פוסטים

איך מייצבים את ארבע יתדות הסוכה הצה"לית? / תמיר הימן ועפר שלח

בחג הסוכות תשפ"ד, סוכת צה"ל מתנדנדת יותר מאי פעם. הצבא ומפקדיו עומדים במוקד הוויכוח הפנימי, שבו הפך השירות בסדיר ובמילואים לנכס ערכי ומעשי המוטל אל הזירה, אל מול דרג מדיני ופוליטי המתנכר לצה"ל ותוקף את ראשיו באופן חסר תקדים. זאת ועוד, כשירות הצבא עומדת בספק, לנוכח החלטתם של אלפי משרתים להשעות את התנדבותם למילואים כמחאה על החקיקה המשטרית.

אלה ארבע היתדות שייצבו את סוכת צה"ל, אל מול הסכנה הגוברת לעימות רב-זירתי מורכב וקשה:

• תמיכה חד-משמעית של הדרג המדיני – יש לחדול מייד מההתקפות על בכירי צה"ל וארגוני הביטחון, לאמץ שיח פתוח, כן וגלוי על האתגרים הצבאיים ולכונן מערכת ראויה של קבלת החלטות וגיבוי.
• חידוש הלגיטימציה הציבורית – יש לפרק את המצב הבלתי אפשרי, שבו הפך צה"ל לשדה המערכה העיקרי בוויכוח הפוליטי, ולחדש את העמידה הציבורית מאחורי הגיוס לצה"ל וההתנדבות לשירות משמעותי בשורותיו.
• העמקת המוכנות לאתגר הרב-זירתי – יש לקבל החלטות, הנדחות מזה זמן רב, על תפקידם ועתידם של כוחות היבשה במתאר העימות, תוך השקעת משאבים לחידוש המוכנות שלהם. יש להשקיע משאבים במוכנות בהגנת הגבולות ופנים במדינה, ולערוך תכניות אופרטיביות ריאליות וישימות אל מול הישג נדרש משמעותי בכל הזירות.
• חיזוק וחידוש מודל כוח האדם – איכות המשרתים היא הבסיס לכוחו של צה"ל. יש ליישם שינויים נדרשים במודל כוח האדם בגיוס ובשירות החובה, הקבע והמילואים. יש לייחד את הכוח הלוחם ולחזק את התפקידים הנדרשים במערכים אחרים, תוך העצמה של יוקרת השירות בצה"ל ומשמעותו.

איך מייצבים את ארבע יתדות הסוכה האזרחית? / מאיר אלרן ועידית שפרן גיטלמן

ארבעת המינים של חג הסוכות מהווים, כך על פי המסורת, סמל לכך שחלקיו השונים של עם ישראל משלימים זה את זה. כך גם החוסן הלאומי, האמור להגן עלינו ולשמש כסכך לסוכת ישראל המאותגרת, מורכב מארבעה מינים, המשלימים זה את זה והאמורים לשמש ככיפת מגן מול פורענויות צפויות. ואלה הם:

1. הסולידריות החברתית, החיונית לביטחון הלאומי והנמצאת עתה פגועה עקב המשבר הפוליטי-חברתי המתמשך.
2. האמון בין חלקי החברה ושל הציבור הישראלי כלפי מוסדות השלטון, הנמצא בהידרדרות מדאיגה ונמשכת.
3. המשילות המעורערת, הבאה לידי ביטוי בהתנהלותה של הממשלה מול הציבור הישראלי, בסדר העדיפויות הבלתי נתפס שלה ובכישלונה להתמודד עם האתגרים המחריפים בחברה, בכלכלה ובזירות הביטחוניות מבחוץ ומבפנים.
4. הדמוקרטיה הישראלית המאוימת מבית.

