בלוג זה מציג עמדות, רעיונות ותובנות של חוקרות וחוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי, באופן בלתי פורמלי ובלתי אמצעי. הטקסטים הם על דעת הכותבות והכותבים בלבד ואינם מייצגים את דעת המכון.
פריחתן של תנועות ימין קיצוני-פופוליסטי באירופה בשנים האחרונות הפכה לתופעה שלא ניתן להתעלם ממנה. לאחר עשורים של ליברליזציה, דמוקרטיזציה וכינון קהילה אירופית משותפת, המטוטלת שינתה כיוון. על רקע המשבר הכלכלי ב-2008 ומשבר ההגירה ב-2015 התחזקה בקרב הציבור האירופי התחושה שהאינטגרציה האירופית המואצת פגעה בכלכלה ובתרבותה של היבשת ושיש "להשיב את הגלגל לאחור". תנועות ימין קיצוני ביבשת רכבו על הגל ובהדרגה שבו אל ה"מיינסטרים". ההישגים האלקטוראליים שרשמו מפלגות אלה הביאו להפיכתן לכוח פוליטי משמעותי במדינות כמו הולנד, גרמניה וצרפת, ולשותפות קואליציוניות מרכזיות בהונגריה, אוסטריה, פולין ושוויץ.
על אף שמפלגות הימין הקיצוני אינן אנטישמיות במוצהר, אצל רבות מהן ניתן למצוא שורשים ופלגים אנטישמיים. למשל, מפלגת...
בחירות 2017 וחשבון הנפש הגרמני
2 באוקטובר, 2017
כניסתה ההיסטורית של מפלגה ימנית-קיצונית לפרלמנט הגרמני לא צריכה להפתיע אף אחד. תוצאות הבחירות הראו יותר מכל מה קורה כאשר מפלגת שלטון בוחרת, בין אם במודע ובין אם לאו, להתעלם מרגשות החשש והפחד של בסיס בוחריה. החלטתה של מרקל שלא להתייחס לכלל הגורמים המניעים את המערכת הפוליטית-תרבותית במדינה הביאו לתפנית המשמעותית שאנו עדים לה כעת בפוליטיקה הגרמנית.
בשבוע שעבר היו עדים אזרחי גרמניה להתרחשות היסטורית כבדת משמעות. לראשונה מאז שנות החמישים של המאה הקודמת נכנסה לפרלמנט הגרמני מפלגה ימנית-קיצונית, בעלת סממנים מובהקים של לאומנות, גזענות ואנטישמיות. תוצאות האמת מצביעות על כך שמפלגת "האלטרנטיבה לגרמניה" בראשותם של אליס ויידל ואלכסנדר גאולנד, היא כיום המפלגה השלישית בגודלה בבית הנבחרים הגרמני, לאחר...
ארצות הברית ואירופה: נקודת אל-חזור?
18 ביוני, 2017
בתחילת יוני 2017 הייתה אירופה עדה למה שעשוי להפוך למפנה הדרמטי ביותר ביחסיה עם ארצות הברית מאז תום מלחמת העולם השנייה. נדמה כי ארצות הברית, מנהיגת העולם החופשי, ביצעה פניית פרסה. האמירות הביקורתיות של הנשיא טראמפ כנגד ברית נאט"ו בפסגה בבריסל, טענותיו הקשות כנגד גרמניה בפסגת שבע המדינות המתועשות (ועידת ה-G7), והחלטתו הסופית לצאת מהסכם האקלים - מסמנות כולן מגמה ברורה: אמריקה דואגת מהיום לאמריקאים. אולם, מוטב לא להקדים ולהספיד את אירופה, שעשויה דווקא להתחזק ולהתעצם כתוצאה מיציאתה לדרך חדשה, בנפרד מהאמריקאים.
בנאומו בדבר יציאתה של ארצות הברית מהסכם האקלים הצהיר טראמפ כי אלה אינם אזרחי פריז עליהם הוא מעוניין להגן, אלא על אזרחי העיר פיטסבורג בארצות הברית. הוא נבחר, לטענתו, לשרת את הפועלים...