פוסטים

הדילמה העיקרית בעבודת הדוברות אותה מלמדים בשיעור הראשון בקורס ההכשרה של דובר צה״ל, היא בין בדיקת אמינותו המוחלטת של המידע המופץ לבין מהירות הפצתו. על צה״ל ועל הציבור הישראלי לזכור כי כצבא מאורגן במדינה מערבית, אין להתפשר על אמינות המידע שמופץ החוצה מטעמו לטובת המהירות.

אין עוררין על כך שבחלוף השעות שבין האירוע לבין הפצת ההוכחות החותכות לכך שאין לצה״ל כל קשר לתקרית, דעת הקהל העולמית התקבעה בהתבסס על הנרטיב הפלסטיני. אולם, לא מן הנמנע שגם אם צה״ל היה מפיץ את ההוכחות החותכות לחפותו כבר באותה השעה, הנרטיב הפלסטיני הוא זה שהיה מתקבע, וזאת במידה רבה בגלל האופן שבו התקבע הסכסוך הישראלי-פלסטיני במשך עשורים בדעת הקהל העולמית. דמיינו שמערך דובר צה״ל היה מתיישר לפי קצב זרימת המידע שהתחולל בחוץ אמש וכתוצאה מכך יוצא בהכחשה מוחלטת באותה השעה שבה דווח לראשונה על פגיעת הרקטה. במידה ובסופו של דבר היה מתגלה כי התקיפה הייתה מקרב כוחותינו - אמינותו של דו״ץ ומן הסתם של הצבא והמדינה, היו נכתשות לחלוטין מעתה לכל אורך המערכה.

עם זאת, בסיום המלחמה ראוי יהיה לערוך תיאום ציפיות מחודש בין הציבור לדובר צה״ל ובין דובר צה״ל לצבא, אודות תפקידו של דובר צה״ל בשגרה ובחירום, ומידת הרלוונטיות של תצורתו הנוכחית לעידן שבו נרטיב מתעצב ומקובע תוך דקות ספורות.