יש לחזור ולומר במפורש מה שהיה ברור עוד לפני תחילתו של המבצע הקרקעי ברצועת עזה: כשלעצמו, הוא לא יביא להשגת מטרות המלחמה. זאת ועוד, במסגרת הזמן המיועדת לו מטעמים שונים - מספר שבועות לכל היותר, ספק גדול אם יביא אפילו תמונת הישג משמעותית, הן בהיבט הבסת החמאס והן ביחס לשחרור החטופים, שבכל יום שעובר גוברת הסכנה המוחשית לחייהם.
הדבר הנכון לעשותו הוא לכוון את הפעולות הצבאיות, כבר מהיום, לעיצוב הקווים בהם ישהה צה"ל במה שמכונה "שלב ג'" של הלחימה – שליטה בצפון הרצועה, פעולה בחלקה הדרומי במתכונת של פשיטות ופעולה אווירית תוך הוצאת כוחות הקרקע משם, חסימת ציר פילדלפי ועיצובו של "היום שאחרי" באמצעות הכנסת גורמי קואליציה אזורית למהלך ההומניטרי בצפון הרצועה. במקביל, על ישראל להניח הצעה, לפיה הלחימה תיפסק – כשצה"ל בקווים אלה - בתמורה להשבת כל החטופים ויציאת סינוואר והנהגת החמאס מעזה.
המשך הלחימה במתאר הנוכחי לא יביא בשבועות הקרובים לשינוי משמעותי במצב. למחיר בחיי אדם של חיילים וחטופים תתלווה תחושה של דשדוש וחוסר מטרה, שסביר שרק תעצים את הנטייה להמשיך באותו כיוון ביותר כוח, אבל בלי שינוי בתוצאות. התקווה ל"תמונת ניצחון" בדמות חיסול סינוואר היא כנה, אבל על תקוות לא בונים אסטרטגיה. במקביל יש להתחיל מיידית במהלך המדיני, שבלעדיו לא תהיה לישראל לגיטימציה להמשיך בלחימה בשלב הבא, שייקח חודשים רבים.
זה צריך להיות עיסוקו היחיד של הדרג המדיני. בינתיים, מטעמים של פוליטיקה אישית, הוא עסוק בכל דבר אחר. על מפקדי המערכה לשים את הדברים באופן הברור ביותר בפני מקבלי ההחלטות ולומר להם ולעצמם אמת; אחרת, הדשדוש יבוא בוודאות, ולאחריו אולי גרוע מזה.
יש לחזור ולומר במפורש מה שהיה ברור עוד לפני תחילתו של המבצע הקרקעי ברצועת עזה: כשלעצמו, הוא לא יביא להשגת מטרות המלחמה. זאת ועוד, במסגרת הזמן המיועדת לו מטעמים שונים - מספר שבועות לכל היותר, ספק גדול אם יביא אפילו תמונת הישג משמעותית, הן בהיבט הבסת החמאס והן ביחס לשחרור החטופים, שבכל יום שעובר גוברת הסכנה המוחשית לחייהם.
הדבר הנכון לעשותו הוא לכוון את הפעולות הצבאיות, כבר מהיום, לעיצוב הקווים בהם ישהה צה"ל במה שמכונה "שלב ג'" של הלחימה – שליטה בצפון הרצועה, פעולה בחלקה הדרומי במתכונת של פשיטות ופעולה אווירית תוך הוצאת כוחות הקרקע משם, חסימת ציר פילדלפי ועיצובו של "היום שאחרי" באמצעות הכנסת גורמי קואליציה אזורית למהלך ההומניטרי בצפון הרצועה. במקביל, על ישראל להניח הצעה, לפיה הלחימה תיפסק – כשצה"ל בקווים אלה - בתמורה להשבת כל החטופים ויציאת סינוואר והנהגת החמאס מעזה.
המשך הלחימה במתאר הנוכחי לא יביא בשבועות הקרובים לשינוי משמעותי במצב. למחיר בחיי אדם של חיילים וחטופים תתלווה תחושה של דשדוש וחוסר מטרה, שסביר שרק תעצים את הנטייה להמשיך באותו כיוון ביותר כוח, אבל בלי שינוי בתוצאות. התקווה ל"תמונת ניצחון" בדמות חיסול סינוואר היא כנה, אבל על תקוות לא בונים אסטרטגיה. במקביל יש להתחיל מיידית במהלך המדיני, שבלעדיו לא תהיה לישראל לגיטימציה להמשיך בלחימה בשלב הבא, שייקח חודשים רבים.
זה צריך להיות עיסוקו היחיד של הדרג המדיני. בינתיים, מטעמים של פוליטיקה אישית, הוא עסוק בכל דבר אחר. על מפקדי המערכה לשים את הדברים באופן הברור ביותר בפני מקבלי ההחלטות ולומר להם ולעצמם אמת; אחרת, הדשדוש יבוא בוודאות, ולאחריו אולי גרוע מזה.