רז צימט, חוקר איראן במכון: ״מאוד מפתה הבוקר לחשוב על כל 'תרחישי האימה' והתגובות הכי קיצוניות שאיראן יכולה לנקוט בהן. ואולם, צריך לזכור שהמשטר האיראני ניצב כרגע בנחיתות חסרת תקדים: לא רק בגלל הגריעה ביכולותיו בשבוע האחרון (וקריסת "ציר ההתנגדות" בשנה האחרונה), אלא בעיקר כי אם יחליט להגיב בחומרה, הוא עשוי לחשוף את עצמו לאיום על עצם שרידות המשטר.״
אלדד שביט, חוקר ארה"ב במכון: ״לאחר התקיפה, ארה״ב שואפת להסכם מדיני מהיר ומקווה להימנע ממלחמה ממושכת, אך במקביל נערכת גם להסלמה אם איראן תגיב נגד יעדים אמריקאים. ההתלבטות לגבי המשך המעורבות הצבאית תגבר ככל שיתברר כי איראן ממשיכה בסרבנותה ואינה נענית לדרישות ו/או אם יתברר שנותרו בידיה יכולות גרעיניות.״
סימה שיין, חוקרת איראן במכון: ״איראן ניצבת בפני דילמה קשה לגבי אופן התגובה. אין לה עניין להעמיק את המעורבות הצבאית האמריקאית. לרשותה שורה של מהלכים, בראש וראשונה מול סבא״א (סילוק פקחים ואולי יציאה מהNPT-). יש גם אפשרות לחסימת מצרי הורמוז ובאב אל מנדב ע״י החות׳ים. מול ישראל יימשכו התקיפות עד להחלטה יזומה או כפויה של הפסקת אש.״
דני סיטרינוביץ, חוקר איראן במכון: ״חשוב לזכור כי לאיראן היה מספיק זמן לערך לתקיפה ולכן צריך לקחת בחשבון כי היא הספיקה לפנות חלק מהצנטריפוגות ומהחומר המועשר באספהאן, ובהתאם לכך בהחלט ייתכן שאיראן עדיין שמרה לעצמה יכולות בתחום הגרעין גם לאחר תקיפה זו.״
אבישי בן ששון גורודיס, חוקר ארה"ב במכון: ״בקרב רבים בארה״ב, התקיפה הערב מעוררת זכרונות קשים מההסתבכות האמריקאית בעיראק ובאפגניסטן, למרות אמירות הממשל שהוא עדיין מעוניין בהסכם. הצלחה אמריקאית במניעת הרחבה של העימות תהדוף את החששות הללו ותקנה לטראמפ ניצחון בזירת החוץ, בה נחל בעיקר תסכולים מאז כניסתו לתפקיד.״
גליה לביא, חוקרת סין במכון: "סין הרשמית טרם הגיבה למתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין של איראן. עד כה שמרה סין על איפוק מסוים בהודעותיה, שכללו התנגדות לפגיעה בריבונות האיראנית וקריאה להפסקת אש וחזרה למו״מ. גם כעת, סין אינה צפויה להגביר את מעורבותה באירוע לצד איראן וסביר שתסתפק בהודעות גינוי באו"ם, קריאות להרגעת המצב ואזכור נכונותה לסייע במאמצי הידברות."
רמי דניאל, חוקר אירופה במכון: ״האירופאים קמים הבוקר עם רגשות מעורבים. הסרת האיום הגרעיני האיראני היא בשורה טובה עבורם, אך דרך הפעולה הישראלית-אמריקאית נוגדת את עקרונותיהם ונטייתם להעדיף הידברות ומו"מ. באירופה חוששים מתגובה איראנית שתיפגע גם באינטרסים שלה. אירועי השבוע האחרון שוב הדגישו את חוסר הרלוונטיות של מדינות אירופה בזירה וחילוקי הדעות ביניהן בנושא. עדיין, הן יכולות למלא תפקיד חשוב בגיבוש הסכם חדש עם איראן, אם לשם ינשבו הרוחות".
