במהלך סוף השבוע האחרון הגביר צה"ל את היקף התקיפות ועוצמתן ברצועת עזה ובכללן חיסולים ממוקדים ופשיטות קרקעיות. המאמץ ההתקפי מתבצע במקביל למאמצים לשחרור חטופים המוחזקים בידי חמאס וכהכנה למהלך הקרקעי הרחב. כל אלו בצל דיווחים אודות דרישת חמאס להפסקת אש של מספר ימים בעבור שחרור חטופים ישראלים ואיתותים בשיח הישראלי לגבי ההכרח שבשחרור כל האסירים הביטחוניים תמורת כל החטופים והגופות שבידי חמאס.
אין ספק בדבר מחויבותה המוחלטת של מדינת ישראל לכל החטופים מ-7 באוקטובר, להשבת גופות החיילים הדר גולדין ואורון שאול ושני האזרחים הישראלים אברה מנגיסטו והשאם א-סייד. ישראל צריכה לעשות כל מאמץ אפשרי למימוש מחויבותה זו, אלא שאסור שמאמץ זה יפגע או יבוא במקום המהלך האסטרטגי העיקרי שהוא השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס. ולכן המאמץ לשחרור החטופים חייב להיות בהלימה ולצד המאמץ העיקרי.
חשוב להישאר מפוכחים וממוקדים ומחובתה של ממשלת ישראל להציג את הדברים נכוחה בפני הציבור הישראלי והקהילה הבינלאומית. בהקשר זה חשוב מאוד להבין את חמאס ואת היגיון פעולתה. זו תהתל בישראל ובקהילה הבינלאומית, תוך שימוש ציני בחטופים באמצעות מלחמת תודעה, שתכליתה התשה פסיכולוגית של החברה הישראלית והעצמת משבר האמון בינה לבין הנהגתה וביסוס הלגיטימציה להישארותה כמקור הכוח והסמכות. סביר להניח שלא ניתן יהיה לממש עסקה כלשהי עם החמאס מבלי שזו תעשה כל מאמץ למשוך את האירוע, להציב תנאים ומגבלות לגבי כל עסקה ולהפעיל לחץ גדול יותר על כל הנוגעים בדבר ובכל שלב. מעבר לכך, חמאס אינה מחזיקה בכל החטופים ותמיד תוכל לטעון, וכך סביר שתעשה, שאין באפשרותה לשאת ולתת בשם ארגונים אחרים ואזרחים המחזיקים ברשותם חטופים. ומה אז?
ההיגיון האסטרטגי מחייב היפוך מוחלט בחשיבה ובהתייחסות לחמאס ולקטר, התומכת העיקרית והמשמעותית שלה. בעת הזו מתחייבת בהירות ערכית מוחלטת כשדה-לגיטימציה מוחלטת של חמאס וקטר היא פועל יוצא הכרחי. רצועת עזה נכבשה על ידי חמאס ביוני 2007 ואם תושבי הרצועה אכן לא תומכים בחמאס, שיפעילו הם את הלחץ על החמאס בדרישה לקבל את חייהם תמורת החטופים, אותם יש לשחרר במהירות וללא כל תנאי. אם קטר חפצת חיים, על ארה"ב להציב בפניה אולטימטום חד משמעי ובו שלוש דרישות: גירוש מיידי של כל אנשי חמאס ומנהיגיה מעל אדמתה, הפסקה מיידית של כל תמיכה שהיא בחמאס וסגירה מיידית של רשת אל-ג'זירה, שהפכה למדיה התקשורתית המסיתה והמסוכנת ביותר בעולם ומבעירה את רחובות הבירות הערביות. במידה ולא תעשה זאת, יוסר חוצנה של ארה"ב מעליה והיא תעמוד לנפשה. איום על עצם הישרדותה של הנסיכות הזו יכול בהחלט להוביל להשתדלות הרבה יותר משמעותית שלה בכל הנוגע לשחרור החטופים. השימוש בקטר כמתווכת ומיצובה כנסיכת הדיפלומטיה האזורית ועצם ניהול משא ומתן עם חמאס הם מקל גדול בגלגלי האסטרטגיה הישראלית ובכלל. למעשה, מדובר בקעקוע הגיון השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. בעת הזו, אין מקום לתחכום דיפלומטי ולחשיבה מפולפלת בסגנון של מחד גיסא ומאידך גיסא. בהירות ערכית ואסטרטגית פירושה שאין יותר ישיבה על הגדר, רגל פה ורגל שם. בעת הזו יש "הלנו אתם או לצרינו" ואין בלתה.
