מלחמת לבנון השנייה

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.

במאמרו 'מי שיברח מהתמרון, לא ינצח' ("פרסום מיוחד", המכון למחקרי ביטחון לאומי, 12 באוגוסט, 2021), טוען עפר שלח שהתמרון (קרי מתקפה קרקעית, בלשון צבאית) חיוני, וזאת כדי להכריע את כוחות האויב, להגדיל את ההרס הצפוי לאויב, וכדי שהשאלה "מי ניצח" לא תהא מוטלת בספק. שלח טוען כי הפעלת אש ללא תמרון מאריכה את משך העימות וכך מגדילה את הפגיעה בישראל, וכן כי הישג הגנתי אינו מספיק בשום מערכה. מטרת מאמר זה היא לבחון את טענותיו של שלח, ובחלק מהמקרים להציג טענות נגדיות.

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.

בהחלטת מועצת הביטחון להאריך את מנדט יוניפי"ל אין כל בשורה חדשה, וחמור מזאת: היא משדרת לחזבאללה וללבנון מסר בעייתי של "עסקים כרגיל", ומטשטשת במכוון את מגמת ההסלמה בגבול הצפון. בעקבות הפיצוץ בביירות ממקדות צרפת וארה"ב את מאמציהן בזירת הפנים בלבנון ובחתירה לרפורמות פוליטיות, ונושא הביטחון בדרום לבנון נדחק לשוליים

מערכת הביטחון ומשרד האוצר נערכים לגיבוש תקציב הביטחון הבא, שמציב אתגר קשה במיוחד על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי. אלא שגם בתקציב זה צפוי לבלוט בהיעדרו "סעיף" העלות הישירה של מלחמות, או מבצעים גדולים, שעלולים להתרחש; כך היה גם בתקציבי הביטחון קודמים. בפועל מדובר בעלות שצה"ל והאוצר מתחשבנים עליה בדיעבד, ורק אז גם בוחנים את המקורות למימונה. מאמר זה בוחן סוגיה זו ומסקנתו היא, שעלויות המלחמה ונזקיה למשק צריכים להילקח בחשבון גם הם במסגרת השיקולים של יציאה למלחמה ודרך ניהולה, ובפרט כאשר היוזמה בידי ישראל. לכך יש להוסיף את הצורך ביעילות בניצול המשאבים במלחמה, כגון מלאי תחמושת, שיש לו היבט מבצעי והשפעה על מספר ימי הלחימה.