הפאנל עסק בהיערכותו של צה"ל לעימותי העתיד. במקום לשאול האם צה"ל ערוך/נערך לעימותי העתיד, שאלנו כיצד עליו להיערך על מנת לתת את המענה הביטחוני העתידי הטוב ביותר לישראל. במושב השתתפו מומחים בתחומים צבאיים, מדיניים ובינלאומיים, שניסו לכסות את הסוגיה מזוויות שונות, משלימות ומאתגרות.
מנחה: ד"ר לירן ענתבי
תא"ל (מיל.) אודי דקל
בניין הכוח בראיה ארוכת טווח תלוי במספר הנחות יסוד שעליהן הוא מבוסס:
- על ישראל לשמר מעמדה כמעצמה צבאית אזורית
- בעשורים האחרונים התמקדות בהגנת ה"ווילה" – השקעות גוברות במרכיבי הגנה. מניעת חדירת איומים ותופעות שליליות.
- משכי בניין הכוח הם ארוכים וצורכים משאבים רבים למול סביבה מהירת קצב שינויים. למשל, המענה לירי תלול המסלול ולמנהרות בשנים האחרונות.
ישנם ארבעה צירים משמעותיים בהם צריך לנוע:
- א. משאבים - תקציב הביטחון, יחסי צבא-חברה (בעבר הצבא היה כור היתוך אך היום צריך להתאים את עצמו לשינויים בחברה הישראלית), "לוחמים תחילה" (התמודדות עם אתגר ירידת המוטיבציה לשירות ביחידות שדה), חינוך טכנולוגי.
- ב. השגת הניצחון - ניצחון הוא עמידה במטרות המדיניות וכפיית התנאים להפסקת אש, אך כיום לא ברור מהן המטרות המדיניות של ישראל. הדרג המדיני לא מנחה את הצבא באופן ברור והצבא מנסה לשאוב ממנו את המטרות. לגבי הניצחון, השאלה נשאלת מה משמעותו בטווח הקצר ובטווח הארוך. לדוגמא, כיבוש עזה - מה יהיה אחריו. נדרש תיאום ציפיות עם הציבור באשר מה צפוי במערכה הבאה. בעבר המערכת הבינלאומית הייתה מעורבת ויכולה הייתה לתבוע הפסקת אש. כיום היא פחות מעורבת ויכולה לכפות עצירה. נושא נוסף הוא ההגנה על העורף, לאור יכולות הטק"ק של היריב איך ניתן להגן על העורף.
- ג. החדשנות - הטכנולוגיה האזרחית זמינה כיום ומאפשרת ליריב הסבה שלה לערוצים צבאיים. היתרון האיכותי של ישראל בנוי על ייצור מקומי וככל שזה מצטמצם כך נפגע היתרון היחסי של ישראל.
- ד. שילוביות – רב-תחומית. לא רק הפעלת כוח צבאי, אלא סנכרון בין המהלכים הכלכלי, החברתי והתודעתי יחד עם זה הצבאי.
אל"מ (מיל.) דרור בן דוד
הציג סרטון המתאר רחפנים תוקפים, ותיאר כי בשבוע שעבר הציג שר ההגנה האמריקני את האסטרטגיה הביטחונית האמריקנית לפיה השינויים בטכנולוגיה ישנו את החברה ואת הלחימה, ושחקנים לא מדינתיים יעלו בכוחם. המשמעויות: כולם מחוברים כל הזמן, למשל בסלולר דור חמישי; תופעה של רשתות חובקות עולם ורשתות מידע גלובליות שתלך ותגדל; שימוש בבינה מלאכותית שילך ויגדל; היכולת לבצע שינויים ביולוגיים באופן מלאכותי תגדל; ייכנסו יותר סייבורגים (הטמעת סיליקון בגוף האדם/החיה).
אינטליגנציה מלאכותית צפויה להחליף שליש מהמקצועות האזרחיים, והצבא עתיד להיות מושפע מכך כשמשק העבודה צפוי להשתנות. בנוסף תיווצר עליה בתוחלת החיים. אלה יובילו להקצנה בפערים החברתיים. הסדר העולמי בעולם המשתנה ניתן לניהול בבריתות עם מדינות שלהן יש טכנולוגיות. צפויה עלייה של ישויות בעלות ידע וזה מעלה שאלה לגבי ריבונות ושליטה.
הסתכלות אחרת על בניין הכוח: בינה מלאכותית ו-network enable. צה"ל מכיר בכך במסמך האסטרטגיה ודורש לימוד של ההיבטים הללו. ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לישראל הזדמנות אדירה.
תא"ל ערן שני
בשנים האחרונות יש שינוי, הצבא יותר טכנולוגי והציבור יותר דעתן. לאורך השנים לא בוצע שינוי בדרכי המיון של הצבא לנוכח פני העתיד, ולכן נעשים כיום שינויים לטובת התאמה אופטימלית בין יכולות הפרט ובין צרכי הצבא.
הקב"א לדוגמא, כיום הוא כלי חד-ממדי שלא בודק פרמטרים חשובים כמו אינטליגנציה רגשית, כישורי ניהול ויכולות עבודה שיטתיות. המטרה כיום היא לבנות פרופיל גיוס רב-ממדי שיוכל לדייק את השיבוץ באופן הכי טוב האפשרי לנוכח פני העתיד ולנסות לדייק את מאתרי המיון דרך שימוש בביג דאטה. היקפי המיון הנוכחיים הם מאוד גבוהים והמטרה היא להפוך את המיונים לכמה שיותר גנריים בתחילת הדרך על מנת לצמצמם. דוגמא נוספת לשינוי היא שעד לפני כחודשיים צה"ל לא ראיין בנות לפני גיוס.
יש כוונה להתאים את המיון לאתגרים החדשים. לדוגמא, מערך הסייבר שמצריך מיון שונה מהרגיל. תעבורת המידע היא בהיקפים אדירים ולכן צורך להתמודד מול data science. צה"ל מעוניין להשפיע על תחומי הלימוד באקדמיה כדי שיתאימו לאתגרי העתיד של צה"ל. צה"ל מעוניין למצות את המיטב מהמשאב האנושי ולבצע תהליכים שייתפסו ככמה שיותר הגונים על ידי הפרט המתגייס. הליך זה יתאים לאתגרי העתיד ויעצים את האפקטיביות המבצעית של צה"ל.
בשורה התחתונה קיים צפי לכך שלא יהיה יותר שימוש בקב"א, אלא בפרופיל רב-ממדי שיאפשר אופטימיזציה של השיבוץ. האתגר הבא הוא ביצוע מיון תעסוקתי למערך הלוחם בצבא על מנת לנסות ולדייק את המיונים לנוכח אתגרי המערכה העתידית.
ח"כ עומר בר-לב
בעשור הקרוב צה"ל וישראל צפויים להתמודד מול שני סוגי איומים משמעותיים: ארגונים סמי מדינתיים ואיראן. בהקשר האיראני לישראל אינטרס ברור בשימור הסכם הגרעין. בהסכם הגרעין יש סעיף המאפשר לאיראן לגיטימציה לא לקיים את ההסכם אם ארצות הברית תודיע על עזיבתה אותו. ששיפור תנאי ההסכם הוא "wishful thinking".
יש לנצל את תקופת הסכם הגרעין לשינוי מבנה צה"ל, לפיתוח תחום הסייבר (כולל תפיסת לוחמה בסייבר) ולשיפור היכולת האסטרטגית הישראלית - לא רק באמצעות מטוסי חיל האוויר אלא גם על ידי טילים בליסטיים ארוכי טווח. ב"צוק איתן" נחשפו שתי נקודות חולשה. האחת היא מסה לעומת תחכום והשנייה היא היעדר התקפיות, והרמטכ"ל הנוכחי פועל על מנת לשפר זאת.
שינויים שביצע הרמטכ"ל בבניין הכוח:
- שלוש אוגדות הכרעה.
- שיבוץ נשים לוחמות בגדודי בט"ש מעורבים על מנת להפנות את חטיבות החי"ר לאימונים.
- הקמת חטיבת קומנדו.
- גיבוש תהליכי קביעת והשגת המטרות. כיום מספר המטרות גבוה ממספר החימושים המדויקים ולכן יש צורך לתעדף את המטרות.
- העמקת המעורבות של כטב"מים לעומת מטוסים.
שינויים שבוצעו בהפעלת הכוח:
- פיתוח יכולות במב"מ.
- תכניות מבצעיות מעוררות השראה.
