לבנון מצוייה בעיצומו של משבר משולש: קריסה כלכלית ומשבר פיננסי מהחמורים שידעה בתולדותיה (היפראינפלציה; חדלון פירעון של החוב החיצוני הגבוה; עוני; אבטלה; סגירת אלפי עסקים, עליית מחירי מוצרי יסוד וצפי להתכווצות ה- GDP בכ- 20% ב- 2020); אובדן משילות (ממשלה משותקת ושחיתות בכל מערכות השלטון, בצד המשך ההפגנות ההמוניות ברחוב); ומשבר בריאותי בעקבות הקורונה (מחסור במקומות אישפוז, בצוותי רפואה, בציוד ובתרופות). כל אלה החמירו עוד יותר בעקבות הפיצוץ ההרסני בנמל ביירות (אוג' 20') אשר גרם לפגיעות בנפש (כ- 200 הרוגים ו- 6,500 פצועים) ולהרס שכונות נרחבות בביירות שעלות שיקומן מוערכת בכ- 10-15 מיליארד דולר. הציבור המיואש ממשיך לדרוש את שינוי השיטה, המבוססת על החלוקה בין העדות ואת החלפת ההנהגה המושחתת, אך האליטה השלטת מתקשה לוותר על נכסיה ולעמוד בדרישות הגורמים הבינלאומים, המבקשים קידומן של רפורמות נרחבות תמורת סיוע כלכלי. חזבאללה שהינו ארגון טרור ופרוקסי של איראן, מחזיק בכוח צבאי עצמאי ונפרד מהמדינה, ומהווה גם גורם מרכזי במערכת הפוליטית. הארגון אשר חרט על דגלו את המאבק לחיסולה של ישראל במסווה של כוח התנגדות המגן על לבנון, פועל לשימור מעמדו ותורם במידה לא מועטה לשיתוקו של תהליך קבלת ההחלטות בלבנון לטובת כלל תושבי המדינה.
המכון מקיים מעקב שוטף אחר ההתפתחויות הפנימיות בלבנון ועל ארגון החזבאללה, אשר הפך בשנים האחרונות לאיום מרכזי על ישראל. התעצמותו הצבאית הנמשכת של חזבאללה ובראש וראשונה, מערך הטילים העצום שבראשותו, המאיים על העורף הישראלי, כמו גם הקשר לפטרוניתו איראן עומד במוקד תשומת הלב. זאת, בצד היבטים נוספים הנוגעים ליחסי ישראל – לבנון כגון המו”ם בסוגיית סימון הגבול הימי. בהסתכלות קדימה נבחנים גם תרחישים אפשריים לפריצתה של מלחמה נוספת בחזית הצפונית, אשר בשל ההתפתחויות האחרונות בזירה צפוי, כי תישא אופי שונה מקודמותיה.
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית