המתיחות ביחסי ישראל-רוסיה גוברת בחודשים האחרונים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ורבים בישראל תולים את דרישת משרד המשפטים הרוסי להפסיק את פעילותה של הסוכנות היהודית במתיחות זאת. זהו הסבר שטחי שאינו מתייחס למגמות עומק שאותן עוברת רוסיה בשנים האחרונות.
המגמה הראשונה היא חוסר סובלנות כלפי גורמי חוץ הפועלים בשטח רוסיה, הנובע מריחוק הולך וגובר של רוסיה מהמערב, והמתבטא בחוקים המגבילים ארגונים זרים ופוגעים בפעילותם. השלטונות הרוסיים החלו לסגור ארגונים זרים כבר לפני עשור. האמתלה הרשמית לסגירתם היא הפרות של חוקי רוסיה, כאשר בפועל מדובר בצמצום פועלם של ארגונים זרים המקדמים ערכים של דמוקרטיה מערבית.
המגמה השנייה היא עליית האנטישמיות ברוסיה. תופעת האנטישמיות אינה חדשה, והיהודים סבלו ממנה בכל שנותיה וגלגוליה של רוסיה - מהאימפריה הצארית ועד ברית המועצות. כמו במקומות אחרים בעולם, האנטישמיות מתעצמת בתקופות משבר, והתבטאויותיו הלא דיפלומטיות בעליל של שר החוץ הרוסי, כגון "האנטישמים הגדולים ביותר הם עצמם יהודים" ו"להיטלר היה דם יהודי", מצביעות על מגמה זו.
המגמה השלישית היא תגובה ישראלית לא מספקת לאיתותים הרוסיים לאורך השנים בדבר חוסר שביעות רצונם מפעילות הסוכנות, שהחלו עוד בסוף שנות האלפיים. רוסיה הקשתה על פעילות הסוכנות והעמידה לה מגבלות שונות. למרות אלו, הסוכנות לא הצליחה להסתגל לסביבה העוינת ולפעול אקטיבית לשינוי המצב.
שתי המגמות הראשונות צפויות להתעצם בתקופה הקרובה. לכן, על ישראל לשנות את דרכי פעולתה. זהו אינו המשבר האחרון בין ישראל לרוסיה, ועל ישראל להתכונן לבאות, במיוחד לאור ההצטמצמות של מרחב התמרון שלה.
המתיחות ביחסי ישראל-רוסיה גוברת בחודשים האחרונים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ורבים בישראל תולים את דרישת משרד המשפטים הרוסי להפסיק את פעילותה של הסוכנות היהודית במתיחות זאת. זהו הסבר שטחי שאינו מתייחס למגמות עומק שאותן עוברת רוסיה בשנים האחרונות.
המגמה הראשונה היא חוסר סובלנות כלפי גורמי חוץ הפועלים בשטח רוסיה, הנובע מריחוק הולך וגובר של רוסיה מהמערב, והמתבטא בחוקים המגבילים ארגונים זרים ופוגעים בפעילותם. השלטונות הרוסיים החלו לסגור ארגונים זרים כבר לפני עשור. האמתלה הרשמית לסגירתם היא הפרות של חוקי רוסיה, כאשר בפועל מדובר בצמצום פועלם של ארגונים זרים המקדמים ערכים של דמוקרטיה מערבית.
המגמה השנייה היא עליית האנטישמיות ברוסיה. תופעת האנטישמיות אינה חדשה, והיהודים סבלו ממנה בכל שנותיה וגלגוליה של רוסיה - מהאימפריה הצארית ועד ברית המועצות. כמו במקומות אחרים בעולם, האנטישמיות מתעצמת בתקופות משבר, והתבטאויותיו הלא דיפלומטיות בעליל של שר החוץ הרוסי, כגון "האנטישמים הגדולים ביותר הם עצמם יהודים" ו"להיטלר היה דם יהודי", מצביעות על מגמה זו.
המגמה השלישית היא תגובה ישראלית לא מספקת לאיתותים הרוסיים לאורך השנים בדבר חוסר שביעות רצונם מפעילות הסוכנות, שהחלו עוד בסוף שנות האלפיים. רוסיה הקשתה על פעילות הסוכנות והעמידה לה מגבלות שונות. למרות אלו, הסוכנות לא הצליחה להסתגל לסביבה העוינת ולפעול אקטיבית לשינוי המצב.
שתי המגמות הראשונות צפויות להתעצם בתקופה הקרובה. לכן, על ישראל לשנות את דרכי פעולתה. זהו אינו המשבר האחרון בין ישראל לרוסיה, ועל ישראל להתכונן לבאות, במיוחד לאור ההצטמצמות של מרחב התמרון שלה.