נקודה אחרונה היא קשב מדיני לשיפור מצבה של ישראל. עמדת טראמפ לביטול הסכם הגרעין אינה נכונה. מול רצועת עזה, ההנהגה הנוכחית של חמאס היא פרגמטית ועל ישראל לנצל את ההזדמנות הנוכחית של הסכם הפיוס הפלסטיני על מנת לקדם הסדר עתידי של פירוז תמורת פיתוח.
מר אור הלר
לאור המציאות בה צה"ל פועל מול ארגונים סמי-מדינתיים והיברידיים, לתקשורת יש מקום ותפקיד בתחזוקת ההרתעה מול הצד היריב, תוך שידור מסרים של מוכנות ויכולות. לתקשורת תפקיד קריטי בהעברת מסרים לצד השני ובהעברת מידע על התרעה למלחמה. לתקשורת גם תפקיד משמעותי בנוגע להכרעה. היא זו שמספרת מה קרה ומתווכת לחברה הישראלית את סיפור הלחימה.
התקשורת נמצאת במצב בתחרות בין הרשתות מצד אחד, יושבת בתוך עמה מצד שני ומצד שלישי היא נועדה לבקר את המערכת. החל מ-2006, ובארצות הברית עוד ממלחמת המפרץ, המלחמות משודרות בשידור חי, כשכל אזרח עם טלפון סלולרי הופך להיות מעין תחנת ממסר עצמאית. כיום לתקשורת הישראלית תפקיד משמעותי והצד היריב רואה ותופס אותה כחלון על ישראל. הצד השני רואה כל מה שמשודר בתקשורת הישראלית כמסר שמועבר מהצד הישראלי.
לתקשורת כיום תפקיד משמעותי באיזון והרגעה לקראת אירועי הסלמה דרך העברת מסרים בין הצדדים.
גנרל דיוויד פטריאוס
בעידן העימותים הא-סימטריים חשוב להיות כן מול התקשורת ולהעביר עובדות, להכיר בכך שיש כישלונות וטעויות ולא להכחיש אותן מול התקשורת. דיווחי החדשות מחויבים להעביר את העובדות הנכונות, את ההקשר של הדיווח ושל האירוע, ולאפיין את האירוע כיאות. סיפר על עימות שקיים מול המו"ל של אחד העיתונים האמריקנים בשל כותרת לא מדויקת שאפיינה אירוע שהתרחש בעיראק.
כיום הכל הופך להיות כלי נשק, במיוחד בעידן "האינטרנט של הדברים" הודות להתפתחויות הטכנולוגיות. כיום הצבאות עושים מאמצים לעמוד בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות, למשל בתפוצת כלים לא מאוישים שהופכים להיות אוטונומיים. שחקנים לא מדינתיים פועלים כיום עם כלים מדינתיים, למשל ביכולות סייבר, כשבאופן פרדוקסלי מדינות פועלות כיום במתארים הפוכים, למשל בהתרחשויות באוקראינה. מצב הלחימה כיום הוא רב-ממדי, כולל בממד הסייבר שמאפשר נטרול יכולות היריב. לכך יש משמעויות מרחיקות לכת עבור הצבאות.
חייבים להיות שינויים דוקטרינרים שישקפו את ההתפתחויות הטכנולוגיות, במקביל לשינוי בבניין הכוח, באימונים ובהכשרות. כיום הכוחות צריכים להיות מסוגלים להילחם במספר מתארים במקביל. שינוי נוסף נדרש ביכולות הניהול הצבאיות, בשימוש בכלים טכנולוגים חדשים ובמיקום הכוחות והמתקנים הצבאיים.
ד"ר (תא"ל במיל.) מאיר אלרן
יש לומר חזית אזרחית ולא עורף. החזית האזרחית לא מוכנה ולא ערוכה לאתגרים הקיימים להערכת מערכת הביטחון. להערכת צה"ל המהלומה הצפויה על המרחב האורבני הישראלי צפויה לגרום לנזקים ולשיבוש יכולות חמורים בהרבה ממה שהיה בעבר. ספק גדול האם מדינת ישראל מבינה את חשיבותה של החזית האזרחית. ההשקעות הקיימות בהגנה לא תפתורנה את הבעיה בהגנה על החזית האזרחית.
