המהלך הרוסי הצבאי באוקראינה מעיד על הסלמה מדינית וצבאית בין רוסיה למערב. בשלב זה היקף הפלישה לא ידוע. על פי ההצהרות הגלויות ברוסיה, מטרת המבצע הינה פירוז אוקראינה וחיסול השפעתם של גורמים לאומניים במדינה. להערכתנו, רוסיה, באמצעות שילוב כוחות היברידי, שואפת לערעור היציבות באוקראינה והפלת השלטון. אוקראינה מצדה קוראת לאזרחיה להתגונן ולהפגין סולידריות ונעמדת נחושה אל מול רוסיה. במקביל, המדינות המזרח אירופאיות הגובלות עם אוקראינה הכריזו על מצב חירום. קצב התרחשות האירועים הינו מהיר, אך ננסה לפשט מעט את הדברים:
כפי שנאמר עד כה, מטרתה של רוסיה הינה להוביל לסדר עולמי חדש שבו היא שחקן משמעותי. בתוך כך נמנית חשיבות ההשפעה הרוסית על המרחב הפוסט סובייטי, ובפרט על אוקראינה. דרישותיה של רוסיה המונחות על שולחן המשא ומתן אל מול מערב נותרו בעינן. בין היתר, עולה הדרישה לכך שאוקראינה לא תצטרף לנאט"ו ואילו נאט"ו מצידה תסיג את נוכחותה הצבאית מאזור ההשפעה הרוסי במזרח אירופה. מכאן, ככל שרוסיה תשלים את המהלך הצבאי באוקראינה ותסלים את המצב, ניתן יהיה לצפות כי היא תדרוש ועידה בינלאומית להסדרה, והמערב ככל הנראה ייאלץ להיענות לכך. עוד אנו מעריכים כי רוסיה בשלב זה מתכוונת לנהל את העימות הצבאי בגבולות אוקראינה ולא לחצות את הגבול לכיוון מדינות נאט"ו.
הסנקציות שהוטלו על ידי המערב מציבים קושי משמעותי וכלכלי על רוסיה, אך אין בהן כדי למנוע את תוקפנותה של רוסיה והשלמת המהלך הצבאי באוקראינה. החרפת הסנקציות ככל הנראה נלקחו בחשבון, וסנקציות נוספות עלולות לפגוע בנשיא פוטין ובמקורביו. על רקע הטלת הסנקציות, יש להתייחס לעליות מחירי הנפט וההשפעה שיש לכך על הכלכלה הרוסית הנשענת בעיקרה על ייצוא נפט וגז. לאור כל זאת, רוסיה עדיין שואפת למנף את לחציה על המערב ולהשתמש באמצעים נוספים. כך, התרגיל הימי הרוסי בים התיכון, אשר בין היתר מהווה מסר לנאט"ו, וכן התבטאויות אחרונות בתקשורת הרוסית באשר למזרח התיכון והגבול הסורי-ישראלי, מעידים על האפשרות שרוסיה עלולה לפעול לערעור את היציבות גם במזרח התיכון. לאור זאת, ההנחה היא כי תגובתה של ישראל בימים האחרונים על המתרחש במזרח אירופה נועדה לאותת לשלטון הרוסי לשמור על ההסדר הקיים בגבול הצפוני.
לבסוף, יש להתייחס גם לקולות הבוקעים מתוך רוסיה עצמה. אנו רואים כעת שמתעוררת מחאה פנימית במוסקבה נגד המהלך הצבאי הרוסי באוקראינה. לצד זאת יש להזכיר את מכתבם של בכירים קצינים לשעבר ברוסיה אשר קראו לנשיא פוטין לא לצאת למלחמה באוקראינה. יחד עם זאת, השפעתם של המתנגדים איננה משמעותית בשלב זה אך יש לשים לב אליה. הניסיון מ-2014 מלמד כי המהלך הצבאי באוקראינה נועד דווקא לעלות את התמיכה הפנימית בפוטין.
