אין להטיל על צה''ל את האחריות לניהול ההתמודדות עם משבר הקורונה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על אין להטיל על צה''ל את האחריות לניהול ההתמודדות עם משבר הקורונה

אין להטיל על צה''ל את האחריות לניהול ההתמודדות עם משבר הקורונה

הרעיון לפיו הצבא ינהל את המאמץ הלאומי מול מגפת הקורונה עולה כעת מחדש, אך בחינת הסוגייה מעלה בעיות מהותיות. צה"ל בהחלט צריך לסייע למערכת האזרחית – אבל אל לו לקחת את מושכות ניהול האירוע כולו לידיו

מבט על, גיליון 1356, 28 ביולי 2020

English
מאיר אלרן
כרמית פדן

עם פריצת ה"גל השני" של מגפת הקורונה והקושי של הממשלה להתמודד בהצלחה עם המשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי המשולב, מתרבים הקולות, גם בקרב פוליטיקאים בכירים ובכלל זאת בקואליציה הממשלתית, להטיל את האחריות לניהול המערכה על משרד הביטחון. חלקם אף קורא במפורש להטיל את האחריות לניהול ה"אירוע" כולו על צה"ל. אפשר לומר כי קריאה זו היא טבעית, בעיקר עקב האמון הרב שרוחש הציבור לצה"ל. הגם שלוויכוח אשר למהות ולמידת מעורבותם של מערכת הביטחון בכלל ושל צה"ל בפרט יש הקשר פוליטי ברור, יש לבחון ברמה העקרונית ובנסיבות הנוכחיות האם ראוי שצה"ל יעמיק את מעורבותו בהתמודדות הלאומית עם המגפה ועם השלכותיה, והאם יש גבולות במסגרת הדמוקרטיה הישראלית שאותם רצוי שצה"ל לא יחצה. הנוסחה הראויה לעניין זה היא סיוע נרחב של צה"ל לפי הצרכים, אך ללא אחריות כוללת לניהול האירוע או היבטים מסוימים שלו. (מאמר זה נכתב בהמשך למאמר קודם שעסק בסוגיה זו ופורסם ב-24 במארס 2020.)


עם פריצת ה"גל השני" של מגפת הקורונה, ההתפשטות המחודשת של התחלואה והקושי של הממשלה להתמודד בהצלחה עם המשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי המשולב, מתרבים הקולות, גם בקרב פוליטיקאים בכירים, כולל בקואליציה הממשלתית, להטיל את האחריות לניהול המערכה על משרד הביטחון. חלקם קורא במפורש להטיל את האחריות לניהול ה"אירוע" כולו על צה"ל. התבטאות בעניין מיוחסת בין היתר גם לשר הביטחון בני גנץ.

הקריאות להטיל את האחריות לניהול מגפת הקורונה על צה"ל נשמעות גם לאחר מינוי "הפרויקטור", במשרד הבריאות, שתפקידו העיקרי, כפי שהוגדר על ידי ראש הממשלה ב- 23 ביולי, הוא לקטוע את שרשרת ההדבקה. גם בציבור מסתמנת תמיכה רחבה במסירת מושכות הניהול לידי צה"ל ומשרד הביטחון. על פי סקר עדכני שפורסם בערוץ 12 (15 ביולי) 57 אחוזים מהציבור (54 אחוזים מהמשיבים המגדירים עצמם כמצביעי ימין ו-63 אחוזים מהמשיבים המגדירים עצמם כמצביעי מרכז-שמאל) תומכים בעמדת שר הביטחון לעשות כך. רק 20 אחוזים מתנגדים למהלך כזה.