להיות מפוכחים, ממוקדים וכנים פירושו להבהיר ולהדגיש, חזור והדגש, שלא ניתן לסיים את המלחמה הזו ללא הישג מובהק, שמשמעותו פגיעה אנושה בכל מרכזי הכובד של התשתית הצבאית והשלטונית של חמאס באופן המשתק את יכולת הפעולה שלה כצבא טרור, כארגון טרור וכישות שלטונית-ריבונית. הישג כזה לא ניתן למימוש ללא מהלך קרקעי נרחב וממושך, הכרוך גם במחירים. במקביל, ישראל חייבת להבהיר ולשכנע שהנקמה על כל חטוף שלא יושב אליה חי, תגיע לכל קצווי עולם, כשכול המעורבים, מראשון ועד אחרון, יירדפו ויושמדו. אומה חפצת חיים חייבת להשיב מלחמה שערה ולהבטיח תמונת ניצחון חד-משמעית. ואחרת, ניוותר אומה פצועה וחלשה, שמרחבי ההתיישבות לאורך גבולותיה יוותרו בשממונם ושתאותגר תכופות על ידי חורשי רעתה מחוץ ומבית ומחיר קיומנו יאמיר עד כדי סיכון קיומי.
במהלך סוף השבוע האחרון הגביר צה"ל את היקף התקיפות ועוצמתן ברצועת עזה ובכללן חיסולים ממוקדים ופשיטות קרקעיות. המאמץ ההתקפי מתבצע במקביל למאמצים לשחרור חטופים המוחזקים בידי חמאס וכהכנה למהלך הקרקעי הרחב. כל אלו בצל דיווחים אודות דרישת חמאס להפסקת אש של מספר ימים בעבור שחרור חטופים ישראלים ואיתותים בשיח הישראלי לגבי ההכרח שבשחרור כל האסירים הביטחוניים תמורת כל החטופים והגופות שבידי חמאס.
אין ספק בדבר מחויבותה המוחלטת של מדינת ישראל לכל החטופים מ-7 באוקטובר, להשבת גופות החיילים הדר גולדין ואורון שאול ושני האזרחים הישראלים אברה מנגיסטו והשאם א-סייד. ישראל צריכה לעשות כל מאמץ אפשרי למימוש מחויבותה זו, אלא שאסור שמאמץ זה יפגע או יבוא במקום המהלך האסטרטגי העיקרי שהוא השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס. ולכן המאמץ לשחרור החטופים חייב להיות בהלימה ולצד המאמץ העיקרי.
חשוב להישאר מפוכחים וממוקדים ומחובתה של ממשלת ישראל להציג את הדברים נכוחה בפני הציבור הישראלי והקהילה הבינלאומית. בהקשר זה חשוב מאוד להבין את חמאס ואת היגיון פעולתה. זו תהתל בישראל ובקהילה הבינלאומית, תוך שימוש ציני בחטופים באמצעות מלחמת תודעה, שתכליתה התשה פסיכולוגית של החברה הישראלית והעצמת משבר האמון בינה לבין הנהגתה וביסוס הלגיטימציה להישארותה כמקור הכוח והסמכות. סביר להניח שלא ניתן יהיה לממש עסקה כלשהי עם החמאס מבלי שזו תעשה כל מאמץ למשוך את האירוע, להציב תנאים ומגבלות לגבי כל עסקה ולהפעיל לחץ גדול יותר על כל הנוגעים בדבר ובכל שלב. מעבר לכך, חמאס אינה מחזיקה בכל החטופים ותמיד תוכל לטעון, וכך סביר שתעשה, שאין באפשרותה לשאת ולתת בשם ארגונים אחרים ואזרחים המחזיקים ברשותם חטופים. ומה אז?
