פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםהערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23.01.23הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23.01.22תמצית: שנת החיסון – אתגרים פנימיים וחיצוניים לביטחון הלאומי - הערכה אסטרטגית 2021-2020
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה לקידום נורמליזציה עם שורת מדינות במזרח התיכון, שמסמנת צמצום במרכזיותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסדר היום האזורי והבינלאומי.
29.12.20הערכה אסטרטגית לישראל 2021-2020
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
22.12.20