אפשר לומר כי הקריאה להטיל את האחריות לניהול המשבר על מערכת הביטחון, ובתוך כך על צה"ל, הינה אך טבעית, ובעיקר בנסיבות הישראליות כשצה"ל זוכה לרמת אמון גבוהה מאוד בציבור. הגם שלוויכוח אשר למהות ולמידת מעורבות צה"ל ומערכת הביטחון בהתמודדות עם המשבר המשולב והחמור יש גם הקשר פוליטי ברור, הנובע מהרצון לזכות בהון פוליטי מניהול המגפה, מן הראוי לבחון שוב ברמה העקרונית ובנסיבות הנוכחיות האם אכן ראוי שצה"ל יעמיק את מעורבותו בהתמודדות הלאומית עם המגפה ועם השלכותיה, והאם יש גבולות במסגרת הדמוקרטיה הישראלית שאותם רצוי שצה"ל לא יחצה.

שר הביטחון גנץ מתייחס לדרישה למעורבות מערכת הביטחון במשבר הקורונה, כאן חדשות, 15 ביולי 2020

למשבר רב-הממדים והחריף שיצרה מגפת הקורונה נלווה גם משבר פוליטי מתמשך. לשילוב מסוכן זה הצטרף באחרונה גם משבר אמון חריף ונרחב של הציבור בשלטון וביכולתו להתמודד עם המשבר המשולב באופן מקצועי ויעיל. על פי סקר ערוץ 13 (23 ביולי), 76 אחוזים מהנשאלים סבורים שהממשלה אינה מנהלת היטב את המשבר הכלכלי; 60 אחוזים אינם מרוצים מהאופן שבו ראש הממשלה מנהל את משבר הקורונה. גם סקר עדכני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (פורסם ב-26 ביולי) הצביע על אותה תופעה (רק 47 אחוזים מהנשאלים נותנים אמון בממשלה בטיפולה במשבר הקורונה, 22 אחוזים פחות מהסקר הדומה האחרון שנערך באמצע מאי).

אין ספק שלצה"ל יש יכולות רבות, בעיקר בתחומי הלוגיסטיקה, משאבי כוח אדם, פיקוד ושליטה במצבי חירום, גמישות תפעולית, איסוף ומיצוי ידע וניסיון פעולה בתווך האזרחי. אלה באו לידי ביטוי ב"גל הראשון" של המגפה. במסגרת זו בלט פיקוד העורף שפעל כדי להעניק סיוע מגוון לאוכלוסייה בחירום ושיקף בכך את תפיסת "האחריות המרחיבה" המנחה את פעולותיו, שעיקרה מתן מענה הוליסטי במסגרת הסיוע האזרחי בחירום. עם זאת, הקריאה להטיל את האחריות הכוללת לניהול המאבק במגפה על צה"ל היא בעייתית בשל מספר סיבות:

  • אין זה מתפקידו של צה"ל לנהל משברים אזרחיים וקל וחומר במשבר הנוכחי, המתאפיין בהשלכות כלכליות וחברתיות עמוקות וארוכות טווח אשר יש להן גם משמעויות והשלכות פוליטיות אקטואליות ורחבות. זאת, שכן להחלטות הממשלה, לתכניות הכלכליות ולמענים המתגבשים כדי להתמודד עם המשבר המשולב יש רקע פוליטי הכרוך בתפיסות עולם ובעיקר בשיקולים קואליציוניים. הקשר כזה עלולה לייצר מגמות לא רצויות העשויות להוביל לפוליטיזציה של צה"ל, אם בפועל ואם בדימויו בציבור.
  • הצבא חייב להתמקד בייעודו הביטחוני (הגנה על המדינה, הבטחת קיומה וניצחון במלחמה) ועשוי להזדקק בכל רגע למלוא כוחו ולמלוא הקשב למגוון משימות ביטחוניות. קבלת אחריות לניהול מגפת הקורונה, העלולה להימשך זמן רב ואף להסתבך במקרה של התפשטות בלתי מבוקרת של הנגיף, תסיט מהצבא משאבים ניכרים. יש לכך חשיבות כפולה בעת הנוכחית שכן נראה כי האתגר הביטחוני של ישראל מול איראן, חיזבאללה והזירה הפלסטינית תופס תאוצה בימים אלה, הגם שמדובר באתגרים מתמשכים.

