במהלך העימות בן 12 הימים בין ישראל לאיראן רוסיה התגלתה כשחקן כמעט לא רלוונטי. על רקע ההסכם לשותפות אסטרטגית שנחתם בינואר והרטוריקה האנטי-מערבית המשותפת בין הצדדים, אפשר היה להניח שמוסקבה תסייע לבעלת בריתה. גם בטהראן ציפו לכך, אך הדבר לא קרה. הקרמלין אמנם ניהל פעילות דיפלומטית, כולל יוזמות מו"מ פעילות, אך היא לא נשאה פרי. יתרה מכך, נראה כי מוסקבה לא סיפקה כל תמיכה צבאית משמעותית לאיראנים: לא מל"טים, לא מערכות נ"מ, ולא טכנולוגיה משמעותית, גם לא באופן עקיף.
במסגרת הפעילות הדיפלומטית שקיימה רוסיה, הציע פוטין לדונלד טראמפ לשמש כמתווך. טראמפ דחה את הרעיון בפומבי והמליץ לעמיתו הרוסי "לעזור לעצמו". רמז לקיפאון במגעים עם אוקראינה ולמעמדה המתערער של רוסיה כצד רלוונטי בגישור.
הגורמים להיעדר השפעה מצד רוסיה כוללים מחסור במשאבים זמינים בשל העומס בחזית האוקראינית; רצון שלא לעורר מתיחות מול טראמפ, הנחשב למאפשר מרכזי של המשך קיום המערכה מול קייב; וכן בשל הכרה בעליונות הברורה של ישראל וארה"ב בעימות – דבר שהפחית מהמוטיבציה לתמוך בצד שמסתמן כמפסיד.
עם זאת, רוסיה אינה מוותרת על ניסיונות להשתלב בתהליך ההסדרה של סוגיית הגרעין האיראני. בשיחה נדירה בין פוטין לבין נשיא צרפת – יוזמה של האחרון - דנו הנשיאים בנושא האיראני ובתפקיד שרוסיה משחקת בו. גם בפסגת BRICS+ שנערכה לאחרונה, שר החוץ הרוסי לברוב נפגש עם מקבילו האיראני, עבאס אראקצ'י, והעלה מחדש את ההצעה להשתמש ביכולת הרוסית לאחסן ואף לדלל אורניום איראני עד לרמה המתאימה לשימוש אזרחי - כלי רוסי בלעדי שיכול לתת מענה הן לדרישות מדינות המערב והן לחשדות האיראניים, בדומה למה שהוצע גם במסגרת JCPoA.
בנוסף, פוטין המליץ לאיראנים לקבל את הדרישה המערבית ולוותר על כלל ההעשרה בשטחם - צעד שעד כה רוסיה נמנעה מלעשות, בשל החשש שתצטייר כמי שמשתפת פעולה עם המערב נגד איראן.
אחרי שהפגינה חוסר רלבנטיות ודומיננטיות בעת העימות עצמו - מוסקבה מנסה לחזור למה שבראייתה הוא תפקידה המסורתי, שחקנית חיונית בשולחן המשא ומתן. במאמץ להשיב לעצמה יכולות השפעה היא אף נכונות ליישר קו עם חלק מהדרישות המופנות כלפי איראן. הצלחת המאמץ הרוסי להשתלב מחדש בתהליך ההסדרה תלויה בעיקר בשיתוף פעולה - או בהתעלמות - של שאר השחקנים המרכזיים, לרבות ארה"ב, אירופה וישראל.
במהלך העימות בן 12 הימים בין ישראל לאיראן רוסיה התגלתה כשחקן כמעט לא רלוונטי. על רקע ההסכם לשותפות אסטרטגית שנחתם בינואר והרטוריקה האנטי-מערבית המשותפת בין הצדדים, אפשר היה להניח שמוסקבה תסייע לבעלת בריתה. גם בטהראן ציפו לכך, אך הדבר לא קרה. הקרמלין אמנם ניהל פעילות דיפלומטית, כולל יוזמות מו"מ פעילות, אך היא לא נשאה פרי. יתרה מכך, נראה כי מוסקבה לא סיפקה כל תמיכה צבאית משמעותית לאיראנים: לא מל"טים, לא מערכות נ"מ, ולא טכנולוגיה משמעותית, גם לא באופן עקיף.
במסגרת הפעילות הדיפלומטית שקיימה רוסיה, הציע פוטין לדונלד טראמפ לשמש כמתווך. טראמפ דחה את הרעיון בפומבי והמליץ לעמיתו הרוסי "לעזור לעצמו". רמז לקיפאון במגעים עם אוקראינה ולמעמדה המתערער של רוסיה כצד רלוונטי בגישור.
הגורמים להיעדר השפעה מצד רוסיה כוללים מחסור במשאבים זמינים בשל העומס בחזית האוקראינית; רצון שלא לעורר מתיחות מול טראמפ, הנחשב למאפשר מרכזי של המשך קיום המערכה מול קייב; וכן בשל הכרה בעליונות הברורה של ישראל וארה"ב בעימות – דבר שהפחית מהמוטיבציה לתמוך בצד שמסתמן כמפסיד.
עם זאת, רוסיה אינה מוותרת על ניסיונות להשתלב בתהליך ההסדרה של סוגיית הגרעין האיראני. בשיחה נדירה בין פוטין לבין נשיא צרפת – יוזמה של האחרון - דנו הנשיאים בנושא האיראני ובתפקיד שרוסיה משחקת בו. גם בפסגת BRICS+ שנערכה לאחרונה, שר החוץ הרוסי לברוב נפגש עם מקבילו האיראני, עבאס אראקצ'י, והעלה מחדש את ההצעה להשתמש ביכולת הרוסית לאחסן ואף לדלל אורניום איראני עד לרמה המתאימה לשימוש אזרחי - כלי רוסי בלעדי שיכול לתת מענה הן לדרישות מדינות המערב והן לחשדות האיראניים, בדומה למה שהוצע גם במסגרת JCPoA.
בנוסף, פוטין המליץ לאיראנים לקבל את הדרישה המערבית ולוותר על כלל ההעשרה בשטחם - צעד שעד כה רוסיה נמנעה מלעשות, בשל החשש שתצטייר כמי שמשתפת פעולה עם המערב נגד איראן.
אחרי שהפגינה חוסר רלבנטיות ודומיננטיות בעת העימות עצמו - מוסקבה מנסה לחזור למה שבראייתה הוא תפקידה המסורתי, שחקנית חיונית בשולחן המשא ומתן. במאמץ להשיב לעצמה יכולות השפעה היא אף נכונות ליישר קו עם חלק מהדרישות המופנות כלפי איראן. הצלחת המאמץ הרוסי להשתלב מחדש בתהליך ההסדרה תלויה בעיקר בשיתוף פעולה - או בהתעלמות - של שאר השחקנים המרכזיים, לרבות ארה"ב, אירופה וישראל.