הסוכה הישראלית מצויה במשבר מכונן ללא תקדים מאז כינונה של ממשלת הימין המלא. זהו משבר פוליטי-חברתי מתמשך, המעמיק את השסעים בחברה הישראלית, פוגע בכלכלה ומאיים על יציבותה של המדינה ועל ביטחונה הלאומי. בימים אלה אמור המשבר להגיע לשפל עם המשך החקיקה בנושאים משפטיים חיוניים, בתחום התקשורת הציבורית, בשאלה המכוננת והרגישה של הגיוס לצה"ל ובשורה ארוכה של יוזמות רעילות נוספות. המשבר לא רק שלא נרגע, אלא הוא מתגבר ויוצר גלים סוערים של כאוס, שנאה ותסכול. החוסן הלאומי מתערער לנגד עינינו והממשלה לא רק שאינה מנסה ליצור רגיעה, אלא מחריפה את המצב. הנזקים בכל התחומים מצטברים לערמת ענק.

על מנת לשמור על סוכת ישראל הנמצאת בסכנה, על הממשלה לפעול מייד להעצמת החוסן, לחיזוק הסולידריות, האמון והמשילות וכן, לביצור הדמוקרטיה המהותית. אם היא לא תעשה זאת, העם יעשה את שלו.

איך מייצבים את ארבע יתדות סוכת הסכסוך הישראלי-פלסטיני? / אודי דקל 

המגמה המרכזית הניכרת בעשור האחרון בזירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא של גלישה איטית, כמעט לא מורגשת, למציאות של 'מדינה אחת'. ככל שמגמה זו מתקדמת ומתרחבים הסיבוך והערבוב בין האוכלוסיות הישראלית והפלסטינית, צפוי חיכוך גובר בין שני עמים הנאבקים על השליטה באותה פיסת שטח שממערב לנהר הירדן, כמו גם קושי רב להתוות תנאים לגיבוש הסדר מדיני, שיהיה מבוסס על היפרדות לשתי ישויות מדיניות נפרדות ומובחנות.

רוב הציבור בישראל מגלה עייפות כלפי הסכסוך עם הפלסטינים ולכן אדיש ומאפשר לממשלת ישראל לקדם סיפוח זוחל של שטחי יהודה ושומרון, זאת למרות ההבנה הרחבה שמציאות של 'מדינה אחת' מגלמת איום קיומי לעתידה, לצביונה ולביטחונה של מדינת ישראל. כדי לעצור את הגלישה המסוכנת אולי זו ההזדמנות האחרונה לבנות סוכה איתנה דווקא עבור הרשות הפלסטינית הנתמכת בארבע יתדות:

1. סיוע ישראל לחיזוק הרשות הפלסטינית, כך שתהווה כתובת אחראית, שתטפל באפקטיביות בצרכי האוכלוסייה הפלסטינית.
2. ניצול מגעי הנורמליזציה עם ערב הסעודית לשינוי כיוון ולהפיכת הרשות לשחקן לגיטימי להסדרי מעבר ובמרכזם היפרדות מדינית, גיאוגרפית ודמוגרפית מהפלסטינים. זו הדרך גם לגיוס מדינות המפרץ לקידום פרויקטים כלכליים ותשתיתיים בשטחי הרשות.
3. המוטיבציה לטרור מונעת בעיקר מהמתרחש בהר הבית - פרובוקציות, תפילות ותקיעות בשופר. הנעשה בהר הבית ובסביבת מסגד אל-אקצא הוא בנפשם של העולם המוסלמי ומדינות השלום. לפיכך יש לשמר את הסטטוס-קוו, להרגיע את המצב במתחם ולמנוע פרובוקציות של מוסלמים ויהודים. הדבר ישפר גם את אווירת הנורמליזציה עם מדינות ערב.
4. חגי תשרי הם העת שעלינו לערוך חשבון נפש והעת לתשובה - לחזור למקור שלנו, לערכים דמוקרטיים-יהודיים, לחזור למי שאנחנו באמת אמורים להיות - חפצי חיים ורודפי שלום ולהוקיע את האלימות הלאומנית וזריעת הרעל והפירוד בחברה הישראלית.