ביקורו של שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, בביירות בימים האחרונים נועד, לפחות לפי הרטוריקה הרשמית, לשדר מסר של המשכיות ותמיכה בלבנון ובחזבאללה. בפועל, הוא שיקף את האתגרים הגוברים הניצבים בפני איראן באזור, במיוחד בזירה הלבנונית.
במהלך ביקורו נועד עראקצ'י עם בכירי הממשל הלבנוני, בראשם הנשיא ג'וזף עון, ראש הממשלה נוואף סלאם ויושב-ראש הפרלמנט, נביה ברי. הוא אמנם הצהיר כי איראן תומכת בחזבאללה, אך גם הדגיש שטהראן מכבדת את עצמאותו ואת "החלטותיו הלאומיות". את סוגיית פירוק הנשק של הארגון כינה עראקצ'י "עניין פנים-לבנוני", שיש להסדיר במסגרת מדינית פנימית בין הממשלה לכוחות השונים. הוא ציין כי שיחותיו עם בכירי הממשל בביירות היו בונות והובילו להבנות בנוגע להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והפוליטי, תוך הדגשת כיבוד ריבונותה של לבנון והימנעות מהתערבות בענייניה הפנימיים. יתר על כן, הוא הוסיף כי איראן הביעה נכונות להשתתף בפרויקטים לשיקום תשתיות בלבנון, אך הדגיש כי שיתוף הפעולה יתבצע רק במסגרת ממשלתית רשמית ובהתאם לעדיפויות שתקבע ממשלת לבנון.
במהלך ביקורו עלה שר החוץ האיראני לקברו של מנהיג חזבאללה לשעבר, חסן נצראללה, ונועד עם מזכ"ל הארגון, נעים קאסם. עם זאת, בשונה מבעבר, פגישתו עם קאסם הוצנעה באופן יחסי בדיווחים בתקשורת האיראנית, במיוחד בהשוואה לפגישותיו עם ראשי הממשל הלבנוני.
בכך שידר עראקצ'י הבנה של כללי המשחק החדשים בזירה הלבנונית: איראן כבר אינה יכולה להסתמך רק על חזבאללה ולעקוף את המדינה הלבנונית כבעבר. ניכר כי גם טהראן נאלצת להכיר בשחיקת מעמדה ובהיחלשות חזבאללה, לנוכח התחזקות הקריאות הפנימיות בלבנון לפירוקו מנשקו והלחצים הגוברים עליו – הן מצד ישראל והן מצד הממשלה הלבנונית. ראש ממשלת לבנון, סלאם, נתן לאחרונה ביטוי למגמה זו כשהצהיר ש"עידן ייצוא המהפכה האיראנית נגמר" וכי לבנון לא תנוח כל עוד יש נשק שאינו בידי המדינה.
אין משמעות הדבר כי בכוונת איראן לזנוח את תמיכתה ב"התנגדות" או את מאמציה לשמר את השפעתה בלבנון - גם באמצעות חזבאללה, שנותר בעל בריתה המרכזי בזירה זו. עם זאת, נראה כי גם טהראן מבינה שאם ברצונה להישאר רלוונטית ולשמר מידה רבה ככל הניתן של השפעה בלבנון, עליה להתאים את מדיניותה לנסיבות המשתנות, לפעול במידה גוברת דרך המדינה הלבנונית, ובאמצעות מנופי השפעה שאינם רק אספקת נשק – אלא גם פעילות דיפלומטית-מדינית וסיוע בשיקום הכלכלי.
ביקורו של שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, בביירות בימים האחרונים נועד, לפחות לפי הרטוריקה הרשמית, לשדר מסר של המשכיות ותמיכה בלבנון ובחזבאללה. בפועל, הוא שיקף את האתגרים הגוברים הניצבים בפני איראן באזור, במיוחד בזירה הלבנונית.
במהלך ביקורו נועד עראקצ'י עם בכירי הממשל הלבנוני, בראשם הנשיא ג'וזף עון, ראש הממשלה נוואף סלאם ויושב-ראש הפרלמנט, נביה ברי. הוא אמנם הצהיר כי איראן תומכת בחזבאללה, אך גם הדגיש שטהראן מכבדת את עצמאותו ואת "החלטותיו הלאומיות". את סוגיית פירוק הנשק של הארגון כינה עראקצ'י "עניין פנים-לבנוני", שיש להסדיר במסגרת מדינית פנימית בין הממשלה לכוחות השונים. הוא ציין כי שיחותיו עם בכירי הממשל בביירות היו בונות והובילו להבנות בנוגע להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והפוליטי, תוך הדגשת כיבוד ריבונותה של לבנון והימנעות מהתערבות בענייניה הפנימיים. יתר על כן, הוא הוסיף כי איראן הביעה נכונות להשתתף בפרויקטים לשיקום תשתיות בלבנון, אך הדגיש כי שיתוף הפעולה יתבצע רק במסגרת ממשלתית רשמית ובהתאם לעדיפויות שתקבע ממשלת לבנון.
במהלך ביקורו עלה שר החוץ האיראני לקברו של מנהיג חזבאללה לשעבר, חסן נצראללה, ונועד עם מזכ"ל הארגון, נעים קאסם. עם זאת, בשונה מבעבר, פגישתו עם קאסם הוצנעה באופן יחסי בדיווחים בתקשורת האיראנית, במיוחד בהשוואה לפגישותיו עם ראשי הממשל הלבנוני.
בכך שידר עראקצ'י הבנה של כללי המשחק החדשים בזירה הלבנונית: איראן כבר אינה יכולה להסתמך רק על חזבאללה ולעקוף את המדינה הלבנונית כבעבר. ניכר כי גם טהראן נאלצת להכיר בשחיקת מעמדה ובהיחלשות חזבאללה, לנוכח התחזקות הקריאות הפנימיות בלבנון לפירוקו מנשקו והלחצים הגוברים עליו – הן מצד ישראל והן מצד הממשלה הלבנונית. ראש ממשלת לבנון, סלאם, נתן לאחרונה ביטוי למגמה זו כשהצהיר ש"עידן ייצוא המהפכה האיראנית נגמר" וכי לבנון לא תנוח כל עוד יש נשק שאינו בידי המדינה.
אין משמעות הדבר כי בכוונת איראן לזנוח את תמיכתה ב"התנגדות" או את מאמציה לשמר את השפעתה בלבנון - גם באמצעות חזבאללה, שנותר בעל בריתה המרכזי בזירה זו. עם זאת, נראה כי גם טהראן מבינה שאם ברצונה להישאר רלוונטית ולשמר מידה רבה ככל הניתן של השפעה בלבנון, עליה להתאים את מדיניותה לנסיבות המשתנות, לפעול במידה גוברת דרך המדינה הלבנונית, ובאמצעות מנופי השפעה שאינם רק אספקת נשק – אלא גם פעילות דיפלומטית-מדינית וסיוע בשיקום הכלכלי.