החלטתו של הממשל האמריקני להפגיש את השר גנץ במהלך ביקורו בוושינגטון עם הצמרת הבכירה ביותר, מעידה בראש ובראשונה כי בממשל רווחת ההערכה כי הוא מתקשה למרות המגעים השוטפים עם ישראל להעביר את המסר באשר לחומרת המצב כפי שמשתקף בוושינגטון באשר להתנהלות המלחמה בעזה, בדגש על המציאות ההומניטרית וההערכות ליום שאחרי. סביר כי בפגישותיו עם סגנית הנשיא, קמלה האריס; שר החוץ, בלינקן; והיועץ לביטחון לאומי, סאליבן, המסרים יהיו ברורים, כאשר בראש ובראשונה ארה"ב מעוניינת להביא לאלתר לעסקת חטופים שבתורה תביא להפוגה של כשישה שבועות, שבפועל תאפשר במהלכה שיפור ממשי של המציאות ההומניטרית ברצועה והתקדמות לקראת הפסקת אש כוללת.
בנאום ערב פגישותיו של השר גנץ בבית הלבן, סגנית הנשיא אמנם חזרה על זכותה של ישראל להגנה ועל כך שיש לחסל את האיום שמציב החמאס לישראל, אך במקביל לא חסכה במילים כדי לתאר את ה"קטסטרופה ההומניטרית" שתושבי הרצועה סובלים ממנה. לדבריה, "מה שאנחנו רואים בעזה שובר את הלב, יותר מדי חפים מפשע נהרגו". היא הדגישה כי על ישראל להגביר את מאמציה להכנסת סיוע, "בלי תירוצים". נראה כי התקרית הקשה בעזה, שבה נהרגו יותר ממאה אזרחים פלסטינים במהומות שהתפתחו סביב שיירת משאיות ועליהן משלוח של מזון וציוד, היוותה נקודת מפנה מבחינת יכולתו של הממשל להכיל את ההתנהלות של ישראל בכל הקשור להעברת סיוע הומניטרי והנשיא ביידן הורה לצבא האמריקאי להצניח סיוע הומניטרי לאזור שמתנהלת בו מלחמה.
הממשל ער בוודאי למשמעויות הפוליטיות הפנים ישראליות לפגישות שיקיים עם השר גנץ בוושינגטון, אך מבחינת הנשיא ביידן הלחצים הפנימיים והחיצוניים הגוברים (כשברקע ביקורת גוברת שנותנת כבר אותותיה בסקרים הבודקים את התמיכה בנשיא לקראת הבחירות לנשיאות) הקוראים לו לשנות את מדיניותו מול ישראל מחייבת אותו לנקוט במהלכים חריגים כדי להעביר לישראל את המסרים של הממשל. יש לקחת בחשבון כי קריסה של האפשרות לעסקת חטופים ובעקבותיה המשך ויתכן גם החרפה בלחימה עלולה להאיץ משמעותית קבלת החלטה בממשל להחריף את הלחצים על ישראל, כולל שימוש במנופים מדיניים (קידום החלטה במועבי"ט על הפסקת אש) וצבאיים (צמצום העברת סיוע צבאי ו/או הרחבת ההגבלות על השימוש בו).
החלטתו של הממשל האמריקני להפגיש את השר גנץ במהלך ביקורו בוושינגטון עם הצמרת הבכירה ביותר, מעידה בראש ובראשונה כי בממשל רווחת ההערכה כי הוא מתקשה למרות המגעים השוטפים עם ישראל להעביר את המסר באשר לחומרת המצב כפי שמשתקף בוושינגטון באשר להתנהלות המלחמה בעזה, בדגש על המציאות ההומניטרית וההערכות ליום שאחרי. סביר כי בפגישותיו עם סגנית הנשיא, קמלה האריס; שר החוץ, בלינקן; והיועץ לביטחון לאומי, סאליבן, המסרים יהיו ברורים, כאשר בראש ובראשונה ארה"ב מעוניינת להביא לאלתר לעסקת חטופים שבתורה תביא להפוגה של כשישה שבועות, שבפועל תאפשר במהלכה שיפור ממשי של המציאות ההומניטרית ברצועה והתקדמות לקראת הפסקת אש כוללת.
בנאום ערב פגישותיו של השר גנץ בבית הלבן, סגנית הנשיא אמנם חזרה על זכותה של ישראל להגנה ועל כך שיש לחסל את האיום שמציב החמאס לישראל, אך במקביל לא חסכה במילים כדי לתאר את ה"קטסטרופה ההומניטרית" שתושבי הרצועה סובלים ממנה. לדבריה, "מה שאנחנו רואים בעזה שובר את הלב, יותר מדי חפים מפשע נהרגו". היא הדגישה כי על ישראל להגביר את מאמציה להכנסת סיוע, "בלי תירוצים". נראה כי התקרית הקשה בעזה, שבה נהרגו יותר ממאה אזרחים פלסטינים במהומות שהתפתחו סביב שיירת משאיות ועליהן משלוח של מזון וציוד, היוותה נקודת מפנה מבחינת יכולתו של הממשל להכיל את ההתנהלות של ישראל בכל הקשור להעברת סיוע הומניטרי והנשיא ביידן הורה לצבא האמריקאי להצניח סיוע הומניטרי לאזור שמתנהלת בו מלחמה.
הממשל ער בוודאי למשמעויות הפוליטיות הפנים ישראליות לפגישות שיקיים עם השר גנץ בוושינגטון, אך מבחינת הנשיא ביידן הלחצים הפנימיים והחיצוניים הגוברים (כשברקע ביקורת גוברת שנותנת כבר אותותיה בסקרים הבודקים את התמיכה בנשיא לקראת הבחירות לנשיאות) הקוראים לו לשנות את מדיניותו מול ישראל מחייבת אותו לנקוט במהלכים חריגים כדי להעביר לישראל את המסרים של הממשל. יש לקחת בחשבון כי קריסה של האפשרות לעסקת חטופים ובעקבותיה המשך ויתכן גם החרפה בלחימה עלולה להאיץ משמעותית קבלת החלטה בממשל להחריף את הלחצים על ישראל, כולל שימוש במנופים מדיניים (קידום החלטה במועבי"ט על הפסקת אש) וצבאיים (צמצום העברת סיוע צבאי ו/או הרחבת ההגבלות על השימוש בו).