חיילים מסייעים במבצע תרומות דם של מגן דוד אדום |

  • צה"ל מרכז עתה מאמצים להכיל את התחלואה הגוברת בקורונה בשורותיו ונדרש לבודד, עד כמה שניתן, את מפקדיו ואת חייליו ממגע עם אזרחים, וודאי כאלה שיידבקו בנגיף.
  • מימוש אחריות לניהול המשבר המשולב מחייב כישורים מקצועיים אזרחיים מיוחדים וניסיון נצבר בתחומי בריאות הציבור, הכלכלה והרווחה. לפיקוד צה"ל אין יכולות של ממש בתחומים אלה.
  • גם בתחומים שלצה"ל יש בהם יתרונות מובהקים, כמו איסוף ידע, אין הוא בהכרח כשיר לתרגמם בכל מקרה לצרכים הספציפיים של המשבר הנוכחי. כך, לדוגמה, אמנם לצה"ל יש יכולות רבות בתחום איסוף וניהול ידע אך מיצוי הידע הזה בתווך האזרחי המגוון והדינמי מהווה אתגר מורכב מאוד. בהקשר זה חשוב להזכיר שגם השב"כ מתקשה לתרגם את יכולות האיתור המתקדמות שלו לצרכים הדחופים של קטיעת שרשרת ההדבקה.
  • ניהול המשבר עשוי לחייב קבלת החלטות קשות, בעלות השלכות ישירות על הציבור הרחב. אחריות של צה"ל לניהול ההתמודדות עם השלכות הקורונה עלולה להביא למתח ביחסים בין הצבא לחברה. זאת, במיוחד במצב של תסיסה ציבורית, הפגנות מחאה והפרות סדר אפשריות, העשויות להתרחש במיוחד במצבים של מגבלות חריפות עד כדי סגר.
  • העברת האחריות הכוללת לצה"ל תהיה הכרה פומבית בפשיטת רגל של המערכת האזרחית. אפשר וצריך למצוא דרך להקים מנגנון אזרחי יעיל יותר מזה הנוכחי כדי לנהל את המשבר, במסגרת האחריות של הדרג האזרחי, שיוודא תהליכים סדורים של קבלת החלטות וידאג לביצוען. מנהלת קורונה לאומית חזקה (בשונה מהסמכויות המצומצמות של "הפרויקטור"), בכפיפות לקבינט הקורונה, אמורה לתת מענה ראוי לכך.
  • כל אלה מתווספים לציווי הבסיסי במדינה דמוקרטית, השולל הצבה של צבא בעמדת הנהגה וקבלת החלטות, גם כשהוא כפוף בצורה זו או אחרת לדרג מדיני.

מגפה הקורונה מחייבת את כל האזרחים – כבודדים, כקהילות וכחברה – כמו גם את כל הגופים הממלכתיים, להירתם למיגורה במהירות האפשרית או למצער לצמצם את נזקיה הקשים לטווח הקצר והארוך. המסקנה הנובעת מהניתוח לעיל היא שהנוסחה הראויה לשילובו של צה"ל, כחלק ממערכת הביטחון, צריכה להתבסס על העיקרון שלפיו על צה"ל לסייע כנדרש, גם באופן נרחב, לפי הצרכים, אך לא לקבל אחריות כוללת לניהול ה"אירוע" כולו או חלקיו. לדוגמה: ישראל מפגרת מאוד בשיעור החוקרים במערך הבדיקות האפידמיולוגיות יחסית למצב במדינות מפותחות. שילוב חיילים מצה"ל במאמץ חיוני זה, בהכשרה מקצועית קצרה ובעבודה מסביב לשעון, יכול לצמצם במהירות את הפער ולשפר מאוד את המעקב אחר התחלואה הגוברת ומתפשטת. בכל מקרה, על צה"ל, בעיקר באמצעות פיקוד העורף, לסייע למערכות האזרחיות, על פי החלטת הדרג המדיני, בפיקוח הדוק של הכנסת ובאופן מבוקר. זאת, תחת אחריותם וניהולם של המערכים האזרחיים בכל רמה ובכל נושא, כולל הרשויות המקומיות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםנגיף הקורונהצבא ואסטרטגיהחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.