגיה המומלצת – על ישראל להתמקד בכל הערוצים (משום שהבחירה היא מותרות עבורנו) ולערוך התאמות במדיניות הקיימת (ראו המלצות). במקביל לבחון קידום נוסחאות מדיניות נוספות להסכמי אברהם, למשל דוגמת היוזמה הערבית, כדי לשמר את התנופה | הצעדים המומלצים לפעולה – ניסיון לעודד את הממשל האמריקאי כדי שישקיע עוד תשומות מטעמו בקידום היחסים, תוך הבלטת חשיבות התהליך לאינטרסים האמריקאיים; הבנת הרגישויות השונות של המדינות ופעולה להצנעת השיח, אם הוא גורם נזק; גיבוש מדיניות אזורית עם מדינות השלום הערביות, ובמידת האפשר גם עם הרשות הפלסטינית וערב הסעודית, לשם הרגעת המתיחות הדתית במזרח ירושלים; חיזוק והבלטת ההישגים ה"רכים" של הסכמי השלום והסכמי אברהם, בייחוד עבור הדור הצעיר במדינות השלום, גם כדי לעודד תמיכה בקשרים עם ישראל; פעולה להסרת חסמים בירוקרטיים היכן שניתן, המעכבים יישום הסכמים והבנות: מינוי פרויקטור

לצד שיפור מכלול היחסים בין ירושלים לרבאט בשנתיים האחרונות, נמשכת ומואצת הפעילות במרוקו למען טיפוח המורשת היהודית. עם זאת, מחויבות אזרחי הממלכה לעניין הפלסטיני לא שככה – דבר שקיבל ביטוי במונדיאל האחרון בקטר. כיצד על הממשלה החדשה לגשר על הפערים, כדי שהיחסים בין שתי המדינות ימשיכו להתחזק?

ערב כינוס ועידת האקלים של האו"ם בנובמבר 2022 בשרם א-שיח' נראה פוטנציאל שיתופי הפעולה בין ישראל למצרים בתחומי הסביבה מבטיח, אלא שרק מקצתו הגיע עד כה לידי מימוש. בשעה שתחומי העניין של ישראל ומצרים במישור הסביבתי רבים ומגוונים, השיח המתקיים בין שתי המדינות דל ומצומצם, ובשעה שברבות מהסוגיות הסביבתיות הניצבות לפתחן יש היגיון בשילוב כוחות, ידע ומשאבים בין מדינות שכנות, הקשרים המתקיימים הלכה למעשה בין השתיים אינם מספקים את המענה המצופה לצורכיהן הבוערים. בהתבסס על התמקדות בחקר שלושה תחומים – ביטחון מים ומזון, כלכלה כחולה וגז ואנרגיות מתחדשות – אנו טוענים כי אין די באינטרסים ההדדיים המשותפים להרחבת הקשרים הסביבתיים בין ישראל למצרים, אלא דרוש מכלול נוסף של תנאים תומכים כדי להתגבר על הסייגים המקשים את קידומם. המאמר כולל סקירה של קשרי הצדדים ומדיניותם בתחומי הסביבה מחתימת הסכם השלום ועד ימינו, ניתוח המשתנים המשפיעים על התפתחותם והמלצות למדיניות באשר לצעדים הנחוצים להרחבתם.