שורטי של מיכל חטואל-רדושיצקי

למרות שבישראל פחות שומעים על זה, פחות מדברים על זה ובהחלט פחות חשים בזה – יהדות התפוצות מתמודדת עם ביטויה העדכניים של בעיה ישנה: האנטישמיות. זו מתגלה לעיתים באופן קונבנציונאלי ומוכר, אך גם בדרכים חדשות המותאמות לרוח התקופה. פרשת "ברני ברנשטיין", שהתרחשה בחודש נובמבר באלבמה, היא ביטוי מובהק לתופעה. בעיצומו של קמפיין #MeToo (גם אני), הואשם רוי מור – לשעבר שופט במדינת אלבמה וכיום מועמד לסנאט מטעם המפלגה הרפובליקנית – על ידי מספר נשים שהטריד אותן מינית בצעירותן. אחת המתלוננות, שלפי דבריה עברה תקיפה מינית על ידי המועמד מור בהיותה בת 14 בלבד, אף התראיינה בפנים גלויות. העיתון המוביל וושינגטון פוסט קידם את הפרשה לתודעה הציבורית כשביצע תחקיר מקיף, בו ראיין ארבע נשים שהתלוננו נגד מור ושעדותן אומתה...

פרישת ארצות הברית מאונסק"ו ובחירת מזכ"לית יהודייה חדשה לארגון עוררו הדים בישראל בסוף השבוע האחרון, כששוב עלה נושא מעמדה ומדיניותה של ישראל ביחס למוסד זה ומוסדות בינלאומיים אחרים. מהלך זה מתווסף לעוד התפתחויות מעניינות שחלו בחודש האחרון. בזמן שבישראל היו עסוקים בעיקר בציון חגי תשרי, ארעו בזירה הדיפלומטית הבינלאומית ארבע התרחשויות בעלות חשיבות עבורה. ההתפתחות הראשונה חלה באמצע ספטמבר, כאשר הפלסטינים משכו את בקשתם – שהוגשה בספטמבר 2016 – להצבעה בנושא קבלת פלסטין כמדינה חברה בארגון התיירות של האו"ם (United Nations’ World Tourism Organization – UNWTO). לו הייתה הבקשה הפלסטינית להתקבל לארגון מובאת להצבעה ועוברת (לשם כך עליה לקבל לפחות שני שלישים מהקולות במליאה), היה זה הארגון השני באו"ם להעניק...

מאז שנת 2004, מצוין בקמפוסים של אוניברסיטאות מסביב לעולם בין סוף מרץ לסוף אפריל "שבוע האפרטהייד הישראלי" (Israel Apartheid Week). תחת כותרת זו נערכים אירועים הנבדלים באורכם (חלקם נמשכים כחודש) וכן בתהודה שהם מייצרים מזירה לזירה, ומשנה לשנה. במבחן התוצאה, נראה כי מדיניות האוניברסיטאות שמספקות אכסניה למפעל זה בקושי מושפעת בכל הנוגע לשיתופי פעולה עם האקדמיה הישראלית. יחד עם זאת, אין לבטל את חשיבותה של התופעה ואת יכולת השפעתה העקיפה והישירה על ישראל בממד הדה-לגיטימציה. המאחד את כלל האירועים המתקיימים בחסות "שבוע האפרטהייד הישראלי" הוא הרצון להזיק למעמדה של ישראל ולנדות אותה מהקהילה הבינלאומית. הפעילים שמתכננים ומבצעים פעילות תחת הכותרת "שבוע האפרטהייד הישראלי" לרוב משתייכים לתנועת ה-BDS...

