ראיון ב״אקונומיסט״ שפורסם ביום שישי האחרון, אומר ראש הממשלה שהוא מעוניין להפסיק את הסיוע האמריקאי לישראל בתוך עשור. סיוע זה, שאליו התחייבה ארצות הברית במסגרת מזכר הבנות (MoU) עליו חתמה מול ישראל, עומד על כ-3.8 מיליארד דולרים בשנה לשנים 2019-2028, וזאת בלי לכלול את הסיוע הנוסף שקיבלה ישראל מארצות הברית במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הפסקת הסיוע האמריקאי לישראל הוא רעיון שהופיע לפני ראיון זה גם במסמכי מדיניות של מכון Heritage השמרני שמשפיע רבות על עיצוב המדיניות של ממשל טראמפ השני. עמדה זו מייצגת את הגישה הבדלנית הפושטת במפלגה הרפובליקנית ובתנועת MAGA וגורסת שארצות הברית צריכה להשקיע את כספה בעצמה, ולצמצם את הסיוע שלה למדינות זרות.
לכן, מוכנות ישראלית להיגמל מסיוע זה, צפויה להיתפס באופן חיובי על ידי הזרם הבדלני שחלקים ממנו החלו הולכים ומתרחקים ממדינת ישראל. בצעד זה, יכולה ישראל להוכיח לאותו מחנה שהיא בת ברית חזקה, שמסוגלת לדאוג לעצמה בכוחות עצמה, ושאינה ״גוררת״ את ארצות הברית למחויבויות שבעיני אותו מחנה נחשבות מיותרות.
למעשה, למודל הישראלי יש את הפוטנציאל להיות דגם האב למה שדורש ממשל טראמפ משותפותיה האחרות של מדינתו, בכללן מדינות נאט״ו, טאיוואן, קוריאה ואחרות. אך גם הצד השני במפה הפוליטית עשוי לגלות שביעות רצון מאמירתו האחרונה של נתניהו.
במשך שנים, המחנה הליברלי-פרוגרסיבי בשמאל האמריקאי גרס שארצות הברית מממנת את ישראל בכבדות יתר. על כן, טענו המצדדים בעמדה זו, יש לה את הזכות לדרוש מישראל שינויי מדיניות, גם אם אלה לא תואמים את האינטרסים והעמדות הישראלים. עצירת הסיוע תשמוט את הקרקע מתחת לטיעון זה ותפחית את העילות המוצדקות התערבות בהחלטותיה של ישראל, אך אין הדבר אומר שהביקורת על ישראל בקרב מחנה פוליטי זה תיפסק.
ראיון ב״אקונומיסט״ שפורסם ביום שישי האחרון, אומר ראש הממשלה שהוא מעוניין להפסיק את הסיוע האמריקאי לישראל בתוך עשור. סיוע זה, שאליו התחייבה ארצות הברית במסגרת מזכר הבנות (MoU) עליו חתמה מול ישראל, עומד על כ-3.8 מיליארד דולרים בשנה לשנים 2019-2028, וזאת בלי לכלול את הסיוע הנוסף שקיבלה ישראל מארצות הברית במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הפסקת הסיוע האמריקאי לישראל הוא רעיון שהופיע לפני ראיון זה גם במסמכי מדיניות של מכון Heritage השמרני שמשפיע רבות על עיצוב המדיניות של ממשל טראמפ השני. עמדה זו מייצגת את הגישה הבדלנית הפושטת במפלגה הרפובליקנית ובתנועת MAGA וגורסת שארצות הברית צריכה להשקיע את כספה בעצמה, ולצמצם את הסיוע שלה למדינות זרות.
לכן, מוכנות ישראלית להיגמל מסיוע זה, צפויה להיתפס באופן חיובי על ידי הזרם הבדלני שחלקים ממנו החלו הולכים ומתרחקים ממדינת ישראל. בצעד זה, יכולה ישראל להוכיח לאותו מחנה שהיא בת ברית חזקה, שמסוגלת לדאוג לעצמה בכוחות עצמה, ושאינה ״גוררת״ את ארצות הברית למחויבויות שבעיני אותו מחנה נחשבות מיותרות.
למעשה, למודל הישראלי יש את הפוטנציאל להיות דגם האב למה שדורש ממשל טראמפ משותפותיה האחרות של מדינתו, בכללן מדינות נאט״ו, טאיוואן, קוריאה ואחרות. אך גם הצד השני במפה הפוליטית עשוי לגלות שביעות רצון מאמירתו האחרונה של נתניהו.
במשך שנים, המחנה הליברלי-פרוגרסיבי בשמאל האמריקאי גרס שארצות הברית מממנת את ישראל בכבדות יתר. על כן, טענו המצדדים בעמדה זו, יש לה את הזכות לדרוש מישראל שינויי מדיניות, גם אם אלה לא תואמים את האינטרסים והעמדות הישראלים. עצירת הסיוע תשמוט את הקרקע מתחת לטיעון זה ותפחית את העילות המוצדקות התערבות בהחלטותיה של ישראל, אך אין הדבר אומר שהביקורת על ישראל בקרב מחנה פוליטי זה תיפסק.