המהלך הרוסי הצבאי באוקראינה מעיד על הסלמה מדינית וצבאית בין רוסיה למערב. בשלב זה היקף הפלישה לא ידוע. על פי ההצהרות הגלויות ברוסיה, מטרת המבצע הינה פירוז אוקראינה וחיסול השפעתם של גורמים לאומניים במדינה. להערכתנו, רוסיה, באמצעות שילוב כוחות היברידי, שואפת לערעור היציבות באוקראינה והפלת השלטון. אוקראינה מצדה קוראת לאזרחיה להתגונן ולהפגין סולידריות ונעמדת נחושה אל מול רוסיה. במקביל, המדינות המזרח אירופאיות הגובלות עם אוקראינה הכריזו על מצב חירום. קצב התרחשות האירועים הינו מהיר, אך ננסה לפשט מעט את הדברים:
כפי שנאמר עד כה, מטרתה של רוסיה הינה להוביל לסדר עולמי חדש שבו היא שחקן משמעותי. בתוך כך נמנית חשיבות ההשפעה הרוסית על המרחב הפוסט סובייטי, ובפרט על אוקראינה. דרישותיה של רוסיה המונחות על שולחן המשא ומתן אל מול מערב נותרו בעינן. בין היתר, עולה הדרישה לכך שאוקראינה לא תצטרף לנאט"ו ואילו נאט"ו מצידה תסיג את נוכחותה הצבאית מאזור ההשפעה הרוסי במזרח אירופה. מכאן, ככל שרוסיה תשלים את המהלך הצבאי באוקראינה ותסלים את המצב, ניתן יהיה לצפות כי היא תדרוש ועידה בינלאומית להסדרה, והמערב ככל הנראה ייאלץ להיענות לכך. עוד אנו מעריכים כי רוסיה בשלב זה מתכוונת לנהל את העימות הצבאי בגבולות אוקראינה ולא לחצות את הגבול לכיוון מדינות נאט"ו.
הסנקציות שהוטלו על ידי המערב מציבים קושי משמעותי וכלכלי על רוסיה, אך אין בהן כדי למנוע את תוקפנותה של רוסיה והשלמת המהלך הצבאי באוקראינה. החרפת הסנקציות ככל הנראה נלקחו בחשבון, וסנקציות נוספות עלולות לפגוע בנשיא פוטין ובמקורביו. על רקע הטלת הסנקציות, יש להתייחס לעליות מחירי הנפט וההשפעה שיש לכך על הכלכלה הרוסית הנשענת בעיקרה על ייצוא נפט וגז. לאור כל זאת, רוסיה עדיין שואפת למנף את לחציה על המערב ולהשתמש באמצעים נוספים. כך, התרגיל הימי הרוסי בים התיכון, אשר בין היתר מהווה מסר לנאט"ו, וכן התבטאויות אחרונות בתקשורת הרוסית באשר למזרח התיכון והגבול הסורי-ישראלי, מעידים על האפשרות שרוסיה עלולה לפעול לערעור את היציבות גם במזרח התיכון. לאור זאת, ההנחה היא כי תגובתה של ישראל בימים האחרונים על המתרחש במזרח אירופה נועדה לאותת לשלטון הרוסי לשמור על ההסדר הקיים בגבול הצפוני.
לבסוף, יש להתייחס גם לקולות הבוקעים מתוך רוסיה עצמה. אנו רואים כעת שמתעוררת מחאה פנימית במוסקבה נגד המהלך הצבאי הרוסי באוקראינה. לצד זאת יש להזכיר את מכתבם של בכירים קצינים לשעבר ברוסיה אשר קראו לנשיא פוטין לא לצאת למלחמה באוקראינה. יחד עם זאת, השפעתם של המתנגדים איננה משמעותית בשלב זה אך יש לשים לב אליה. הניסיון מ-2014 מלמד כי המהלך הצבאי באוקראינה נועד דווקא לעלות את התמיכה הפנימית בפוטין.