הכטב"ם ששלחו החות'ים ופגע בבניין מגורים בתל אביב בליל יום חמישי הוא שלב נוסף במלחמת ההתשה של "ציר ההתנגדות" האיראני נגד מדינת ישראל. לכטב"ם יש יתרונות מובנים אשר מקשים על גילויו המוקדם: הוא בעל חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומרי המבנה שלו, מימדים קטנים יחסית ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תימרון וטיסה בגבהים נמוכים ובטופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לכטב"ם לטוס אל מטרתו בתצורת "חימוש משוטט", כאשר גילוי מוקדם מהווה אתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות להתרעות שווא ואפשרות לחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
עם זאת, חשוב לזכור כי הכטב"ם אינו מהווה נשק מפתיע או שובר שוויון, אלא שידרוג טכני של אמצעי לחימה ישנים שניתנים להתמודדות. הכטב"ם מתוצרת איראנית ששוגר מתימן ופגע בתל אביב הוא כנראה דגם מתקדם מסוג סמאד 3. לכטב"ם זה טווח שנע בין 1,700-2,400 ק"מ, עם ראש נפץ בן 40-30 ק"ג של חומר נפץ, אשר ניתן להתאמה בהתאם לטווח הטיסה המבוקש. רום הטיסה הממוצע הינו 4 ק"מ, מהירותו היא בסביבות 200-250 קמ"ש והניווט הוא בדרך כלל באמצעות GPS או ניווט אינרציאלי.
ההתגוננות העיקרית הנוכחית כנגד הכטב"מים היא יירוט באמצעות מטוסי קרב או כיפת ברזל. מדובר בפעולה שאיננה יעילה תמיד, בעיקר עקב הפרשי המהירויות בין מטוס הקרב לכטב"ם והעלות הכלכלית הגבוהה של אמצעי יירוט אלו ביחס לעלות המטרה. ניתן להתמודד עם הכטב"מים גם באמצעות נשק קני בעל קצב ירי גבוה כמו תותח וולקן M61, או תותחי נ"מ מונחי מכ"ם המפותחים כיום בגרמניה ובארה"ב, בשילוב טילי כתף נגד מטוסים - "סטינגר".
אמצעי יירוט הנמצא כרגע בפיתוח בארה"ב הוא תותח המפיק קרינת מיקרוגל בהספק גבוה. לקרינה זו יכולת "לבשל" ולהרוס את המנגנונים האלקטרוניים של הכטב"מים ולשבש את מעופם, ובנוסף - יכולת התמודדות עם נחילים עקב התבדרות הקרינה במרחב שמאפשרת כיסוי נפחי גדול. אמצעי נוסף הקרוב ליישום מבצעי במספר מדינות, כולל בישראל, הינו שימוש בתותח הלייזר. קרינת הלייזר בהספק של 50-100 קילוואט עשויה לגרום לכשל מכני בכטב"ם וליירוטו. תותח הלייזר אינו מהווה פתרון אולטימטיבי לבעיה אלא נדבך נוסף בשכבות ההגנה הקיימות, עקב מגבלות שנובעות מתנאי סביבה, זמן שהיה על המטרה ומיגבלת מרחק אופטימלי מהמטרה
אמצעי נוסף להתמודדות עם כטב"מים הוא שליטה בממד הספקטראלי, כלומר שליטה על ערוצי התקשורת של הכטב"מים עם מערכת הניווט או עם מפעיליהם ושיבושם.
וכמובן, קיימת גם אופציה התקפית כפי שביצע צה"ל בשבת - פגיעה במחסני אחסון, בתשתיות קריטיות ובשרשרת האספקה. הלהבות הבוקעות מנמל חודיידה משמשות תזכורת לכל אויבינו על יכולות מדינת ישראל בהתקפה ובהגנה.
הכטב"ם ששלחו החות'ים ופגע בבניין מגורים בתל אביב בליל יום חמישי הוא שלב נוסף במלחמת ההתשה של "ציר ההתנגדות" האיראני נגד מדינת ישראל. לכטב"ם יש יתרונות מובנים אשר מקשים על גילויו המוקדם: הוא בעל חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומרי המבנה שלו, מימדים קטנים יחסית ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תימרון וטיסה בגבהים נמוכים ובטופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לכטב"ם לטוס אל מטרתו בתצורת "חימוש משוטט", כאשר גילוי מוקדם מהווה אתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות להתרעות שווא ואפשרות לחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
עם זאת, חשוב לזכור כי הכטב"ם אינו מהווה נשק מפתיע או שובר שוויון, אלא שידרוג טכני של אמצעי לחימה ישנים שניתנים להתמודדות. הכטב"ם מתוצרת איראנית ששוגר מתימן ופגע בתל אביב הוא כנראה דגם מתקדם מסוג סמאד 3. לכטב"ם זה טווח שנע בין 1,700-2,400 ק"מ, עם ראש נפץ בן 40-30 ק"ג של חומר נפץ, אשר ניתן להתאמה בהתאם לטווח הטיסה המבוקש. רום הטיסה הממוצע הינו 4 ק"מ, מהירותו היא בסביבות 200-250 קמ"ש והניווט הוא בדרך כלל באמצעות GPS או ניווט אינרציאלי.
ההתגוננות העיקרית הנוכחית כנגד הכטב"מים היא יירוט באמצעות מטוסי קרב או כיפת ברזל. מדובר בפעולה שאיננה יעילה תמיד, בעיקר עקב הפרשי המהירויות בין מטוס הקרב לכטב"ם והעלות הכלכלית הגבוהה של אמצעי יירוט אלו ביחס לעלות המטרה. ניתן להתמודד עם הכטב"מים גם באמצעות נשק קני בעל קצב ירי גבוה כמו תותח וולקן M61, או תותחי נ"מ מונחי מכ"ם המפותחים כיום בגרמניה ובארה"ב, בשילוב טילי כתף נגד מטוסים - "סטינגר".
אמצעי יירוט הנמצא כרגע בפיתוח בארה"ב הוא תותח המפיק קרינת מיקרוגל בהספק גבוה. לקרינה זו יכולת "לבשל" ולהרוס את המנגנונים האלקטרוניים של הכטב"מים ולשבש את מעופם, ובנוסף - יכולת התמודדות עם נחילים עקב התבדרות הקרינה במרחב שמאפשרת כיסוי נפחי גדול. אמצעי נוסף הקרוב ליישום מבצעי במספר מדינות, כולל בישראל, הינו שימוש בתותח הלייזר. קרינת הלייזר בהספק של 50-100 קילוואט עשויה לגרום לכשל מכני בכטב"ם וליירוטו. תותח הלייזר אינו מהווה פתרון אולטימטיבי לבעיה אלא נדבך נוסף בשכבות ההגנה הקיימות, עקב מגבלות שנובעות מתנאי סביבה, זמן שהיה על המטרה ומיגבלת מרחק אופטימלי מהמטרה
אמצעי נוסף להתמודדות עם כטב"מים הוא שליטה בממד הספקטראלי, כלומר שליטה על ערוצי התקשורת של הכטב"מים עם מערכת הניווט או עם מפעיליהם ושיבושם.
וכמובן, קיימת גם אופציה התקפית כפי שביצע צה"ל בשבת - פגיעה במחסני אחסון, בתשתיות קריטיות ובשרשרת האספקה. הלהבות הבוקעות מנמל חודיידה משמשות תזכורת לכל אויבינו על יכולות מדינת ישראל בהתקפה ובהגנה.