אמברגו נשק על ישראל- המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים משמעות איומי אמברגו נשק על היכולות המבצעיות של צה"ל

משמעות איומי אמברגו נשק על היכולות המבצעיות של צה"ל
יהושע קליסקי
10 באפריל, 2024
קרא ב

הסיוע האמריקאי לישראל בדמות מענקים צבאיים נדיבים מאפשר למדינת ישראל להתחמש במיטב ארסנל הנשק האמריקאי בהתאם לצרכי צה"ל. היתרון לאמריקאים הוא מדיני וכלכלי:

מבחינה מדינית - יצירת תלות מדינית וצבאית של מדינת ישראל בארה"ב תוך הגבלת חופש הפעולה של צה"ל ושל מדינת ישראל.

מבחינה כלכלית - סבסוד תעשיית הנשק האמריקאית.

החיסרון מבחינתה של ישראל מתבטא בהתנייה זמנית או קבועה על אספקת הנשק תחמושת או רכיבים קריטיים לנשק, כמנוף להגבלת פעילות צבאית ומדינית. כך למשל, השהה ממשל הנשיא רייגן אספקת מטוסי F-16 לישראל לאחר הפצצת הכור בעיראק בשנת 1981 כהבעת כעסו על פעולת צה"ל. מצד ישראל חיסרון נוסף מתבטא בקושי להשתמש בצורה מבוקרת (בעיקר מטעמי נוחות) בכספי הסיוע הדולרי לרכש ולהצטיידות של נשק ותחמושת מספקי נשק אמריקאיים במקום רכש מהתעשייה הביטחונית הישראלית.

מה משמעות איום האמברגו על ישראל? מדובר באיום שהוא חרב פיפיות. שכן חלק ניכר מחימושי צה"ל כגון: טילי טמיר של מערכת כיפת ברזל, מערכת החץ, פגזי ארטילריה וטילים, דגמים מתקדמים של כטבמ"ים וחימושים מדויקים -מונחי לייזר או GPS- למטוסי קרב של ח"א, מערכות מכ"ם, התרעה ומערכות ל"א, מוצרי אלקטרוניקה וסייבר - כולם פיתוחים ישראלים מקוריים אשר מיוצרים בחלקם בארה"ב או במדינות שונות באירופה על ידי חברות בת ישראליות, או כתוצאה ממחויבות להפניית חלק מהסיוע האמריקאי לתעשייה המקומית בארה"ב. לגבי אירופה, מדובר באיומים חלקם ממומשים על איסור ייצוא לישראל - תוך הפרת חוזים חתומים - של חלקי חילוף מסוימים למטוסים ה-F-35I (הולנד) או מטוס האימון "לביא" (איטליה), או פריטי תחמושת שונים (בריטניה, קנדה). מדובר באחוז זניח של מדינות ובאמברגו שהשפעתו שולית בהתחשב בעובדה שמאזן הסחר הביטחוני עם קנדה למשל הוא משמעותית לטובת ישראל.

הרווח למדינות השונות מהתעשייה הביטחונית בישראל הוא רווח אדיר מבחינה כלכלית ומבצעית. כך תעיד העובדה שבשנים 2022-2021 29% -41% מהייצוא הביטחוני הופנה לאירופה ו-11% הופנה לצפון אמריקה. גם אחסון פגזי 155 מ"מ בישראל על ידי צבא ארה"ב הוכיח את יעילותו הרבה במלחמה באוקראינה. ישראל היא גם יצואנית נשק משמעותית למדינות רבות כולל אלו שמאיימות באמברגו.

ישראל הינה אחת מעשר המדינות המובילות בייצוא נשק בהיקף שנתי של 12.5 מיליארד דולר לשנת 2022, כאשר רק כ-20-25% מהייצור מופנה לצרכי פנים.

על ישראל להגדיל את אחוז הייצור העצמי של כל סוגי האמל"ח וסוגי תחמושת שונים עבור צה"ל על מנת לחדש מלאים ולצמצם תלות בגורמים זרים. זאת מתוך הבנה כי אי אפשר להגיע לאי תלות מוחלטת בייצור עצמי ותמיד יש צורך ברכש חיצוני של רכיבים מסוימים שהם רכיבים קריטיים במערכות מסוימות. הדבר יצמצם את התלות בגורמי חוץ ויאפשר גמישות בתגובה צבאית התקפית במערכה הרב-זירתית.

נושאים: יחסי ישראל-פלסטינים, יחסי ישראל-ארצות הברית, מלחמת חרבות ברזל
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
ביקור שר החוץ האיראני בביירות: ניסיון לשמר השפעה לנוכח שחיקה באחיזה האזורית
5 ביוני, 2025
פסגה משולשת היסטורית במלזיה
4 ביוני, 2025
הבחירות בפולין: הקיטוב מתעצם
4 ביוני, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.