ביום חמישי האחרון (30.10.25), נפגשו בקוריאה הדרומית מנהיגי שתי המעצמות - נשיא סין, שי ג׳ין-פינג, ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ - בשולי פסגת APEC המאגדת את מדינות דרום-מזרח אסיה. אף אחת מהמעצמות, שמנהיגיהן ״גנבו את ההצגה״ בפסגה, אינה חברה בארגון זה ושתיהן נכחו במפגש כ״שותפות דיאלוג״. בהודעות שהוציאו המנהיגים לאחר הפגישה, הנשיא שי הדגיש את ההיבטים העולמיים והבילטרליים כשמסגר את יחסי המסחר בין המעצמות כעוגן מייצב, במקום מקור למתחים, וטען שהכלכלה הסינית יציבה ומתקדמת בכיוון חיובי. הנשיא טראמפ, מצידו, התייחס לקשרי המסחר בין שתי המעצמות בעיקר בהקשרים פנים-אמריקאיים כשהדגיש שרכישת התוצרת החקלאית האמריקאית על ידי סין תיטיב עם החקלאים האמריקאים, שרכש מוצרי אנרגיה ממדינתו יזרים לקופת המדינה האמריקאית הון ושסין תקל את ייצוא המתכות הנדירות הדרושות לייצור בארצות הברית.
לנשיא סין היה חשוב למסגר את מדינתו כשותפה שוות ערך לארצות הברית. הוא קרא לשתי המדינות ״שתי הכלכלות הגדולות בעולם״, והציע שישתפו פעולה בהתמודדות עם אתגרים עולמיים מסוגים שונים, תוך ציון העובדה ששתי המדינות יארחו בשנה הבאה פסגות חשובות - סין את פסגת APECוארצות הברית את פסגת ה-G20.
הבית הלבן פרסם הודעה מפורטת על אודות ההסכמים אליהם הגיעו המנהיגים, אחרי עבודה מאומצת של צוותים מקצועיים משתי המדינות. לפי הודעה זו, שני הצדדים התחייבו לנקוט בצעדים משמעותיים המתייחסים לנקודות מחלוקת עמוקות ביחסי הסחר בין המעצמות. סין תשעה את הגבלות ייצוא המתכות הנדירות למשך שנה, תפעל לעצירת זרימת הפנטניל לארצות הברית, תשעה את מכסי וצעדי הנגד שהטילה על סחורות אמריקאיות, תרכוש תוצרת חקלאית אמריקנית, ותפסיק חקירות נגד חברות אמריקניות מסוימות. ארצות הברית מצדה, תשעה גם היא מכסים שהוטלו על מוצרים סינים, ותשעה הגבלות על חברות סיניות מסוימות (בעיקר בתחום הטכנולוגיה). כצפוי, המסגור האמריקני הציג את ההסכם כ״איזון״ הסחר עם סין וכ״ניצחון״ לאזרחי ארצות הברית. למרות הצעדים הדרמטיים לכאורה, יש לשים לב שמדובר בהשעייה, לא בהפסקת הצעדים לאלתר, ושמדובר בצעדים שבבסיסם מחלוקת עמוקה שההסכם אינו צפוי לפתור.
ביום חמישי האחרון (30.10.25), נפגשו בקוריאה הדרומית מנהיגי שתי המעצמות - נשיא סין, שי ג׳ין-פינג, ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ - בשולי פסגת APEC המאגדת את מדינות דרום-מזרח אסיה. אף אחת מהמעצמות, שמנהיגיהן ״גנבו את ההצגה״ בפסגה, אינה חברה בארגון זה ושתיהן נכחו במפגש כ״שותפות דיאלוג״. בהודעות שהוציאו המנהיגים לאחר הפגישה, הנשיא שי הדגיש את ההיבטים העולמיים והבילטרליים כשמסגר את יחסי המסחר בין המעצמות כעוגן מייצב, במקום מקור למתחים, וטען שהכלכלה הסינית יציבה ומתקדמת בכיוון חיובי. הנשיא טראמפ, מצידו, התייחס לקשרי המסחר בין שתי המעצמות בעיקר בהקשרים פנים-אמריקאיים כשהדגיש שרכישת התוצרת החקלאית האמריקאית על ידי סין תיטיב עם החקלאים האמריקאים, שרכש מוצרי אנרגיה ממדינתו יזרים לקופת המדינה האמריקאית הון ושסין תקל את ייצוא המתכות הנדירות הדרושות לייצור בארצות הברית.
לנשיא סין היה חשוב למסגר את מדינתו כשותפה שוות ערך לארצות הברית. הוא קרא לשתי המדינות ״שתי הכלכלות הגדולות בעולם״, והציע שישתפו פעולה בהתמודדות עם אתגרים עולמיים מסוגים שונים, תוך ציון העובדה ששתי המדינות יארחו בשנה הבאה פסגות חשובות - סין את פסגת APECוארצות הברית את פסגת ה-G20.
הבית הלבן פרסם הודעה מפורטת על אודות ההסכמים אליהם הגיעו המנהיגים, אחרי עבודה מאומצת של צוותים מקצועיים משתי המדינות. לפי הודעה זו, שני הצדדים התחייבו לנקוט בצעדים משמעותיים המתייחסים לנקודות מחלוקת עמוקות ביחסי הסחר בין המעצמות. סין תשעה את הגבלות ייצוא המתכות הנדירות למשך שנה, תפעל לעצירת זרימת הפנטניל לארצות הברית, תשעה את מכסי וצעדי הנגד שהטילה על סחורות אמריקאיות, תרכוש תוצרת חקלאית אמריקנית, ותפסיק חקירות נגד חברות אמריקניות מסוימות. ארצות הברית מצדה, תשעה גם היא מכסים שהוטלו על מוצרים סינים, ותשעה הגבלות על חברות סיניות מסוימות (בעיקר בתחום הטכנולוגיה). כצפוי, המסגור האמריקני הציג את ההסכם כ״איזון״ הסחר עם סין וכ״ניצחון״ לאזרחי ארצות הברית. למרות הצעדים הדרמטיים לכאורה, יש לשים לב שמדובר בהשעייה, לא בהפסקת הצעדים לאלתר, ושמדובר בצעדים שבבסיסם מחלוקת עמוקה שההסכם אינו צפוי לפתור.