...יש לנו הכבוד להימנות על שורות משפחות החללים, אחרי שלושים שנה בהן נמנינו בסבלנות על שורות משפחות האסירים. כך צייץ בחשבון הטוויטר שלו בסאם קונטאר, שאישר את הידיעה על חיסולו של אחיו. סמיר קונטאר, מהידועים שבפעילי חזבאללה, חוסל אור ליום ראשון, 20 בדצמבר, בתקיפה ישראלית (כך על פי פרסומים זרים ובכללם הודעה רשמית של חזבאללה) על בניין בן שש קומות בפרבר הדמשקאי ג'רמאנא. מיד עם חיסולו של קונטאר החל שיח ער ברשתות החברתיות בסוריה ובלבנון, ששיקף הלכי רוח ציבוריים במדינות.

התגובה הראשונה והבולטת ביותר בסוריה בקרב אקטיביסטים, עיתונאים ואנשי אופוזיציה הייתה שמחה על חיסולו של מי שכונה בפיהם ה"כלב של חזבאללה" ו"החזיר". הפעילות בחשבונות טוויטר רבים העידה על כך שהשמחה על חיסולו של קונטאר אינה מתוחמת לאזור אחד בעל דומיננטיות של מורדים, אלא רווחת בכמעט כל האזורים הסוניים בסוריה - בין אם נשלטים על ידי צבא סוריה החופשית, המדינה האסלאמית או תנועות אחרות. אחד הבלוגרים הסוריים אף טען ש"אתם (ישראל) הורדתם סמל של חזבאללה ועל כך אנו שמחים. הרוסים מתקיפים מטרות של האופוזיציה, הקואליציה מחסלת מטרות של המדינה האסלאמית ומלבד המורדים רק ישראל פוגעת במטרות של המשטר, איראן וחזבאללה". עם זאת, חשוב להדגיש כי אין הדברים אינם נובעים מ"אהבת מרדכי". כלומר, אין לפרש התבטאויות מעין אלו כגילויי תמיכה ואהדה כלפי ישראל, אלא כביטוי לקורת רוח מהפגיעה בסמל של המשטר ובעלי בריתו.

השיח בלבנון מורכב יותר ומתמקד בשלוש סוגיות. הראשונה היא הקריאה לנקמה בישראל,  "זכות התגובה" בטרמינולוגיה דרום־לבנונית. עשרות אלפי חשבונות טוויטר ופיייסבוק של תומכי חזבאללה השתתפו בהשקת קמפיין ויראלי ברשתות החברתיות, שתכליתו קריאה לחזבאללה להגיב על החיסול. זאת, תחת הסיסמא המוכרת "זכות התגובה בכל עת ובכל מקום" וסיסמאות חדשות דוגמת "החשבון טרם נסגר" . בנוסף נשמעו קריאות המעודדות לוחמים נוספים להפוך לשהידים, לצד מספר לא מבוטל של נשים לבנוניות שיעיות שהכריזו בטוויטר כי "על כל קונטאר מת אנו נביא לעולם אלפי קונטארים".

הסוגייה השנייה היא מעמדו של קונטאר בחזבאללה, או יותר נכון שוליותו – ודאי לעומת ג'האד מוע'נייה שחוסל בינואר 2015. חשוב להבחין כי ההתמקדות בשיח הייתה ועודנה התמיכה בחזבאללה, ופחות בקונטאר עצמו ובחשיבותו האישיותית והמבצעית. עדות לכך ניתן למצוא בדבריהם של מספר לבנונים סונים, אשר לעגו לקריאות התמיכה של השיעים בעת נאומו של נצראללה (כיממה לאחר חיסול קונטאר). אלה ציינו כי אם רוצים להבין באמת את חשיבותו של קונטאר בראיית חזבאללה כל שיש לעשות הוא לשמוע את הנאום של נסראללה, שמתוך 57 דקות הקדיש חמש דקות בלבד לזכרו של קונטאר (את שאר הזמן הקדיש להטלת הסנקציות של ארצות הברית והמערב על חזבאללה). בנוסף, חשוב לציין כי מלבד העיסוק האינטנסיבי בסוגיה בדרום לבנון השיעי כמעט ולא הייתה התייחסות באזורים הנוצרים, הדרוזים והסונים במדינה. על כן, יש שטוענים ברשת שלמעשה אין על חיזבאללה לחץ ציבורי לפעול, ובעוצמה, כעת אלא עליה לפעול באופן מדוד ולו רק על מנת לרצות את "הקהל הביתי" השיעי.

"הבגידה הרוסית" היא סוגיה נוספת אשר מעסיקה את הציבור הלבנוני, בעיקר שיעים אך גם בקרב האוכלוסייה הסונית. הכוונה לבחירה המיוחסת לרוסיה להעניק לישראל אור ירוק לחיסול קונטאר בדמשק, למרות היותה בת ברית של איראן וחזבאללה במלחמה בסוריה. אם עד כה הייתה אהדה רבה לפוטין בדרום לבנון, כעת אמון זה נשבר ונדמה כי מחלחלת ההבנה כי ברית זאת היא ביטוי לאינטרס משותף זמני, שאינו בהכרח נותן ערובה לקיום ברית אסטרטגית הדוקה. יש שהרחיקו לכת ותהו האם רוסיה היא זאת שהעבירה לישראל את המודיעין על מיקומו המדויק של קונטאר.

לסיכום, מתוך האמור ניתן להסיק כי קיימת הבשלה מסוימת לתמיכה בקרב חלקים מהציבור הסוני בסוריה (שאינו משתייך לזרמים הסלפים והאסלאמיסטיים) בפעולות של ישראל בעומק המדינה כל עוד הן מופנות כלפי המשטר ובעלי בריתו. הדבר יכול להביא לרצון בשיתופי פעולה נקודתיים טקטיים עם ישראל, ולא מן הנמנע כי אכן ישנה נכונות ומוכנות לכך בכל אחד מאזורי המורדים. אבל, יש לזכור ששיתופי פעולה אלו הם בגדר ניצול הזדמנות טקטית על בסיס אינטרס משותף, ואין להסיק מכך בהכרח דבר בנוגע להתפתחויות מדיניות עתידיות.

אשר ללבנון, ניסיון להעריך מה תהיה התגובה של חזבאללה לחיסול קונטאר לפי השיח מלמד שלא קיים לחץ אמיתי מבית "לשבור את הכלים", בין היתר כי חיסולו של קונטאר תפס מקום שולי בשיח הציבורי ברשתות החברתיות. במקביל, החיסול הישראלי של יעד סמלי עבור הציר השיעי, תחת עינה הפקוחה של רוסיה בלב דמשק, יצר סדק באמון הציבורי הלבנוני בברית האסטרטגית עם רוסיה במלחמה בסוריה. יתרה מכך, הוא עורר תהיות על תקפותה בעתיד ועל המדיניות הרצויה של חזבאללה לאור זאת.