אודות
לקריאה
לסגירה
נגיף הקורונה (COVID-19), שמקורו בסין, החל להתפשט במהירות בעולם החל מאמצע פברואר 2020. הווירוס הקטלני, שגבה את חייהם של מיליונים, הוביל לצעדים חריפים מצד מדינות העולם השונות הכוללים סגר, עוצר, סגירת מקומות עבודה, סגירת מוסדות החינוך, השבתת נמלי התעופה וכדומה.
הנגיף לא דילג על ישראל, והוביל למאות אלפי חולים ולאלפי מתים. הממשלה נקטה צעדים קשים, ובהם סגר והגבלות תנועה משמעותיות נוספות, השבתה של המשק, ביטול התכנסויות וסגירת מוסדות החינוך.
המכון למחקרי ביטחון לאומי עוסק רבות בקשר שבין הנגיף לביטחון הלאומי של ישראל, וכן בזוויות שונות הנוגעות למגפה. בעמוד זה תוכלו למצוא את המתווה של המכון ליציאה מהמשבר, וכן מאמרים, פודקאסטים ודיונים בנושא המחלה הקטלנית.
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםהערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23.01.23המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23.01.22הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23.01.22מה ישראל יכולה ללמוד מתפקידן של טכנולוגיות מתקדמות במאבק בקורונה?
מגפת הקורונה (COVID-19) חייבה את מדינות העולם לגלות יצירתיות ויזמות בניסיון להתמודד ולמגר אותה. מגוון טכנולוגיות מתקדמות מילאו תפקיד מרכזי בהתמודדות עם המגפה, כאשר חלקן הותאמו מראש לטיפול באזרחים או בסוגיות רפואיות, וחלקן הוסבו לכך לפי צורכי השעה. הסתמכות רבה על פתרונות טכנולוגיים במסגרת המאבק מחדדת את חשיבותם ואת הצורך של מדינות העולם, בהן ישראל, לקדם את המחקר, הפיתוח והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרים. כמו כן, המקרה מאפשר לנו ללמוד על האתגרים וההזדמנויות הכרוכים בפיתוח ובשימוש בטכנולוגיות ששימשו שחקניות מפתח בהתמודדות עם המגפה. מאמר זה מבקש לבחון אילו לקחים יכולה ישראל להסיק מן ההתרחשויות המקומיות והבינלאומיות, ואיזו מדיניות ראוי שתאמץ בתחום.
01.10.20