פוסטים

אחת התופעות הבולטות במלחמת "עם כלביא" היא היקף הנזק שגרמו הטילים האיראניים, הן בנפש והן ברכוש. לפי הנתונים העדכניים, פגיעות ישירות ועקיפות של טילים גבו את חייהם של 29 בני אדם. ברחבי המדינה נרשמו מעל 10,000 מפונים, נגרם נזק ל-980 מבנים, והוגשו למעלה מ-40,000 תביעות פיצויים בגין נזקים. הנזק הכלכלי למבנים בלבד מוערך ביותר ממיליארד שקלים.

במלחמה זו השתמשו האיראנים במגוון טילים בליסטיים היפרסוניים. אלו הם טילים הנעים במסלול מחוץ לאטמוספירה במהירות עד פי 12 ממהירות הקול – למעלה מ-14,000 קמ"ש. חלק מהטילים הללו, למשל "חייבר שקאן", "חאג' קאסם"  ו"פתאח-1", הם טילים דו-שלביים, בעלי ראש קרבי מתמרן במשקל משוער של 400-1000 ק"ג.  גוף הטיל עצמו, לאחר התנתקות המנוע, שוקל כמה עשרות טונות.

בעת חדירת גוף הטיל לאטמוספירה מהירותו פוחתת עקב החיכוך עם האטמוספירה. עם זאת, עדיין מדובר במהירות גבוהה, בת אלפי קמ"ש. משקלי השלב השני של הטיל והראש הקרבי, לצד המהירות הגבוהה, מקנים לגוף הפוגע אנרגיה קינטית עצומה. אנרגיה זו, בתוספת האנרגיה המשתחררת עקב פיצוץ ראש הקרב, מועברת לסביבה בצורת חום של אלפי מעלות צלסיוס בזמן קצר ובחלקה מועברת כאנרגיה קינטית למולקולות האוויר. הדבר גורם למפלי לחץ וטמפרטורה גבוהים ביותר בלב הפגיעה ביחס לסביבה בזמן קצר, ועקב כך, לזרימת אוויר אלימה. במילים אחרות, נוצר גל הדף שנע במהירות על קולית על מנת להתאזן עם הלחץ האטמוספירי. גל הלם זה גורם לנזק ברדיוס גדול סביב אזור הפגיעה, שנוסף בנוסף לנזק שנגרם עקב פיצוץ חומר הנפץ.  יש להביא בחשבון גם את זווית הפגיעה של הטיל במטרה: כאשר מדובר בראש קרב מתמרן, זווית הפגיעה יכול להיות זווית חדה, ואז גלי ההלם מתפשטים בסימטריה אליפטית, בעיקר בכיוון פגיעת הטיל, מה שמגדיל את פוטנציאל הפגיעה.

נושא עמידות מבנים בפני הדף פיצוצים דורש תכנון הנדסי מחודש בהיבטי הגנת מבנים, כמו גם שדרוג מערכות היירוט לצד פגיעה בטילי אויב מהירים ומתמרנים בשלבים מוקדמים, רצוי בשלב ההאצה, במטרה למנוע או לצמצם נזקים פוטנציאלים.