פריחתן של תנועות ימין קיצוני-פופוליסטי באירופה בשנים האחרונות הפכה לתופעה שלא ניתן להתעלם ממנה. לאחר עשורים של ליברליזציה, דמוקרטיזציה וכינון קהילה אירופית משותפת, המטוטלת שינתה כיוון. על רקע המשבר הכלכלי ב-2008 ומשבר ההגירה ב-2015 התחזקה בקרב הציבור האירופי התחושה שהאינטגרציה האירופית המואצת פגעה בכלכלה ובתרבותה של היבשת ושיש "להשיב את הגלגל לאחור". תנועות ימין קיצוני ביבשת רכבו על הגל ובהדרגה שבו אל ה"מיינסטרים". ההישגים האלקטוראליים שרשמו מפלגות אלה הביאו להפיכתן לכוח פוליטי משמעותי במדינות כמו הולנד, גרמניה וצרפת, ולשותפות קואליציוניות מרכזיות בהונגריה, אוסטריה, פולין ושוויץ.

על אף שמפלגות הימין הקיצוני אינן אנטישמיות במוצהר, אצל רבות מהן ניתן למצוא שורשים ופלגים אנטישמיים. למשל, מפלגת 'החזית הלאומית' (Front National) הצרפתית הוקמה והונהגה על ידי ז'אן-מארי לה פן, הידוע בעמדותיו האנטישמיות. בהונגריה, מרבית המצביעים של מפלגת 'יוביק' (Jobik), שותפה קואליציונית בכירה, מגדירים את עצמם כאנטישמיים. בגרמניה, מפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה' (AfD), שהפכה למפלגה השלישית בגודלה בבונדסטאג בבחירות האחרונות איננה חפה מאלמנטים אנטישמיים. גם השותפה הבכירה בקואליציה האוסטרית, מפלגת החירות האוסטרית (FPÖ), היא מפלגה בעלת יסודות אנטישמיים מובהקים.

למרות ההיסטוריה העכורה של מפלגות אלה, החלו להיווצר קשרים בין פוליטיקאים מהימין הקיצוני באירופה לבין פוליטיקאים בישראל. קשרים אלה נוצרו על בסיס הקו שמובילות מפלגות ימין קיצוני נגד שילובם של מוסלמים במדינות אירופה. הדבר הוביל לאימוץ קו פרו-ישראלי מובהק על ידי מפלגות ימין קיצוני אירופיות. למשל, אחרי הכרזת הנשיא טראמפ על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, מיהר מנהיג תנועת הימין הקיצוני בהולנד (PVV) להצהיר שירושלים המאוחדת היא בירתה הנצחית של ישראל, ושכל המדינות תומכות החופש צריכות להעביר את בירתן לירושלים. גם מנהיג הימין הקיצוני באוסטריה, האנס כריסטיאן שטראכה, הביע נכונות להעברת השגרירות האוסטרית לירושלים (במסגרת הסכמה כלל-אירופית). בהתאם, ח"כ יהודה גליק (הליכוד) נפגש עם ראשי מפלגת החירות האוסטרית וקרא לראש ממשלת ישראל לשנות את המדיניות הנהוגה כיום של החרמת תנועות בעלות סממנים אנטישמיים. על רקע מגמה זאת, עולה שאלת המדיניות של ישראל כלפי מפלגות ימין בעלי סממנים אנטישמיים.

אחד הקשיים הכרוכים בהידוק יחסים עם תנועות ימין קיצוני באירופה היא הביקורת החריפה על מפלגות אלה מצד הקהילות היהודיות באירופה, שהביעו חששות כבדים ממגמת עלייתן למרכז הבמה ביבשת. הקונגרס היהודי האירופי הוציא הודעה המגנה בחריפות את הקשרים בין ממשלת ישראל לבין תנועות ימין קיצוני באירופה. התקרבות בין ממשלת ישראל או תנועות מטעמה לתנועות הימין הקיצוני עשויה להביא לקרע בין יהדות אירופה לבין ישראל, שמשמעותו אובדן תמיכה פוליטית, כלכלית ואף הרחקתם של צעירים יהודים מהאפשרות של עלייה לישראל.

סוגיה שנייה שראוי לקחת בחשבון היא הביקורת העקבית והחריפה מצדן של תנועות ימין קיצוני על האינטגרציה האירופית. בשנים האחרונות ישראל נהנית מפריחה ביחסי הסחר שלה עם האיחוד. לשם המחשה, בשנת 2016 היה האיחוד האירופי המקור העיקרי ליבוא סחורות לישראל: (כ-41 אחוזים), יותר מאסיה (כ-26 אחוזים) ומארצות הברית (כ-12 אחוזים) יחד. האיחוד האירופי הינו היעד השני בגודלו לייצוא ישראלי אחרי ארצות הברית (26 אחוזים). גם בתחום התשתיות נרשמה התקדמות לאחר שישראל והאיחוד האירופי סיכמו על תנאי הסכם להנחת צינור גז ימי לאירופה. החשש שעולה מהידוק פומבי של היחסים בין ישראל לבין תנועות ימין קיצוני הוא שהמהלך לא יתקבל בעין יפה על ידי קברניטי האיחוד האירופי ויביא להתקררות ביחסים בין ישראל לבין האיחוד.

סוגיה שלישית שצריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות בישראל היא הקרבה הפוליטית והאידיאולוגית הגוברת של מפלגות הימין הקיצוני באירופה עם הקרמלין. תנועות הימין הקיצוני, המתנגדות לאיחוד האירופי, נתמכו על ידי הקרמלין בכספים, סיוע פוליטי וככל הנראה גם באמצעות מאבק תועמלני בשירותן שנוהל ברשתות החברתיות. לאור הדיון הנרחב על המעורבות הרוסית בבחירות בארצות הברית, שדרדרה את היחסים בין המדינות, הקרבה האידיאולוגית של רוסיה אל מפלגות הימין הקיצוני באירופה הופכת אותן למוקצות בעיני מוקדי כוח רבים בוושינגטון, הן בדעת הקהל, הן בקונגרס האמריקני והן במוקדי כוח בממשל עצמו ובהם מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס, והיועץ לביטחון לאומי הרברט מקמאסטר (לאו דווקא בקרב הנשיא טראמפ ואנשיו). לפיכך גם קשרים בין ישראל לבין מפלגות ימין פרו-רוסיות עלולים להיות לצנינים בעיני מוקדים פרו-ישראליים בממשל, כמו גם בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית.

לסיכום, על אף התמיכה העקבית שמציעות תנועות ימין קיצוני לממשלת ישראל בנושאים מדיניים כגון בנייה ביהודה ושומרון, מאבק בטרור ומדיניות הגירה, הידוק היחסים עמן עשוי להביא לפגיעה ביחסים האסטרטגיים של ישראל עם בעלות ברית חיוניות - מדינות אירופה, ארצות הברית ויהדות התפוצות במדינות המערב. לכן, מהיבטים אסטרטגיים ומהיבטים מוסריים כאחד, ראוי שבישראל ייקחו בחשבון את ההשלכות הצפויות להידוק יחסים עם תנועות הימין הקיצוני באירופה.