גליה לינדנשטראוס, חוקרת טורקיה במכון: ״טורקיה, אשר מאז תחילת האסקלציה עם איראן גיבתה את טהראן וגינתה את 'התוקפנות הישראלית', נמצאת בדילמה לאור כניסת ארה״ב למערכה. נשיא טורקיה יהסס לסכן את יחסיו הטובים עם נשיא ארצות הברית. צפוי לכן שטורקיה תמשיך ללחוץ לכיוון של הגעה להסכם ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית ותרצה לקחת חלק פעיל בתיווך"
רז צימט, חוקר איראן במכון: ״מאוד מפתה הבוקר לחשוב על כל 'תרחישי האימה' והתגובות הכי קיצוניות שאיראן יכולה לנקוט בהן. ואולם, צריך לזכור שהמשטר האיראני ניצב כרגע בנחיתות חסרת תקדים: לא רק בגלל הגריעה ביכולותיו בשבוע האחרון (וקריסת "ציר ההתנגדות" בשנה האחרונה), אלא בעיקר כי אם יחליט להגיב בחומרה, הוא עשוי לחשוף את עצמו לאיום על עצם שרידות המשטר.״
אלדד שביט, חוקר ארה"ב במכון: ״לאחר התקיפה, ארה״ב שואפת להסכם מדיני מהיר ומקווה להימנע ממלחמה ממושכת, אך במקביל נערכת גם להסלמה אם איראן תגיב נגד יעדים אמריקאים. ההתלבטות לגבי המשך המעורבות הצבאית תגבר ככל שיתברר כי איראן ממשיכה בסרבנותה ואינה נענית לדרישות ו/או אם יתברר שנותרו בידיה יכולות גרעיניות.״
סימה שיין, חוקרת איראן במכון: ״איראן ניצבת בפני דילמה קשה לגבי אופן התגובה. אין לה עניין להעמיק את המעורבות הצבאית האמריקאית. לרשותה שורה של מהלכים, בראש וראשונה מול סבא״א (סילוק פקחים ואולי יציאה מהNPT-). יש גם אפשרות לחסימת מצרי הורמוז ובאב אל מנדב ע״י החות׳ים. מול ישראל יימשכו התקיפות עד להחלטה יזומה או כפויה של הפסקת אש.״
דני סיטרינוביץ, חוקר איראן במכון: ״חשוב לזכור כי לאיראן היה מספיק זמן לערך לתקיפה ולכן צריך לקחת בחשבון כי היא הספיקה לפנות חלק מהצנטריפוגות ומהחומר המועשר באספהאן, ובהתאם לכך בהחלט ייתכן שאיראן עדיין שמרה לעצמה יכולות בתחום הגרעין גם לאחר תקיפה זו.״
אבישי בן ששון גורודיס, חוקר ארה"ב במכון: ״בקרב רבים בארה״ב, התקיפה הערב מעוררת זכרונות קשים מההסתבכות האמריקאית בעיראק ובאפגניסטן, למרות אמירות הממשל שהוא עדיין מעוניין בהסכם. הצלחה אמריקאית במניעת הרחבה של העימות תהדוף את החששות הללו ותקנה לטראמפ ניצחון בזירת החוץ, בה נחל בעיקר תסכולים מאז כניסתו לתפקיד.״
גליה לביא, חוקרת סין במכון: "סין הרשמית טרם הגיבה למתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין של איראן. עד כה שמרה סין על איפוק מסוים בהודעותיה, שכללו התנגדות לפגיעה בריבונות האיראנית וקריאה להפסקת אש וחזרה למו״מ. גם כעת, סין אינה צפויה להגביר את מעורבותה באירוע לצד איראן וסביר שתסתפק בהודעות גינוי באו"ם, קריאות להרגעת המצב ואזכור נכונותה לסייע במאמצי הידברות."
רמי דניאל, חוקר אירופה במכון: ״האירופאים קמים הבוקר עם רגשות מעורבים. הסרת האיום הגרעיני האיראני היא בשורה טובה עבורם, אך דרך הפעולה הישראלית-אמריקאית נוגדת את עקרונותיהם ונטייתם להעדיף הידברות ומו"מ. באירופה חוששים מתגובה איראנית שתיפגע גם באינטרסים שלה. אירועי השבוע האחרון שוב הדגישו את חוסר הרלוונטיות של מדינות אירופה בזירה וחילוקי הדעות ביניהן בנושא. עדיין, הן יכולות למלא תפקיד חשוב בגיבוש הסכם חדש עם איראן, אם לשם ינשבו הרוחות".
גליה לינדנשטראוס, חוקרת טורקיה במכון: ״טורקיה, אשר מאז תחילת האסקלציה עם איראן גיבתה את טהראן וגינתה את 'התוקפנות הישראלית', נמצאת בדילמה לאור כניסת ארה״ב למערכה. נשיא טורקיה יהסס לסכן את יחסיו הטובים עם נשיא ארצות הברית. צפוי לכן שטורקיה תמשיך ללחוץ לכיוון של הגעה להסכם ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית ותרצה לקחת חלק פעיל בתיווך"