פודקאסט

מנהל המכון תא״ל (מיל.) אודי דקל על משבר הקורונה בישראל: האם הכלים להתמודדות עם המגפה בישראל מתאימים לגל הנוכחי? מה ניתן ללמוד מהניסיון המצטבר בישראל וברחבי העולם, גם מעבודת המכון בנושא בגלים הקודמים? האם הגבלות משמעותיות יותר בשלב מוקדם יותר היו יכולות למנוע את הזינוק בתחלואה? מהן ההמלצות לממשלה בשלב זה?

בתכנית פודקאסטרטגי מיוחדת לרגל יום העצמאות ה- 73 למדינת ישראל, ראש המכון אלוף (מיל.) עמוס ידלין מסכם שנה עמוסה בטלטלות ובאתגרים מבית ומחוץ. האם ההתפתחויות האחרונות מול איראן מבשרות על תפנית אסטרטגית? מה יכול לשדרג את יחסי ישראל עם מדינות ערב ועם הפלסטינים? מהם האתגרים הפנימיים שצריכים להישאר על סדר היום של ישראל, גם אחרי שמגפת קורונה תחלוף? וגם: לקראת סיום מינויו כראש המכון, מסכם האלוף (מיל.) ידלין את תשע השנים שבהן כיהן בתפקיד הבכיר: השינויים, ההצלחות ומבט לעתיד.

לקראת סגר שלישי, משה בר סימן טוב, חוקר אורח במכון ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מנתח את ההתפתחויות האחרונות: העלייה ברמת התחלואה, הופעת המוטציה החדשה ותחילת מבצע החיסונים: אילו לקחים מהסגרים הקודמים חשוב ליישם כעת? האם המוטציה החדשה של נגיף הקורונה עלולה לפגוע באפקטיביות של החיסונים? מהם היעדים של מבצע החיסון, כיצד יש לנהל את ההסברה בנושא וכיצד יש להיאבק בפייק ניוז המופץ בעניין זה? וגם: על אילו כללי התנהגות נצטרך להקפיד, כל עוד המגפה נמשכת, גם במידה שמרבית האוכלוסייה תהיה מחוסנת?

ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, מציג את המגמות העיקריות בתחום הבריאותי, הכלכלי והפוליטי, על רקע ההחרפה ברמת התחלואה בשטחי הרשות הפלסטינית וברצועת עזה: מהם היקפי המשבר והאם הרשות וחמאס איבדו שליטה? מהו השיח הפנימי המתנהל בעניין זה? האם הפלסטינים ערוכים לחיסון האוכלוסייה? מהי חשיבות הסיוע הישראלי בהתמודדות עם הקורונה וכיצד השילוב של הסכמי הנורמליזציה ומשבר הקורונה יוצרים הזדמנות להגברת שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני?

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר והחוקר במכון כיום, משה בר סימן טוב, מדבר על חשיבות מערכת הבריאות בישראל לחוסן הלאומי בעת מגפה, ובכלל. מהם הלקחים שניתן ללמוד ממשבר הקורונה לגבי תפקוד מערכת הבריאות ותהליכי הלמידה שעברה להתמודדות עם מגפה? מה צפוי לקרות בעקבות הגעת החיסונים? מה צריכים השלטון והציבור בישראל להפנים בכל הנוגע להתנהלות מערכת הבריאות, וכן מערכת החינוך, בשנים הקרובות?

ד"ר מאיר אלרן וד"ר שמואל אבן מציגים את עיקרי ההמלצות שגיבש צוות המכון, בראשות אלוף (במיל') עמוס ידלין, לקראת יציאה מהסגר השני ולמניעת סגר שלישי. לפי אילו קריטריונים ויעדים יש לבצע את החזרה לשגרה וכן את תכנון המשך החיים בצל המגפה? כיצד יש להתמודד עם המשבר הכלכלי ובמה יש למקד את הפתרונות? מה נדרשת המדינה לעשות כדי לשפר את אמון הציבור?

ד"ר קובי מיכאל מסביר את ההבנות האחרונות שהושגו בין ישראל לחמאס, דרך קטר, ואת הקושי הנעוץ בהן: מדוע ההבנות הקיימות אינן מספקות פתרון ממושך לבעיית ההסלמה ברצועת עזה? באילו דרכים יכולה ישראל לטפל בבעיה העזתית בצורה יסודית – ומהן המשמעויות עבור כל אחת מהן? מה התמריצים הנוכחיים של הנהגת חמאס ברצועה? אילו שחקנים נוספים מתערבים במגעים להסדרה והאם ניתן להגיע דרכם להסדרה ארוכת טווח?

במסגרת המלצות צוות החשיבה של המכון, בהובלת רא"ל (במיל') גדי אייזנקוט, בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה, מציג יורם יעקבי את התובנות וההמלצות במישור הטכנולוגי: מהן המגמות המסתמנות בעולם הטכנולוגי בעקבות התהוות משבר קורונה? אילו טכנולוגיות צפויות להיות שימושיות יותר בחיינו? אילו הזדמנויות נוצרו לישראל, בפרט בתחום הסייבר, ומהן ההמלצות העיקריות בהקשר זה?

ד"ר רן גושן מציג את עיקרי ההמלצות הרפואיות שגיבש צוות מומחים, בהובלת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, עבור מסמך של המכון בנושא ההתמודדות עם משבר הקורונה: מה התועלת הצפויה בהקמת מאגר מידע מאוחד וכיצד ניתן לשפר את פעולת המעבדות? מהי ההיערכות הנדרשת בבתי החולים, במענה למגפה, ובאיזה אופן יכולים בתי החולים ושירותי הרפואה בקהילה להשלים זה את זה כדי לשפר את התוצאות?

השגריר לשעבר שמעון שטיין דן בתוכנית האירופית לשיקום היבשת מהשלכות נגיף הקורונה. מה כוללת התוכנית שהוגדרה על ידי בכירי האיחוד כ"היסטורית"? על מה הצליחו להסכים 27 מנהיגי הגוש ועל מה לא – ומה ניתן ללמוד מכך? האם ניתן יהיה ליישם את כל סעיפי המתווה – וכיצד יישום התוכנית ישפיע על מעמדו הרעוע של האיחוד?