טבח ה-7 באוקטובר הוביל לגל תמיכה מידי וחסר תקדים במדינת ישראל, בעיקר מקרב מדינות מערביות. במהלכו, כמאה מדינות בחרו לגנות באופן רשמי את מתקפת חמאס. גל תמיכה זה כלל מדינות רבות המקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, אך גם כאלו שלא (למשל, עומאן). ימים בודדים לאחר אותו טבח נורא, שורה של מנהיגים ובכירים מערביים הגיעה ארצה כאות לסולידריות ותמיכה. עם זאת, עם הימשכה של מלחמת חרבות ברזל והעמקת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה, עשרות מדינות החלו לגנות את פעולותיה של ישראל.
על פי הנתונים, 59 מדינות עדיין מביעות תמיכה בלתי מסויגת בישראל, לעיתים תוך גינוי מפורש נגד חמאס. תמיכה זו כוללת הצהרות רשמיות מפורשות בדבר זכותה של ישראל להגן על עצמה.
מנגד, 39 מדינות הביעו תמיכה בפלסטינים או גינוי את ישראל. מדינות אלו כוללות בעיקר את אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. חלקן הביעו ביקורת נקודתית נגד פעילותה הקרקעית של ישראל ברצועת עזה ואילו חלק אחר, בעיקר מדינות המזרח התיכון, הביעו תמיכה בחמאס ובמאבק הפלסטיני. גינויים אלו הפכו במהרה למעשים - עד כה, שתי מדינות (בליז ובוליביה) בחרו לנתק את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל, בעוד מדינות אחרות בחרו להשיב את שגריריהן (למשל, הונדורס, צ'ילה, קולומביה וירדן). ראוי לציין כי 9 מדינות בלבד נקטו בעמדה ניטרלית וקראו להפסקת האלימות משני צידי המתרס. 102 מדינות, נכון לימים אלו, טרם בחרו להגיב.
ממצאים אלו משקפים מגמת ירידה בתמיכה הבינלאומית בישראל. עם זאת, ניכר כי תמיכתן של מדינות המערב בישראל, המאפשרת לצה"ל מרחב פעולה יוצא דופן ברצועת עזה, נותרת איתנה. לאור התגברותן של הפגנות אנטי-ישראליות בעולם המערבי, ניכר כי הן עדיין טרם חלחלו לעמדת מקבלי ההחלטות.
לנתונים נוספים על המלחמה
טבח ה-7 באוקטובר הוביל לגל תמיכה מידי וחסר תקדים במדינת ישראל, בעיקר מקרב מדינות מערביות. במהלכו, כמאה מדינות בחרו לגנות באופן רשמי את מתקפת חמאס. גל תמיכה זה כלל מדינות רבות המקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, אך גם כאלו שלא (למשל, עומאן). ימים בודדים לאחר אותו טבח נורא, שורה של מנהיגים ובכירים מערביים הגיעה ארצה כאות לסולידריות ותמיכה. עם זאת, עם הימשכה של מלחמת חרבות ברזל והעמקת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה, עשרות מדינות החלו לגנות את פעולותיה של ישראל.
על פי הנתונים, 59 מדינות עדיין מביעות תמיכה בלתי מסויגת בישראל, לעיתים תוך גינוי מפורש נגד חמאס. תמיכה זו כוללת הצהרות רשמיות מפורשות בדבר זכותה של ישראל להגן על עצמה.
מנגד, 39 מדינות הביעו תמיכה בפלסטינים או גינוי את ישראל. מדינות אלו כוללות בעיקר את אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. חלקן הביעו ביקורת נקודתית נגד פעילותה הקרקעית של ישראל ברצועת עזה ואילו חלק אחר, בעיקר מדינות המזרח התיכון, הביעו תמיכה בחמאס ובמאבק הפלסטיני. גינויים אלו הפכו במהרה למעשים - עד כה, שתי מדינות (בליז ובוליביה) בחרו לנתק את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל, בעוד מדינות אחרות בחרו להשיב את שגריריהן (למשל, הונדורס, צ'ילה, קולומביה וירדן). ראוי לציין כי 9 מדינות בלבד נקטו בעמדה ניטרלית וקראו להפסקת האלימות משני צידי המתרס. 102 מדינות, נכון לימים אלו, טרם בחרו להגיב.
ממצאים אלו משקפים מגמת ירידה בתמיכה הבינלאומית בישראל. עם זאת, ניכר כי תמיכתן של מדינות המערב בישראל, המאפשרת לצה"ל מרחב פעולה יוצא דופן ברצועת עזה, נותרת איתנה. לאור התגברותן של הפגנות אנטי-ישראליות בעולם המערבי, ניכר כי הן עדיין טרם חלחלו לעמדת מקבלי ההחלטות.
לנתונים נוספים על המלחמה