ספקות רבים מתעוררים בעידן הנוכחי באשר לתפקידה של קהילת המודיעין וליכולתה לחזות את העתיד בהקשרים אסטרטגיים. קהילות המודיעין בארץ ובעולם נדרשות להתמודד עם ההשלכות של שינויים חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים על המציאות. בה בעת, ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים בעולם הובילו לצמיחת תחום חקר המגמות, טרנדולוגיה, מקצוע המבוסס על היכולת לזהות מגמות ולחזות ותהליכים. על רקע האתגר המודיעיני הגובר, עולה השאלה האם המודיעין יכול וצריך לעשות שימוש בכלים מתוך גישת הטרנדולוגיה?

טרנד הוא ניצול של ההזדמנות לחולל את הרעיון הנכון ולהוציא אותו לפועל בצורה הרווחת והרווחית ביותר. בעיני רינייר אברס, חוקר התופעה ומייסד האתר trend hunter, טרנד הוא מילוי של צורך, רצון או ערך קיים בקרב הצרכנים. מושג מפתח בתחום הוא ויראליות, שמשמעותה תהליך בו מסה של אנשים מעבירים מידע מסוים באופן סימולטני ובטווח זמן קצר ברשתות חברתיות ובפלטפורמות הפצה ותקשורת רשתיות.

על מנת שחברות עסקיות תוכלנה להפיק רווח מהטרנדים ו"לרכב על הגל", הן צריכות לזהות טרנד בטרם הנקודה בה יפגוש את הצרכן, ולפרוץ בנקודה זו. אפשרות אחרת היא לנסות ליצור טרנד. חברות עסקיות מעסיקות כיום טרנדולוגים על מנת לזהות את המגמות החברתיות-כלכליות שתשפענה על הצרכנים. תחום המחקר הטרנדולוגי התפתח אף הוא, החל מחיזוי על בסיס אינטואיציות וזיהוי הלכי רוח חברתיים (בעיקר בתחום האופנה), ועד ניתוח נתוני עתק (ביג דאטה) באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים. חקר המגמות כולל גם ניתוח שיטתי של נתונים חברתיים, כלכליים, טכנולוגיים ואף מדיניים.

הגישה הרווחת בטרנדולוגיה קוראת לזיהוי מגמות על בסיס בינה מלאכותית, המשלבת נתונים בזמן אמת ומצליבה אותם עם נתוני העבר ליצירת רצף של התרחשויות. הניתוח ההסתברותי העולה מהן הוא שמאפשר זיהוי מגמה. גישה זו מאפיינת, למשל, את הפעילות של "גוגל טרנדס" בניסיון לחזות את התפרצות השפעת השנתית בארה"ב, ואת פעולת איביי, אשר רכשה לאחרונה את האלגוריתם מידי חברת הסטארט-אפ של קירה רדינסקי.

גישה אחרת, אותה מובילים טרנדולוגים דוגמת עדי יופה ורינייר אברס, טוענת כי הערך המוסף הקיים בבינה אנושית וביכולת לשאול את השאלות הנכונות ולהסיק מסקנות נובע מניתוח נתונים המעידים על א-נומליה, או חריגה מתבנית, והוא ההופך את הטרנדולוג לנחוץ - לא זיהוי המגמות על בסיס אלגוריתמים בלבד. יופה הצליחה לזהות מגמות צרכניות שנבעו כתוצאה מתהליכים מדיניים וגלובליים, וביניהם כיצד תהליך התפרקות ההיררכיות והמשטרים בעולם הגביר את פסימיות הצרכנים לגבי העתיד, כמו גם את הירידה בנאמנות למותג, בנחיצות בתחושת קביעות ויציבות, ואת הניסיון למקסם רווח ותועלת.

בהשלכה לתחום המודיעיני, הרי שבעבר הייתה ציפייה מקהילת המודיעין לספק תחזית עבור אירועים ואיומים אשר עלולים לפגוע בביטחון המדינה ובאינטרסים שלה. הספק שהתעורר לגבי יכולת זו נבע מתוך הבנה כי אין בידי המודיעין כלים לספק תחזית מדויקת לאירועים אסטרטגיים כמו נפילת משטרים או יציאה למלחמה. אולם, לצד ההבנה שהמודיעין אינו יכול ואינו אמור להיות "נביא" בהקשרים מסוימים, האם הוא כן יכול לעשות שימוש בטרנדולוגיה בהקשרים אחרים?

תחום המודיעין העסקי הוא הראשון שגייס את הטרנדולוגיה לטובתו לשם זיהוי מגמות צרכניות וניתוח פעילות המתחרים על מנת לאפשר למקבלי ההחלטות מידע רלוונטי בזמן אמת. בעוד שהמודיעין העסקי בוחן את פלח השוק הצר בו החברה ומתחריה פועלים, הטרנדולוגיה בוחנת מציאות רחבה יותר, אשר יכולה להשפיע על השוק כולו ויכולה לסייע למודיעין בראש ובראשונה בתחום המודיעין החברתי-כלכלי והתרבותי, ובמחקר הסוציו-פוליטי.

לאור מהפכת המידע והמדיה, שהגדילה את העוצמה ואת ההשפעה של הציבור ושל החברות, ככוח עיקרי המאיץ וממריץ שינויים, עולה מרחב חדש שניתן ליישם בו מחקר מגמות במסגרת עבודת המודיעין. שילוב מתודות מחקר וניתוח כמותניות, בשילוב ניתוח איכותני של תהליכים חברתיים וכלכליים, יוכל לקדם את המחקר המודיעיני בכלל ובתחום החברתי-כלכלי, והתרבותי בפרט. יתכן, למשל, שניתוח ומחקר של רשתות חברתיות ותהליכים חברתיים וכלכליים בחברה הפלסטינית היה מאפשר זיהוי תופעת ה'סכינאות' עוד בטרם התבססותה כטרנד, והתמודדות מוקדמת עמה על מנת להשפיע עליה.

לסיכום, ראוי לבחון כיצד לשלב במחקר המודיעיני גישות מחקר חדשניות אשר מפתחות בעידן המידע והמדיה החדשה. אמנם ברור כי הדבר אינו מתאים לכל תחום מחקרי, אולם יחד עם זאת יתכן וטמון בגישת הטרנדולוגיה יתרון משמעותי למחקר המודיעיני המדינתי וראוי ללמוד מהתחומים העיסקיים שהבינו כבר כי ישנם כלים חדשים שבאמצעותם ניתן לדבר – ולעיתים אף לעצב – את העתיד.

***דודי סימן טוב הוא עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, חוקר את תחום המודיעין והסייבר; גבריאל אראל היא מתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי וסטודנטית לתואר ראשון במסלול למצטיינים של בית הספר למימשל במרכז הבין תחומי בהרצליה.