החוסן הוא יכולת החברה להתאושש מהפגיעה הצפויה ולחזור לתפקוד מלא על מנת לאפשר לחזית הצבאית להגיע להישגים הנדרשים. מדינת ישראל לא ערוכה לתרחישים הצפויים, אך יש תשובות ופתרונות שיאפשרו לקדם את יכולת וחוסן החזית האזרחית, ויש לפעול להשגתם - אחרת יכולותיו של צה"ל להגיע להישגים הנדרשים תיפגע.
ד"ר ציפי ישראלי
נשיא בית המשפט העליון לשעבר לשעבר, אהרון ברק, העלה בעבר חשש שצה"ל יהפוך מצבא העם לצבא עממי. מכאן נשאלת השאלה מי משפיע על מי, הצבא על החברה או ההיפך. בעשור האחרון יש יותר השפעה של החברה על הצבא. הצבא הלך רחוק מדי בקשב שהוא מפנה לציבור, צריכה להיות לו אמירה ברורה בנושאים שעל הפרק, שתחלחל הלאה.
לצבא יש משבר זהות בנוגע לסוגיית צבא העם. המושג "צבא העם" הוא ייחודי לישראל והתקשורת היא זו שעושה בו שימוש בעיקר. ההגדרה של מה הוא צבא העם היא חמקמקה, האם מייצג את כל שכבות העם? האם משרת את העם? האם העם משרת בו? שאלות רבות עולות בנוגע למודל של צבא העם. הציבור מעוניין בצה"ל כצבא העם אך עם סייגים, והפוליטיקאים והצבא צריכים להגדיר מה הצבא צריך ובמה הצבא מעוניין.
אלוף (מיל.) נמרוד שפר
ההקשר של הדיון הוא לאור ההערכה האסטרטגית לשנת 2017. ההערכה קובעת כי מצבה הביטחוני של ישראל טוב וטוב משהיה, וזהו ההקשר של הדיון הנוכחי. נשאלת השאלה מה עושים עם הביטחון הקיים. כיצד להשקיע אותו על מנת לממש את היעדים שהקברניטים קובעים. ישראל משקיעה רבות בהגדלת הביטחון כל הזמן, האם לא נכון להפנות משאבים לעבר אזורים אחרים?
על צה"ל לפעול בהתאם ליכולות שיש לו עוד לפני שהוא שואל את עצמו איך להתמודד עם בניין הכוח בהיבט החומרי. לדוגמא, ב-2006 ו-2014 צה"ל הפעיל הרבה מאוד כוח ובעקבות התוצאות צריך לשאול את עצמו איך להפעיל את הכוח שיש לו יותר טוב. צה"ל צריך לשאול את עצמו כיצד הוא מצליח לספק את אותו הביטחון עם פחות משאבים. במענה לאמירה הראשונית של אודי דקל טוען שגם הציוד שישראל מקבלת מארצות הברית הוא קריטי לשימור העליונות הישראלית, לא רק הפיתוח המקומי. לצה"ל חסרה כיום יכולת אחת משמעותית והיא היכולת לתקוף רחוק באופן מהיר ובחתימה נמוכה.
צה"ל צריך לתת לדרג המדיני אפשרויות לעצירת ההתבססות האיראנית בחזית הצפונית ועבור זאת עליו לגבש כלים חשיבתיים שיתאימו לכלים הפיזיקליים שכבר יש לו. סביר כי איראן תגיע ליכולת גרעינית רק בהינתן שיהיה לה כדאי, ולאו דווקא בהינתן יכולת. לכן יש משמעות לפעולות כנגדה למניעת הכדאיות.
בסוגיית צבא העם עולה השאלה מה הצבא נותן לחברה. כבר כיום לצה"ל יש מספיק לוחמים והשאלה היא איך השירות הצבאי משרת את החברה האזרחית. השירות בצבא הוא מאוד דיפרנציאלי וניתן להמשיך בכך בלי לפגוע ברעיון של צבא העם.
התערבות התקשורת בעימותים דווקא עלולה להיות מסוכנת, כי ייתכנו מצבים שהצד הישראלי מעוניין בהעברת מסרים או פעולות מסוימות ואילו התקשורת מעבירה דברים אחרים.
אשר לחיזוק החוסן הלאומי, הרי שזו לא משימה שמוטלת באופן ייחודי על צה"ל. על צה"ל לספק מוכנות, ותפקידו של הדרג האזרחי להפוך את המוכנות לתחושת מסוגלות לאומית.