חיסולו של אסמאעיל הנייה בטהראן נחשב בעיני ההנהגה האיראנית לא רק כפגיעה חמורה בריבונותה של הרפובליקה האסלאמית, אלא גם כפגיעה אישית במנהיג איראן עצמו, אשר הנייה היה אורחו לטקס השבעתו של מסעוד פזשכיאן לנשיאות.
מהצהרותיהם של בכירי המשטר, כולל ח'אמנהאי עצמו, ברור כי איראן אינה מוכנה לעבור לסדר היום על חיסול זה והיא מתכוונת להגיב בעוצמה אל מול ישראל, אותה היא תופסת כאחראית לחיסולו של יו"ר הלשכה המדינית של חמאס. מסורתית, וכפי שהוכח היטב בליל ה-14 באפריל, איראן משתמשת ביכולותיה בתחום הטילים והכטב"מים כמענה לאתגריה הבטחוניים, ולכן סביר שגם הפעם איראן תשקול להשתמש ביכולות אלו, כאשר דוברים מטעם המשטר מזכירים כי ייתכן שהיעדים בתקיפה שכזו יהיו בסיסים צבאיים באיזור חיפה ותל אביב. זאת ועוד, העובדה שבתקיפה באפריל "נשבר המחסום הפסיכולוגי" באיראן בהקשרי תקיפה ישירה בישראל, עשויה לקרב תקיפה נוספת מאיראן עצמה.
יש להדגיש כי בניגוד לאירועי ה-14 באפריל, הפעם גם שאר חברות הציר, ובראשן חיזבאללה, מתכוונות לתקוף בחומרה את ישראל כנקמה על חיסולו של פואד שוכר בביירות ותקיפת נמל חדידה בתימן, ולכן ייתכן שהתגובה תהיה משולבת, כאשר התגובה האיראנית תהיה חלק מאותה תגובה כוללת.
כך או כך, נראה כי לאחר חיסולו של הנייה, איראן נערכת לסבב אלים נוסף מול ישראל, מתוך הבנה כי אירוע זה מחייב לגבות מישראל מחיר יקר. ספק רב אם למרות ההסלמה האחרונה איראן מבקשת להרחיב את המערכה מול ישראל ולהקלע למערכה איזורית, אבל ברור שסיבוב נוסף, ובוודאי אם איראן תבקש להרחיב את סל היעדים בישראל, מגביר משמעותית את הסיכוי לעימות ישיר בין ישראל לאיראן, במיוחד כאשר אין "מנגנון סגירה" שיכול לכפות רגיעה בין המדינות.
חיסולו של אסמאעיל הנייה בטהראן נחשב בעיני ההנהגה האיראנית לא רק כפגיעה חמורה בריבונותה של הרפובליקה האסלאמית, אלא גם כפגיעה אישית במנהיג איראן עצמו, אשר הנייה היה אורחו לטקס השבעתו של מסעוד פזשכיאן לנשיאות.
מהצהרותיהם של בכירי המשטר, כולל ח'אמנהאי עצמו, ברור כי איראן אינה מוכנה לעבור לסדר היום על חיסול זה והיא מתכוונת להגיב בעוצמה אל מול ישראל, אותה היא תופסת כאחראית לחיסולו של יו"ר הלשכה המדינית של חמאס. מסורתית, וכפי שהוכח היטב בליל ה-14 באפריל, איראן משתמשת ביכולותיה בתחום הטילים והכטב"מים כמענה לאתגריה הבטחוניים, ולכן סביר שגם הפעם איראן תשקול להשתמש ביכולות אלו, כאשר דוברים מטעם המשטר מזכירים כי ייתכן שהיעדים בתקיפה שכזו יהיו בסיסים צבאיים באיזור חיפה ותל אביב. זאת ועוד, העובדה שבתקיפה באפריל "נשבר המחסום הפסיכולוגי" באיראן בהקשרי תקיפה ישירה בישראל, עשויה לקרב תקיפה נוספת מאיראן עצמה.
יש להדגיש כי בניגוד לאירועי ה-14 באפריל, הפעם גם שאר חברות הציר, ובראשן חיזבאללה, מתכוונות לתקוף בחומרה את ישראל כנקמה על חיסולו של פואד שוכר בביירות ותקיפת נמל חדידה בתימן, ולכן ייתכן שהתגובה תהיה משולבת, כאשר התגובה האיראנית תהיה חלק מאותה תגובה כוללת.
כך או כך, נראה כי לאחר חיסולו של הנייה, איראן נערכת לסבב אלים נוסף מול ישראל, מתוך הבנה כי אירוע זה מחייב לגבות מישראל מחיר יקר. ספק רב אם למרות ההסלמה האחרונה איראן מבקשת להרחיב את המערכה מול ישראל ולהקלע למערכה איזורית, אבל ברור שסיבוב נוסף, ובוודאי אם איראן תבקש להרחיב את סל היעדים בישראל, מגביר משמעותית את הסיכוי לעימות ישיר בין ישראל לאיראן, במיוחד כאשר אין "מנגנון סגירה" שיכול לכפות רגיעה בין המדינות.