ההיגיון האסטרטגי מחייב היפוך מוחלט בחשיבה ובהתייחסות לחמאס ולקטר, התומכת העיקרית והמשמעותית שלה. בעת הזו מתחייבת בהירות ערכית מוחלטת כשדה-לגיטימציה מוחלטת של חמאס וקטר היא פועל יוצא הכרחי. רצועת עזה נכבשה על ידי חמאס ביוני 2007 ואם תושבי הרצועה אכן לא תומכים בחמאס, שיפעילו הם את הלחץ על החמאס בדרישה לקבל את חייהם תמורת החטופים, אותם יש לשחרר במהירות וללא כל תנאי. אם קטר חפצת חיים, על ארה"ב להציב בפניה אולטימטום חד משמעי ובו שלוש דרישות: גירוש מיידי של כל אנשי חמאס ומנהיגיה מעל אדמתה, הפסקה מיידית של כל תמיכה שהיא בחמאס וסגירה מיידית של רשת אל-ג'זירה, שהפכה למדיה התקשורתית המסיתה והמסוכנת ביותר בעולם ומבעירה את רחובות הבירות הערביות. במידה ולא תעשה זאת, יוסר חוצנה של ארה"ב מעליה והיא תעמוד לנפשה. איום על עצם הישרדותה של הנסיכות הזו יכול בהחלט להוביל להשתדלות הרבה יותר משמעותית שלה בכל הנוגע לשחרור החטופים. השימוש בקטר כמתווכת ומיצובה כנסיכת הדיפלומטיה האזורית ועצם ניהול משא ומתן עם חמאס הם מקל גדול בגלגלי האסטרטגיה הישראלית ובכלל. למעשה, מדובר בקעקוע הגיון השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. בעת הזו, אין מקום לתחכום דיפלומטי ולחשיבה מפולפלת בסגנון של מחד גיסא ומאידך גיסא. בהירות ערכית ואסטרטגית פירושה שאין יותר ישיבה על הגדר, רגל פה ורגל שם. בעת הזו יש "הלנו אתם או לצרינו" ואין בלתה.
להיות מפוכחים, ממוקדים וכנים פירושו להבהיר ולהדגיש, חזור והדגש, שלא ניתן לסיים את המלחמה הזו ללא הישג מובהק, שמשמעותו פגיעה אנושה בכל מרכזי הכובד של התשתית הצבאית והשלטונית של חמאס באופן המשתק את יכולת הפעולה שלה כצבא טרור, כארגון טרור וכישות שלטונית-ריבונית. הישג כזה לא ניתן למימוש ללא מהלך קרקעי נרחב וממושך, הכרוך גם במחירים. במקביל, ישראל חייבת להבהיר ולשכנע שהנקמה על כל חטוף שלא יושב אליה חי, תגיע לכל קצווי עולם, כשכול המעורבים, מראשון ועד אחרון, יירדפו ויושמדו. אומה חפצת חיים חייבת להשיב מלחמה שערה ולהבטיח תמונת ניצחון חד-משמעית. ואחרת, ניוותר אומה פצועה וחלשה, שמרחבי ההתיישבות לאורך גבולותיה יוותרו בשממונם ושתאותגר תכופות על ידי חורשי רעתה מחוץ ומבית ומחיר קיומנו יאמיר עד כדי סיכון קיומי.