ב-19 ביוני חשף אתר ויקיליקס כחצי מיליון מסמכים סודיים שהודלפו ממשרד החוץ הסעודי, הכוללים חומרים רגישים אודות דיפלומטים ואנשי ציבור סעודים, לצד מסמכי מדיניות סעודית כלפי מדינות שונות במזרח התיכון. הנתון הבולט במסמכים היה רמת המעורבות הסעודית במימון צבאות זרים, גופי אופוזיציה וערוצי תקשורת באזור.

התגובה הסעודית הרשמית והציבורית
תגובת בית המלוכה לא אחרה לבוא, ומיד עם פרסום המסמכים הפיצו משרד הפנים ומשרד החוץ שתי הודעות: משרד הפנים אסר על אזרחי הממלכה לפרסם ולהפיץ את תוכן המסמכים שהודלפו והזהיר כי העונש הצפוי יכול להגיע לכעשרים שנות מאסר. משרד החוץ הזהיר את אזרחי הממלכה שלא להיכנס לאתרי אינטרנט כדי לקרוא את המסמכים, וכי המידע בהם עשוי להיות שגוי ו"לפגוע במולדת". "אל תסייעו לאויבי המולדת להשיג את מטרותיהם", נכתב בהודעה.

התגובה הסעודית הציבורית נחלקה לשתיים. מחד שתיקה רועמת בזירה הפנימית, הן מצד אזרחים ברשתות החברתיות והן מצד ערוץ התקשורת אל-ערביה אשר נמנע מלהעביר ביקורת או להפיץ את המסמכים. מאידך זוהתה התייחסות מסויגת של אזרחים סעודים החיים מחוץ לממלכה, אותה ניתן לחלק לשתי גישות. הגישה הראשונה גורסת שאין בהתכתבויות שום חידוש מרעיש, אלא פומביות למדיניות ש"כולנו ידענו עליה" וכעת היא נחשפה לעיני כל. חלק מהמגיבים אף טוענים כי במקום להתעסק בידיעות הלא מפתיעות, יש לעסוק במי עומד מאחורי ההדלפה, ומה המניעים של גורם זה, כאשר הם רומזים על איראן. לפי הגישה השנייה, מה שנחשף במסמכים אכן משקף יומרות סעודיות חתרניות, אך המסמכים הללו אינם יכולים להעניק את ההקשר הרחב בו הדברים קרו או נעשו, ואינם מעידים גם שהכספים אכן עברו לכתובות השונות. דהיינו, קיים פער בין השיחות שתועדו לבין היישום בפועל. גישה נוספת אינה נוקטת עמדה שיפוטית, אלא מדגישה כי ניתן ללמוד מתוך המסמכים מהם האתגרים האסטרטגים ומהי מדיניות החוץ של הממלכה בשנים 2013-2009.

ההיבט התקשורתי
למרות הניסיון להמעיט מחשיבות הפרשה, עולה באופן מובהק סוגיה מהותית, שהיא החדירה והמעורבות הסעודית במדיה הערבית, על כל המשתמע מכך. חשוב לאפיין מעורבות זו וללמוד על המגמה שמשמעותה חדירה למדיה הערבית, שליטה בתכניה ובגורמי הכוח שעומדים מאחורי ערוצי תקשורת זרים -  במדיה המסורתית ובמדיה וחדשה.
ברמת המדיה המסורתית (עיתונות, טלוויזיה, רדיו), סעודיה רכשה או הייתה שותפה ברכישה או הקמה של ערוצי תקשורת אלקטרוניים ועיתונות כתובה במצרים, לבנון, תוניסיה, לוב וכווית. ברמה הפרסונלית, סעודיה ככל הנראה מימנה מנחי טלוויזיה ואנשי תרבות במצרים, לבנון, עיראק וסוריה, כדי שיבקרו במדיה המסורתית את אויביה: משטר אסד, חיזבאללה, איראן, האחים המוסלמים, השיעים, והתנועה החות'ית בתימן. מעבר לכך ניסתה סעודיה לחדר לתוך המדיה החדשה (רשתות חברתיות) בסוריה, לבנון ואיראן על מנת לזהות פעילים פוליטיים, מהפכנים ואנשי אופוזיציה, במטרה להציע להם מימון ולקדם שינוי פוליטי ומהפכות במדינות אלו.

המטרות
מתוך קריאה של המסמכים עולים ארבעה מניעים עיקריים להשפעה הסעודית על אמצעי התקשורת. הראשון הוא הרצון לשלוט על מנגנוני התקשורת כאמצעי למניעת ביקורת על בית המלוכה הסעודי ועל מדיניותו. בנוסף, עולה מתוך המכתבים שבתקופות מסוימות בית המלוכה אף ביקש מערוצים במצרים לא להעביר ביקורת גם על רוסיה ועל משטר אל-סיסי. המניע השני שעולה מתוך המסמכים הוא חיזוק האופוזיציה בלבנון, תוניס, לוב ואף בעיראק וסוריה. הדבר התבטא במימון של פוליטיקאים וערוצים קיימים, ולעיתים אף בהקמה של ערוצים ועיתונים חדשים. המניע השלישי הוא עיצוב נראטיב אזורי. מפרוץ האביב הערבי שרטוט הנרטיב נשמט, לטענת הסעודים, מידי המנהיגים והאליטות ועבר לידי הציבור. מתוך המסמכים עולה כי הסעודים כעסו מאוד על המועצה הצבאית העליונה במצרים  על כך שהם לא שולטים באירועים וכי הם מעניקים יותר מידי כוח ל"רחוב" לקבוע את השתלשלות האירועים ולבנות תדמית וקונצפציה. המניע הרביעי הוא המאבק הסוני-שיעי, שבא לידי ביטוי בליבוי השיח העדתי בתקשורת על מנת להילחם בשיעים ובאיראן - התקצוב הרחב ביותר הוקצה למען מטרה זו. זאת ועוד, המסמכים מעידים כי המערכת הפוליטית בסעודיה אכן הייתה מודעת למערך ההטפות הווהאבי ובחרה לא לפעול נגד פעיליו. כלומר, הממשל הסעודי אינו יכול עוד להתנער כפי שעשה עד כה מההטפות והפעילות החתרנית ברשתות החברתיות של מטיפי הדת הוואהבים.

עד כמה החשיפה משמעותית?
תופעת ה"שיימינג" (או בכינויה ברשת - ה"לינצ'טרנט") החלה, וכל בלוגר, מעצב דעת קהל או עיתונאי ערבי נהנים לעיין במסמכים ולחשוף את ערוותה של סעודיה לעיני כל. בין אם החשיפה היא דרמטית ובין אם לאו, בהחלט ניתן ללמוד שיעור בדינמיקה אזורית. כמו שהטיב אחד הבלוגרים הלבנונים לסכם את הסוגיה בבדיחות הדעת: "בעוד בעולם מקדשים את חופש הדיבור [Free Speech], במזרח התיכון מקדשים את הדיבור בתשלום [Paid Speech ]."