המכון למחקרי ביטחון לאומי – "הפסיפס הישראלי: זהות, חברה ודת"
ערב עיון לרגל הוצאת סקר עמוק וייחודי של ה- Pew Research Center

המכון למחקרי ביטחון לאומי קיים ערב עיון בנושא: "הפסיפס הישראלי: זהות, חברה ודת".  בערב העיון  אירח המכון את מרכז המחקר האמריקאי המוביל Pew Research Center, שהציג את ממצאי המחקר המקיף והמעמיק שלו על החברה הישראלית. בערב העיון נידונו משמעויות הסקר על ידי מומחים ידועים בתחום דעת קהל ולאחר מכן התקיים רב-שיח עם אנשי דת ורוח מרכזיים מהמגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית.
הסקר נערך על יד ראיונות אישיים בעברית, ערבית, ורוסית, בקרב 5601 מבוגרים ישראלים בין אוקטובר 2014 למאי 2015. Pew Research Center הוא "fact tank" בלתי תלוי, המקיים סקרי דעת קהל, מחקר דמוגראפי, ניתוח הקשרים ומחקר בנושאים חברתיים. המרכז אינו נוקט בעמדות פוליטיות.

המחקר בחן את הזהות הדתית, האמונות וההתנהלות של ישראלים, את דעותיהם על התפקיד של דמוקרטיה ודת בחיים הציבוריים, את הערכים המוסריים ומטרות החיים שלהם, את תפיסותיהם לגבי אפליה, נישואי תערובת ואת גישותיהם לגבי נושאים פוליטיים והתהליך המדיני.
הממצאים העיקריים של המחקר הם:

• יש רוב עצום בקרב היהודים כי מדינת ישראל היא אכן יהודית ודמוקרטית וכי היא צריכה להיות הבית הלאומי של העם היהודי.
• עם זאת, קיימות מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית, לא רק בין יהודים לערבים, אלא גם בין קבוצות משנה בין היהודים.
• חרדים וחילוניים בישראל חיים בעולמות חברתיים נפרדים. כך, יהודים חילוניים מסויגים יותר מהרעיון שילדיהם יתחתנו עם חרדים מאשר עם נוצרים.

• על פניו מסכימים היהודים עקרונית שישראל יכולה להיות גם דמוקרטית וגם יהודית. אולם, למעשה, 89% מהחילוניים גורסים שעקרונות דמוקרטיים צריכים לקבל קדימות ואותו אחוז של חרדים גורס שלחוק הדתי צריכה להיות עדיפות.
• לחילופין, בקרב המיעוט הערבי, 58% מהמוסלמים תומכים בקביעת השריעה כחוק הרשמי לקהילותיהם.
• כתשעה מתוך עשרה יהודים שגדלו כחרדים (94%) או חילונים (90%) עדיין מזדהים באותן קטגוריות. אולם  רק כמחצית מאלה שגדלו כדתיים עדיין מזדהים כדתיים (54%) ושני שליש מאלה שגדלו כמסורתיים עדיין מזדהים כמסורתיים (67%) . באופן כללי התנודות נוטות להיות לעבר הכיוון החילוני יותר.

• 79% מהערבים בישראל גורסים שיש אפליה רבה בחברה הישראלית נגדם. 74% מהנשאלים היהודים טוענים שאינם רואים אפליה כזו כנגד מוסלמים בישראל.
• 40% מהנשאלים היהודים טוענים שהממשלה אינה עושה מאמץ אמיתי לקראת שלום. מספר דומה של ערבים גורסים כך לגבי המנהיגים הפלסטיניים.

• 48% מהיהודים גורסים שהערבים צריכים להיות מגורשים (expelled) או מועברים   (transferred)  מישראל. כחמישית מהמבוגרים היהודיים מסכימים מאד עם עמדה זו. 71% מהדתיים אומרים שיש לסלקם מהארץ. 58% מהחילוניים חושבים ההיפך.
עוד לפני ערב העיון אמצעי התקשורת הישראליים התמקדו באחד מהממצאים הרבים מאד של המחקר, ממצא שנוגע ליחס של האוכלוסייה היהודית כלפי הערבים. סוגיה זאת גם עלתה לדיון בכנס. מדובר בממצא לפיו, כמחצית מהציבור היהודי אמרו שהם תומכים או תומכים מאד בגירוש או העברה של ערבים מישראל. במסגרת ההתייחסויות לממצא זה עלו והוצגו דעות שונות מצד מומחי התוכן שהשתתפו בפאנל. ביניהם היו כאלה שסברו שהשאלה לא נוסחה באופן מדויק וכי הניסוח לא לקח בחשבון את המורכבויות שיש בחברה הישראלית כלפי סוגיה זו. אחרים גרסו שמדובר בשאלה בודדת. כלומר, למרות שהסקר מקיף באופן מיוחד, לא נמצאה התייחסות ליחס של היהודים לערבים מעבר לשאלה זו, או כזו הבודקת את הנרטיב הבסיסי של האוכלוסייה הערבית. עלתה גם טענה שהשאלה הייתה מנותקת מהקשר פוליטי-וחברתי רחב יותר. היו גם מומחים בפאנל שהביעו את דעתם שיש לשאלה ערך מסוים בחקר החברה הישראלית, במיוחד אם מסתכלים עליה בתוך ההקשר הנכון.
המחקר של Pew מהווה בסיס רב ערך למחקר המשך על החברה הישראלית ועל המגמות העיקריות המסתמנות בה. בכנס הובהר הצורך במחקר המשך, שיהיה מבוסס על סקרים נוספים. בין יתרונותיו המובהקים צוינו רוחב היריעה שהוא מכסה, הפרספקטיבה האמריקנית, כולל בחלק ההשוואתי החשוב עם הקהילה היהודית בארה"ב, וההתייחסות המפורטת לקבוצות השונות בחברה הישראלית. כל אלה מאפשרים דיון ציבורי אחראי לגבי מסלולי התפתחותה של החברה הישראלית, כבסיס לקביעת מדיניות בנושאים חיוניים אלה.