בעקבות מספר אירועי טרור שהתרחשו בחודשים האחרונים בסין ומחוצה לה, שכוונו נגד ואף פגעו במטרות סיניות, נראה כי מסתמן שינוי במדיניותה כלפי טרור - הן מבית והן מחוץ. מדיניות החוץ של סין דגלה באופן מסורתי באי התערבות צבאית. מדינות אשר ביקשו בעבר סיוע מסין, דוגמת עיראק, זכו לסיוע בעיקר במסגרת הכשרות, אימונים ואספקת ציוד, אך לא מעבר לכך. סין לא באמת שקלה אפשרות של שיגור כוחות לאזורי לחימה אליהם נשלחו כוחות בינלאומיים, ודילמות המאפיינות את השיח במערב על אודות נחיצותם של "מגפיים על הקרקע" לא היו נחלתה בעשורים האחרונים. יתרה מכך, בסין הובעה לא פעם הסתייגות ברורה ממעורבותן של ארצות הברית ובעלות בריתה במדינות זרות בכלל, ובמזרח התיכון בפרט.

אולם לאחרונה, כתוצאה ממתקפות הטרור בפריז, בתאילנד ובמאלי, במהלכן נהרגו גם אזרחים סינים, לצד הוצאתו להורג של בן ערובה סיני בסוריה בידי 'המדינה האסלאמית', נדרשה סין לבחון מחדש את עמדתה. ללחצים הגוברים מבית נוספה גם ציפייה בינלאומית להבהרת עמדת סין באשר לנכונותה להירתם באופן פעיל למלחמה בטרור הבינלאומי.

לכך יש להוסיף את האתגר שמציבה מולה פעילות גיוס הלוחמים של 'המדינה האסלאמית' בסין. במסגרת המאמצים להרחיב את קהל מתגייסיה ותומכיה, פרסמה 'המדינה האסלאמית' בדצמבר 2015 שיר מטעם זרוע התקשורת הרשמית שלה, בשפה המנדרינית, במטרה לגייס לוחמים זרים סינים מוסלמים לשורותיה. השיר הופק לפי הדפוס המוכר של שירים המעטרים את סרטוני התעמולה של ה'מדינה האסלאמית' המכונים "נאשיד" (Nasheed). בשיר פונה המבצע אל הקהל הסיני בשפה המנדרינית ודוחק במוסלמים מקרבו  "להתעורר" לאחר מאה שנים של השפלה, ולמרוד במתעמרים ומדכאים אותו בהתאם לציוויו של אללה.
עם זאת, לא ברור לגמרי מיהו קהל היעד של תעמולה זו. טכניקות הגיוס המופנות על ידי המדינה האסלאמית כלפי סין מתמקדות לרוב בתנועה האויגורית הבדלנית, המורכבת ממוסלמים סונים ומרוכזת במחוז שינג'יאנג בצפון ־ מערב סין. אולם, מיעוט זה דובר בעיקר שפות טורקיות, אשר שונות מהותית מן המנדרינית. בהתאם לכך 'המדינה האסלאמית' הפיצה בחודש יוני האחרון סרטון (בשפה הטורקית) בו הוצג הלוחם המבוגר ביותר שלה, אויגורי בן 80. בסרטון הוא מתאר את החלטתו לעזוב את סין לאחר עשרות שנים של דיכוי מתוך רצון להימנות על שורות 'המדינה האסלאמית'.

ייתכן וההסבר לשימוש במנדרינית טמון בניסיון של 'המדינה האסלאמית' למקד את מאמצי הגיוס שלה במיעוט ה"הווי" (Hui), קבוצה אתנית מוסלמית בסין המונה כ־10 מיליון איש, ולהבדיל מהאויגורים מפוזרת במספר פרובינציות במרכז סין. למרות שמיעוט זה נמצא ביחסים טובים יותר עם כלל האוכלוסייה הסינית בהשוואה ליחסים הטעונים אותם מקיימים האויגורים, אנשיו דוברים מנדרינית ומשתייכים לזרם האסלאם הסוני. מכאן, ש'המדינה האסלאמית' יכולה לראות בהם קהל יעד לגיוס ואף בני ברית פוטנציאליים.
סין לרוב נוקטת מדיניות ביטחונית נוקשה כלפי גילויי האלימות הפוליטית במחוז שינג'יאנג, אך סופגת על מדיניות זו ביקורת חריפה מארגוני זכויות אדם הטוענים כי מדובר במיעוט אתני אשר חווה דיכוי. מדיניות זאת באה בניגוד חריף למדיניות אותה נוקטת סין ביחסה לטרור עולמי. כאשר נשאלו על עמדתם בנושא זה, בכירים בממשל הסיני טענו כי דרוש תיאום מאמצים גלובלי בהובלת האו"ם. כניסתו של האו"ם למשוואה תואמת את האינטרס הסיני לפיו יש ליצור הגדרה כוללנית וגלויה של טרור – אשר במסגרת ייכלל המאבק הסיני באלימות הפוליטית אותה מפעילה קבוצות טרור מקרב אוכלוסייה האויגורית. עם זאת, מסתמן כי המאמץ בהובלת האו"ם אינו כולל מהלך צבאי, אלא מספר צעדים אשר יקשו על ביצוען של פעולות טרור.

לאחרונה עלה לכותרות חזונה של סין בנוגע ללוחמה בטרור באפריקה, אשר מתמקד בתמיכה במדינות הנפגעות מהפעילות וסיוע להן במלחמתן באמצעות סיוע טכנולוגי ומודיעיני. לאור זאת, ניתן להסיק כי סין רואה את התרחבותה הכלכלית לאפריקה, וכן למזרח התיכון, כצעדים שאינם לחימתיים, אך ככאלה מסייעים בעקיפין ללוחמה בטרור. לשיטתה, צעדים אלה מפרקים את הגורמים לעליית הטרור על ידי צעדים התורמים למיגור העוני ומציאת מקומות עבודה לאזרחים אשר מצויים בקבוצות סיכון שמועדות להצטרפות לארגוני טרור.
ככל שסין גדלה ומתחזקת, והאינטרסים שלה ברחבי העולם מושפעים יותר ויותר מפעילותן של רשתות טרור מעבר לים, יש לצפות כי נראה עלייה במעורבותה של סין במלחמה הטרור בסגנון המאפיין אותה – המשך סיוע עקיף כלכלי בטחוני, בלי ממש להילחם.  [אולם, במידה וסין אכן תסבול מהתקפות טרור דרמטיות בתחומה אשר תנבענה מפעילותם של אויגורים שנסעו להילחם בסוריה וחזרו לשטחה, ובמקביל ייפגעו אזרחים או אינטרסים סינים בחו"ל - ובכלל זה הפרויקט השאפתני החדש שסין מובילה תחת הכותרת "One belt, one road" - היא עשויה להגביר את מעורבותה בשיתוף פעולה עם הקואליציה הבינלאומית הפועלת להבסתה של המדינה האסלאמית.

***קרן אברויה ארז היא מתמחה בתכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה.