מפלגת העצמאות הבריטית (UKIP), במסגרת הקמפיין שלה ליציאה מהאיחוד, הציגה כרזה ובה מוצג תור של פליטים עם הכותרת "נקודת שבירה". הכרזה רמזה לכך שהפליטים יציפו את בריטניה אם היא לא תעזוב את האיחוד. בעוד שבוריס ג'ונסון ומייקל גוב, ממנהיגי קמפיין 'היציאה', ניסו להרחיק את עצמם מהכרזה שעוררה ביקורת רבה, בהזדמנויות אחרות במהלך הקמפיין גם הם ניסו להדגיש את הצורך ב"לקיחת העניינים לידיים" של בריטניה, כולל פיקוח על גלי ההגירה.

ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, אמר שכל הטענות לגבי חברותה של טורקיה באיחוד הן שקריות. הוא ומנהיגים בולטים אחרים של קמפיין 'ההישארות' באיחוד הדגישו שבריטניה, כמו גם מדינות אירופיות אחרות, תוכלנה להטיל וטו על כניסת מדינות חדשות לאיחוד. תומכי קמפיין 'היציאה', לעומת זאת, טענו שקמרון תומך בכניסת טורקיה לאיחוד האירופי, ושהוא מסתיר את עמדותיו האמיתיות כאשר הוא אומר שהצטרפות כזו, אם תהיה, תתממש רק בעתיד הרחוק.

להצלחה של תומכי היציאה מהאיחוד בהדגשת הסכנה הניצבת מהגירה מטורקיה והנחלתו לחלקים גדולים בציבור תרמו גם הנטיות האוטוריטריות הגוברות של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אשר יוצרות תדמית שלילית למדינה בקרב מדינות המערב. כך למשל ג'ונסון זכה בתחרות כתיבת השיר המעליב ביותר על ארדואן (למרות שג'ונסון עצמו הוא בעל שורשים טורקים ובעבר גם הביע עמדות התומכות בכניסת טורקיה לאיחוד).

בעוד שקשה לכמת מה היה המשקל של הסוגיה הטורקית בתוצאות הסופיות של משאל העם, הרי שברור למדי שלפחדים ביחס לגלי הגירה שאין עליהם שליטה היה תפקיד מרכזי בתוצאות הקמפיין. לדאגות ביחס לטורקיה היה חלק מרכזי בפחדים האלה. תוצאות משאל העם בבריטניה מעלות שאלות גם בטורקיה לגבי עתיד המגעים עם האיחוד האירופי. בעקבות משאל העם, ארדואן העלה את האפשרות לקיים בעתיד

בסופו של יום ייתכן שמשאל העם בבריטניה הוא זה שיאפשר לטורקיה ולאיחוד האירופי לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסו סביב השיחות לצירופה של האחרונה לאיחוד - שלמעשה אינן ממש מתקדמות - וייתן לשני הצדדים מוצא של כבוד. זאת כיוון שאם האיחוד יצליח להגיע ל'גירושים בהסכמה' עם בריטניה וייתן מעמד מיוחד למדינה זו ביחסיה העתידיים עמו, גם טורקיה תוכל לחיות עם מעמד שווה ערך לזה של בריטניה. מעמד כזה הוא למעשה אותה "שותפות מועדפת" שהציעו ב-2009 לטורקיה קנצלרית גרמניה, אנג'לה מרקל ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי, הצעה אותה דחו לחלוטין הטורקים. אם בריטניה תהיה בעתיד שותפה מועדפת, אנקרה אולי תראה מעמד זה גם כן בחיוב.***ד"ר עזריאל ברמנט מרצה באוניברסיטת תל אביב וספרו על מרגרט תאצ'ר והמזרח התיכון עומד לצאת בקרוב בהוצאת אוניברסיטת קימברידג';  ד"ר גליה לינדנשטראוס היא עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה.