הסיוע האמריקאי לישראל בדמות מענקים צבאיים נדיבים מאפשר למדינת ישראל להתחמש במיטב ארסנל הנשק האמריקאי בהתאם לצרכי צה"ל. היתרון לאמריקאים הוא מדיני וכלכלי:
מבחינה מדינית - יצירת תלות מדינית וצבאית של מדינת ישראל בארה"ב תוך הגבלת חופש הפעולה של צה"ל ושל מדינת ישראל.
מבחינה כלכלית - סבסוד תעשיית הנשק האמריקאית.
החיסרון מבחינתה של ישראל מתבטא בהתנייה זמנית או קבועה על אספקת הנשק תחמושת או רכיבים קריטיים לנשק, כמנוף להגבלת פעילות צבאית ומדינית. כך למשל, השהה ממשל הנשיא רייגן אספקת מטוסי F-16 לישראל לאחר הפצצת הכור בעיראק בשנת 1981 כהבעת כעסו על פעולת צה"ל. מצד ישראל חיסרון נוסף מתבטא בקושי להשתמש בצורה מבוקרת (בעיקר מטעמי נוחות) בכספי הסיוע הדולרי לרכש ולהצטיידות של נשק ותחמושת מספקי נשק אמריקאיים במקום רכש מהתעשייה הביטחונית הישראלית.
מה משמעות איום האמברגו על ישראל? מדובר באיום שהוא חרב פיפיות. שכן חלק ניכר מחימושי צה"ל כגון: טילי טמיר של מערכת כיפת ברזל, מערכת החץ, פגזי ארטילריה וטילים, דגמים מתקדמים של כטבמ"ים וחימושים מדויקים -מונחי לייזר או GPS- למטוסי קרב של ח"א, מערכות מכ"ם, התרעה ומערכות ל"א, מוצרי אלקטרוניקה וסייבר - כולם פיתוחים ישראלים מקוריים אשר מיוצרים בחלקם בארה"ב או במדינות שונות באירופה על ידי חברות בת ישראליות, או כתוצאה ממחויבות להפניית חלק מהסיוע האמריקאי לתעשייה המקומית בארה"ב. לגבי אירופה, מדובר באיומים חלקם ממומשים על איסור ייצוא לישראל - תוך הפרת חוזים חתומים - של חלקי חילוף מסוימים למטוסים ה-F-35I (הולנד) או מטוס האימון "לביא" (איטליה), או פריטי תחמושת שונים (בריטניה, קנדה). מדובר באחוז זניח של מדינות ובאמברגו שהשפעתו שולית בהתחשב בעובדה שמאזן הסחר הביטחוני עם קנדה למשל הוא משמעותית לטובת ישראל.
הרווח למדינות השונות מהתעשייה הביטחונית בישראל הוא רווח אדיר מבחינה כלכלית ומבצעית. כך תעיד העובדה שבשנים 2022-2021 29% -41% מהייצוא הביטחוני הופנה לאירופה ו-11% הופנה לצפון אמריקה. גם אחסון פגזי 155 מ"מ בישראל על ידי צבא ארה"ב הוכיח את יעילותו הרבה במלחמה באוקראינה. ישראל היא גם יצואנית נשק משמעותית למדינות רבות כולל אלו שמאיימות באמברגו.
ישראל הינה אחת מעשר המדינות המובילות בייצוא נשק בהיקף שנתי של 12.5 מיליארד דולר לשנת 2022, כאשר רק כ-20-25% מהייצור מופנה לצרכי פנים.
על ישראל להגדיל את אחוז הייצור העצמי של כל סוגי האמל"ח וסוגי תחמושת שונים עבור צה"ל על מנת לחדש מלאים ולצמצם תלות בגורמים זרים. זאת מתוך הבנה כי אי אפשר להגיע לאי תלות מוחלטת בייצור עצמי ותמיד יש צורך ברכש חיצוני של רכיבים מסוימים שהם רכיבים קריטיים במערכות מסוימות. הדבר יצמצם את התלות בגורמי חוץ ויאפשר גמישות בתגובה צבאית התקפית במערכה הרב-זירתית.
הסיוע האמריקאי לישראל בדמות מענקים צבאיים נדיבים מאפשר למדינת ישראל להתחמש במיטב ארסנל הנשק האמריקאי בהתאם לצרכי צה"ל. היתרון לאמריקאים הוא מדיני וכלכלי:
מבחינה מדינית - יצירת תלות מדינית וצבאית של מדינת ישראל בארה"ב תוך הגבלת חופש הפעולה של צה"ל ושל מדינת ישראל.
מבחינה כלכלית - סבסוד תעשיית הנשק האמריקאית.
החיסרון מבחינתה של ישראל מתבטא בהתנייה זמנית או קבועה על אספקת הנשק תחמושת או רכיבים קריטיים לנשק, כמנוף להגבלת פעילות צבאית ומדינית. כך למשל, השהה ממשל הנשיא רייגן אספקת מטוסי F-16 לישראל לאחר הפצצת הכור בעיראק בשנת 1981 כהבעת כעסו על פעולת צה"ל. מצד ישראל חיסרון נוסף מתבטא בקושי להשתמש בצורה מבוקרת (בעיקר מטעמי נוחות) בכספי הסיוע הדולרי לרכש ולהצטיידות של נשק ותחמושת מספקי נשק אמריקאיים במקום רכש מהתעשייה הביטחונית הישראלית.
מה משמעות איום האמברגו על ישראל? מדובר באיום שהוא חרב פיפיות. שכן חלק ניכר מחימושי צה"ל כגון: טילי טמיר של מערכת כיפת ברזל, מערכת החץ, פגזי ארטילריה וטילים, דגמים מתקדמים של כטבמ"ים וחימושים מדויקים -מונחי לייזר או GPS- למטוסי קרב של ח"א, מערכות מכ"ם, התרעה ומערכות ל"א, מוצרי אלקטרוניקה וסייבר - כולם פיתוחים ישראלים מקוריים אשר מיוצרים בחלקם בארה"ב או במדינות שונות באירופה על ידי חברות בת ישראליות, או כתוצאה ממחויבות להפניית חלק מהסיוע האמריקאי לתעשייה המקומית בארה"ב. לגבי אירופה, מדובר באיומים חלקם ממומשים על איסור ייצוא לישראל - תוך הפרת חוזים חתומים - של חלקי חילוף מסוימים למטוסים ה-F-35I (הולנד) או מטוס האימון "לביא" (איטליה), או פריטי תחמושת שונים (בריטניה, קנדה). מדובר באחוז זניח של מדינות ובאמברגו שהשפעתו שולית בהתחשב בעובדה שמאזן הסחר הביטחוני עם קנדה למשל הוא משמעותית לטובת ישראל.
הרווח למדינות השונות מהתעשייה הביטחונית בישראל הוא רווח אדיר מבחינה כלכלית ומבצעית. כך תעיד העובדה שבשנים 2022-2021 29% -41% מהייצוא הביטחוני הופנה לאירופה ו-11% הופנה לצפון אמריקה. גם אחסון פגזי 155 מ"מ בישראל על ידי צבא ארה"ב הוכיח את יעילותו הרבה במלחמה באוקראינה. ישראל היא גם יצואנית נשק משמעותית למדינות רבות כולל אלו שמאיימות באמברגו.
ישראל הינה אחת מעשר המדינות המובילות בייצוא נשק בהיקף שנתי של 12.5 מיליארד דולר לשנת 2022, כאשר רק כ-20-25% מהייצור מופנה לצרכי פנים.
על ישראל להגדיל את אחוז הייצור העצמי של כל סוגי האמל"ח וסוגי תחמושת שונים עבור צה"ל על מנת לחדש מלאים ולצמצם תלות בגורמים זרים. זאת מתוך הבנה כי אי אפשר להגיע לאי תלות מוחלטת בייצור עצמי ותמיד יש צורך ברכש חיצוני של רכיבים מסוימים שהם רכיבים קריטיים במערכות מסוימות. הדבר יצמצם את התלות בגורמי חוץ ויאפשר גמישות בתגובה צבאית התקפית במערכה הרב-זירתית.