בימים אלה מתרחש באו"ם הליך מרתק, בעל חשיבות ומשמעות מכרעת למוסדותיו: בחירת המזכיר הכללי (מזכ"ל) שיעמוד בראשו. מי שייבחר או תיבחר לתפקיד ינווט את פעילות הארגון בחמש השנים הקרובות.

בשבעים השנים שחלפו מאז הקמת האו"ם כיהנו שמונה מזכ"לים. האחרון, המזכ"ל באן קי מון מדרום קוריאה, יסיים את כהונתו השנייה בסוף 2016. הדבר מעורר את השאלה מי יחליפו בתפקיד היוקרתי, וסביב הסוגיה החל דיון ציבורי אינטנסיבי. כחלק מהשיח הפומבי הגלובאלי מושמעת ביקורת חריפה שמתמקדת בשני היבטים בהליך הבחירה. הראשון מתייחס להליך הבירוקרטי, שכולל הצבעה סגורה וחשאית של חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון (ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת), שממליצות על מועמד בפני האסיפה הכללית, אשר לפחות עד עתה שימשה כחותמת גומי לאשרור ההמלצה ותו לא. ההיבט השני שבגינו מושמעת ביקורת של גורמי חברה אזרחית הוא העובדה שעד היום לא כיהנה ולו אישה אחת בתפקיד.

הביקורת הכפולה חלחלה למוסדות האו"ם. ראשית, אנשיו פועלים על מנת להגדיל את מספרן של הנשים המועמדות לתפקיד הנחשק, כך שבשלב זה של ההליך מתוך 11 המועמדים, ניתן למצוא חמש נשים. במקביל, החלו נשיאת מועצת הביטחון ונשיא האסיפה הכללית באו"ם, אשר יחדיו אמונים על הליך בחירת המזכ"ל, לאמץ צעדים תקדימיים לעירוב החברה האזרחית הגלובאלית. כחלק מההליך המתנהל בימים אלה ממש, המועמדים והמועמדות לתפקיד מציגים את עצמם בפני הציבור הרחב באמצעות דיונים מצולמים המתנהלים בפני גופים שונים באו"ם. הם  נדרשים להשיב לשאלות הציבור שלוקטו וסוננו על ידי ועדה מיוחדת שהוקמה בנושא חברה אזרחית.

השואלים הם למעשה פסיפס אנושי גלובאלי מגוון, שכולל נשים וגברים בכל הגילאים (מגיל 8, דרך בני נוער ועד למבוגרים) אשר מציגים שאלות בשפות שונות באמצעות קליפים שהועלו ליו טיוב. השאלות סובבות סביב חמישה מוקדים עיקריים: נושאים סביבתיים; שחיתות במוסדות וסוכנויות האו"ם; זכויות של מיעוטים אתניים; הפערים הגדלים בין אזרחי העולם העשירים והעניים (ובתוך כך נושאים של אחריות ושקיפות תאגידית) ונושאים הקשורים לאוכלוסיות מוחלשות כגון נשים, ילדים ובעלי מוגבלויות. השאלות והתשובות, הפרוטוקולים של הדיונים, קליפים ומסמכים משלביו השונים של ההליך הועלו לדף מיוחד שהוקם על ידי גורמים באו"ם.

מבחינת הנהלים אמנם דבר לא השתנה – החוקה נותרה בעינה והחברות הקבועות של מועצת הביטחון לא ויתרו על כוחן בעניין זה. יחד עם זאת, כדאי לשים לב לכברת הדרך שעשה הארגון באופן קיום הליך הבחירה.  מבחינה זו חל שינוי מקצה לקצה באמצעות שילוב אזרחי העולם דרך מתן פלטפורמה שמאפשרת את השמעת קולם, והבעת חששותיהם ומבוקשם מהדמות אשר תוביל את האו"ם בעתיד.

בתום הליך שקוף זה, שאמנם מוכרע על ידי גורמים מדיניים אבל מתנהל תחת עינה הבוחנת של החברה האזרחית, יהיו לאזרחי העולם יותר כלים לבקר את התנהלותו של המזכ"ל בפרט ושל האו"ם בכלל. הבקרה תתאפשר בשני שלבים של ההליך. ראשית, על אף שתסריט זה פחות סביר, במידה והחברות הקבועות של מועצת הביטחון תבחרנה לאיוש תפקיד המזכ"ל  דמות שסדר העדיפויות וה"אני מאמין" שלה  חורגים באופן משמעותי ממה שהחברה האזרחית מייחלת לו, מועצת הביטחון והאו"ם כולו יהיו נתונים לביקורת עולמית חריפה הנובעת מהשקיפות של הליך הבחירה. שנית, לאחר הכניסה לתפקיד, תהיה דמות המזכ"ל חשופה לביקורת ציבורית בהתאם לתפקודה בשטח, כשברקע ההצהרות שניתנו בהליך הבחירות. חידוש זה מקבל חשיבות יתרה לאור העובדה שיש מעט מאוד הנחיות והגדרות בחוקת האו"ם לגבי תפקיד המזכ"ל ומאפייניו, וכן היעדר מוחלט של התייחסות לכישורים הנדרשים לביצוע התפקיד.

השינוי שחל באו"ם משקף קשב לביקורת הציבורית, רתימת הטכנולוגיה להשקפת הליכים פנימיים ותגובה מנהלתית מהירה לשיח החברה האזרחית הגלובאלית. יש לקוות שהוא יחלחל גם למוסדותיו השונים, שחלקם עדיין פועלים באופן מוטה ומפלה.