למרות הודעת ישראל כי היא מבקשת לדחות את נסיגתו המלאה של צה"ל מדרום לבנון, עם תום 60 הימים שהוגדרו כשלב הראשון ליישום הפסקת האש בגבול לבנון, החלה תנועה של אלפים מתומכי חזבאללה, תושבי דרום לבנון, בחזרה לכפריהם. התושבים התעלמו מקריאות צה"ל וצבא לבנון שלא להיכנס לכפרים, פרצו מחסומים של צל"ב וצה"ל והתעמתו עם כוחות צה"ל בשטח. משרד הבריאות הלבנוני עדכן, כי בעקבות ירי ההרחקה של כוחות צה"ל נהרגו 24 איש ונפצעו כ- 130. יום למחרת נמשכה תנועת התושבים, אך בהיקף מצומצם יותר (2 הרוגים; 17 פצועים), לאחר ההסכמה שהושגה בין ישראל ללבנון בחסות ארה"ב לדחות את הנסיגה המלאה עד ל-18 בפברואר. התפתחויות אלה מצביעות על:
* הרצון של חזבאללה במצבו החלש הנוכחי להימנע מחידוש העימות הצבאי עם ישראל – זאת, על אף איומיו, שהלכו ונחלשו עם הזמן, כי סבלנותו מול פעולותיו של צה"ל בדרום לבנון עומדת לפקוע עם תום 60 הימים שנקבעו לנסיגה. על איומים אלה חזר מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, בנאומו ב- 27 בינואר, ובו גם התנגד לרעיון דחיית מועד הנסיגה - אך ללא שינוי במדיניות "ההכלה" של הארגון עד כה.
* מאמציו של חזבאללה לאתר דרכים חלופיות לשיקום מעמדו נוכח מצבו הקשה הנוכחי, ובמקרה זה להציג את הרצון של תושבי הכפרים העקורים לשוב לבתיהם כ"תנועה עממית" כדי לחדש את נוכחותו בשטח בחסותם ולבסס את תמיכתם בו מחדש כמגינם האמיתי, תוך חשיפת חוסר יכולתו של צל"ב להגן עליהם מול צה"ל.
* הצורך הדחוף בחיזוקו של צבא לבנון, אשר אינו מצליח לעמוד בייעוד שניתן לו בהסכם: להתפרס בשטחים שמפנה צה"ל ולמנוע כל נוכחות צבאית של חזבאללה מדרום לנהר הליטאני. ניתן להבין את עניינו של צל"ב שלא להתעמת עם האזרחים, אך אין לקבל את אוזלת היד שהוא מגלה בטיפול בחזבאללה, אשר בסופו של דבר תוביל את צה"ל לממש את חופש הפעולה שהוענק לו בהסכם לפעול במקרים בהם צל"ב איננו פועל להסרת הפרות חזבאללה.
* החשיבות של השלמת הנסיגה של צה"ל עד ל-18 בפברואר כדי להימנע מחיכוך מיותר עם האוכלוסייה של הכפרים בדרום לבנון, לשמר את התמיכה האמריקנית בעמדה הישראלית ולאפשר את חזרתם של תושבי ישראל המפונים במועד שקבעה הממשלה (1 במרץ).
למרות הודעת ישראל כי היא מבקשת לדחות את נסיגתו המלאה של צה"ל מדרום לבנון, עם תום 60 הימים שהוגדרו כשלב הראשון ליישום הפסקת האש בגבול לבנון, החלה תנועה של אלפים מתומכי חזבאללה, תושבי דרום לבנון, בחזרה לכפריהם. התושבים התעלמו מקריאות צה"ל וצבא לבנון שלא להיכנס לכפרים, פרצו מחסומים של צל"ב וצה"ל והתעמתו עם כוחות צה"ל בשטח. משרד הבריאות הלבנוני עדכן, כי בעקבות ירי ההרחקה של כוחות צה"ל נהרגו 24 איש ונפצעו כ- 130. יום למחרת נמשכה תנועת התושבים, אך בהיקף מצומצם יותר (2 הרוגים; 17 פצועים), לאחר ההסכמה שהושגה בין ישראל ללבנון בחסות ארה"ב לדחות את הנסיגה המלאה עד ל-18 בפברואר. התפתחויות אלה מצביעות על:
* הרצון של חזבאללה במצבו החלש הנוכחי להימנע מחידוש העימות הצבאי עם ישראל – זאת, על אף איומיו, שהלכו ונחלשו עם הזמן, כי סבלנותו מול פעולותיו של צה"ל בדרום לבנון עומדת לפקוע עם תום 60 הימים שנקבעו לנסיגה. על איומים אלה חזר מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, בנאומו ב- 27 בינואר, ובו גם התנגד לרעיון דחיית מועד הנסיגה - אך ללא שינוי במדיניות "ההכלה" של הארגון עד כה.
* מאמציו של חזבאללה לאתר דרכים חלופיות לשיקום מעמדו נוכח מצבו הקשה הנוכחי, ובמקרה זה להציג את הרצון של תושבי הכפרים העקורים לשוב לבתיהם כ"תנועה עממית" כדי לחדש את נוכחותו בשטח בחסותם ולבסס את תמיכתם בו מחדש כמגינם האמיתי, תוך חשיפת חוסר יכולתו של צל"ב להגן עליהם מול צה"ל.
* הצורך הדחוף בחיזוקו של צבא לבנון, אשר אינו מצליח לעמוד בייעוד שניתן לו בהסכם: להתפרס בשטחים שמפנה צה"ל ולמנוע כל נוכחות צבאית של חזבאללה מדרום לנהר הליטאני. ניתן להבין את עניינו של צל"ב שלא להתעמת עם האזרחים, אך אין לקבל את אוזלת היד שהוא מגלה בטיפול בחזבאללה, אשר בסופו של דבר תוביל את צה"ל לממש את חופש הפעולה שהוענק לו בהסכם לפעול במקרים בהם צל"ב איננו פועל להסרת הפרות חזבאללה.
* החשיבות של השלמת הנסיגה של צה"ל עד ל-18 בפברואר כדי להימנע מחיכוך מיותר עם האוכלוסייה של הכפרים בדרום לבנון, לשמר את התמיכה האמריקנית בעמדה הישראלית ולאפשר את חזרתם של תושבי ישראל המפונים במועד שקבעה הממשלה (1 במרץ).