ב-16 בדצמבר נאם מזכ"ל האו"ם היוצא, באן קי מון, בפני מועצת הביטחון במסגרת דיון חודשי המתקיים תחת הכותרת "מצב המזרח התיכון ושאלת פלסטין". באן, הנמצא בשלהי כהונתו, למעשה דיבר בפעם האחרונה בנושא האמור מעל במה זו. מדבריו עלו שלושה נושאים מרכזיים: ההתפתחויות שחלו ביחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית במהלך כהונתו; ביקורת על התנהלות כל אחד מהצדדים; ותפיסתו באשר לאפיקי הפעולה הרצויים בעתיד. באשר לנושא הראשון, המזכ"ל היוצא התייחס לאבני דרך בולטות בסכסוך במהלך כהונתו,  ובראשן שלושה סבבי לחימה בעזה ושלושה ניסיונות כושלים של משא ומתן ישיר בין הצדדים. במקביל, ציין הישגים שתרמו לשיפור מעמדה הבינלאומי של הרשות הפלסטינית דרך מוסדות האו"ם: זכייה במעמד של מדינה משקיפה (2012) והזכות הסמלית להנפת דגלה לצד שאר...

מערכת הבחירות לנשיאות בארצות הברית מתקרבת לנקודת רתיחה, ותשומת הלב בתקשורת העולמית, כמו גם בישראל, מוענקת לדו קרב בין שני המועמדים ולהערכת התוצאות הצפויות. אולם, דווקא בראייה ישראלית יש שאלה לא פחות חשובה שראוי להקדיש לה דיון נפרד: פרק הזמן בן החודשיים שיחל עם בחירת נשיא/ה חדש/ה לארה"ב (08.11.2016) ויסתיים עם הכניסה בפועל של הדמות הנבחרת לבית הלבן (20.01.2017). זוהי תקופה בה ייהנה הנשיא היוצא אובמה ממלוא סמכויותיו כנשיא המעצמה החשובה ביותר בעולם, כשבידיו היכולת לפעול ללא תלות בשיקולים אלקטורליים. אחד הנושאים שצפויים להעסיק אותו בתקופה זו, ככל הנראה, הוא זה הישראלי-פלסטיני. בפני אובמה עומדות מספר אפשרויות עיקריות לפעולה. אפשרות אחת היא שבתקופה זו יציג את חזונו לצד תכנית מפורטת בנושא...

בימים אלה מתרחש באו"ם הליך מרתק, בעל חשיבות ומשמעות מכרעת למוסדותיו: בחירת המזכיר הכללי (מזכ"ל) שיעמוד בראשו. מי שייבחר או תיבחר לתפקיד ינווט את פעילות הארגון בחמש השנים הקרובות. בשבעים השנים שחלפו מאז הקמת האו"ם כיהנו שמונה מזכ"לים. האחרון, המזכ"ל באן קי מון מדרום קוריאה, יסיים את כהונתו השנייה בסוף 2016. הדבר מעורר את השאלה מי יחליפו בתפקיד היוקרתי, וסביב הסוגיה החל דיון ציבורי אינטנסיבי. כחלק מהשיח הפומבי הגלובאלי מושמעת ביקורת חריפה שמתמקדת בשני היבטים בהליך הבחירה. הראשון מתייחס להליך הבירוקרטי, שכולל הצבעה סגורה וחשאית של חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון (ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת), שממליצות על מועמד בפני האסיפה הכללית, אשר לפחות עד עתה שימשה כחותמת גומי לאשרור ההמלצה...

השבוע נודע על כוונתו של שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, לערוך "את הכינוס הגדול ביותר בעולם למאבק בתנועת הBDS" דווקא באו"ם. הכנס מתוכנן להיערך בבניין האו"ם בניו יורק בסוף מאי, בזמן העצרת הכללית של המדינות החברות בארגון. על פי הידיעה שפורסמה בידיעות אחרונות, לכנס יוזמנו יותר מ-1000 סטודנטים, נציגים של כ-100 ארגונים אשר נלחמים ב-BDS ברחבי העולם, משפטנים, חברי פרלמנטים ומובילי דעת קהל. מטרתו, לפי השגריר דנון, היא "לייצר כלי אופרטיבי במאבק ב-BDS על ידי הכשרת הסטודנטים כשגרירים למאבק בחרם", וזאת באמצעות ציוד הסטודנטים בחומרי הסברה. יש כמובן לברך על נקיטת צעדים פרו-אקטיביים שתכליתם לפעול נגד הקמפיין המסוכן שמתנהל תחת הכותרת BDS (Boycott, Divestment, Sanctions), ושמטרתו להחרים ולנדות את מדינת ישראל...

לפני שבוע הזדמן לי לשבת ליד חבר בוועדת חוץ וביטחון של הפרלמנט בשוודיה, עת שביקר בישראל. עוד בתחילת שיחתנו הוא ביקש שאתייחס למצב זכויות האדם בארץ. יש בכך כדי להמחיש את הלך הרוח בשיח הבינלאומי, כעדות מוחשית למה שהספרות האקדמית מגדירה כעליית קרנו של שיח זכויות האדם בזירה הגלובאלית. דרך אחת בה ניתן לבחון את התעצמותו של שיח זכויות האדם היא באמצעות ניתוח הפעילות בתחום זה בקרב גוף חשוב ומשפיע בזירה הבינלאומית – מועצת הביטחון של האו"ם. על פי אמנת האו"ם, גוף זה מופקד על נושא שלום וביטחון בינלאומי. חשיבותו נובעת מעצם העובדה שהחלטותיו מחייבות את כלל המדינות החברות באו"ם. המועצה עצמה מורכבת מחמש חברות קבועות (ארצות הברית, בריטניה, צרפת, סין ורוסיה) המחזיקות בזכות וטו על החלטותיה, ועוד עשר חברות...

במוסף סוף השבוע האחרון של עיתון הארץ נותן כוכב הרוק רוג'ר ווטרס ראיון ארוך לגדעון לוי, בו מבסס הזמר את הרציונל לתמיכתו הנלהבת בתנועת ה- BDS(Boycott, Divestment, Sanctions)אשר פועלת להחרמתה ונידויה של ישראל מהקהילה הבינלאומית. קריאה מעמיקה בטקסט מגלה שווטרס בקיא במידה רבה בתכנים שהתנועה בה הוא תומך מקדמת. כך למשל הוא מודע היטב לשאיפתה של התנועה לבטל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטיות, משמע ידוע לו שמדובר בתנועה שאינה מקדמת את העיקרון של שתי מדינות לשני עמים, המוסכם כיום על הקהילה הבינלאומית, כפתרון אפשרי לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני. מצד שני ניכר שווטרס אינו מודע לחלוטין למציאות כפי שהיא מתקיימת בישראל. כך למשל הוא משווה בראיון בין ישראלים לבין סקוטים. רוג'רס מציין כי הסקוטים אשר...

התבטאותו האחרונה של סגן שר הפנים ירון מזוז בכנסת ישראל, בה פנה לח"כים ערבים באומרו ש"אנחנו עושים לכם טובה שאנחנו נותנים לכם להיות כאן" , חוברת למספר התבטאויות שנויות במחלוקת של נבחרי ציבור ישראלים בעת האחרונה. אמירות אלה, הנאמרות לאוזניים  ישראליות, מקבלות למעשה במה רחבה באמצעי תקשורת גלובליים. מלבד השאלה הערכית הנורמטיבית העולה משיח זה ברמה הפנים-ישראלית, כמעט ולא נדון ההד התקשורתי המזיק שלו בזירה הבין-לאומית. זירה אחת בה ניתן לראות את השפעתן השלילית של התבטאויות אלו היא דעת הקהל הבינלאומית, בעיקר בקרב בעלות בריתה של ישראל. בסקרים שונים המפורסמים בשנים האחרונות ישראל מדורגת כמדינה השלישית או הרביעית ברשימת המדינות ה"בלתי-אהודות" (unfavorable) בעולם יחד צפון קוריאה, איראן ופקיסטן . בולט...