דבריו של נשיא לבנון, ג'וזף עוון, בנאומו בפני עיתונאים בבירות (13 באוקטובר) - בהם טען כי לאור האווירה האזורית החדשה לא ניתן להימנע עוד משא ומתן עם ישראל והאינטרס הלבנוני הוא לשוב אליו - מעוררים עניין רב ודיון ציבורי ער בעד ונגד בלבנון. בעקבות החשיפה הנרחבת לדברי עוון, שנאמרו ביום ביקורו של הנשיא טראמפ בכנסת, והטענה כי מדובר בשינוי במדיניות הלבנונית, פרסמה לשכת הנשיאות הבהרה לפיה אין בדבריו כדי לבטא שינוי בעמדה הרשמית של לבנון, שניהלה כבר בעבר משא ומתן עם ישראל בתווך אמריקני שהוביל לסימון הגבול הימי. עוד צוין כי לבנון איננה יכולה להימצא מחוץ למעגל הפתרונות הדיפלומטיים באזור, שכן עליה לקדם את האינטרס שלה להשגת יציבות, ריבונות והפסקת תקיפותיה של ישראל בלבנון. גם שר החוץ הלבנוני נרתם להסביר כי לבנון דוחה את האפשרות למו"מ ישיר עם ישראל, וכי הנשיא התכוון למו"מ עקיף שמטרתו פתרון מחלוקות הנוגעות לסימון הגבול היבשתי.
מנגד, חזבאללה ותומכיו דוחים באופן נחרץ כל אפשרות להסדרת היחסים עם ישראל. כך למשל, חבר הפרלמנט של חזבאללה, עלי מקדאד, התנגד חד משמעית לכל צעד שיחשב לנורמליזציה עם ישראל. דוברי הארגון טוענים כי שיח הנורמליזציה מבטא התרפסות בפני הלחץ האמריקאי ויש מי שמכנה את התומכים בכך "עבדיה של השגרירות האמריקאית". להבנתם, חשוב לשמר את הנשק של חזבאללה לצורך המשך המאבק מול ישראל.
חולשתו הנוכחית של חזבאללה, הפועל בכל דרך להכשיל את המהלך לפירוקו מנשקו, מהווה עדיין אבן נגף מרכזית בפני ניסיונות ההנהגה החדשה לקדם את יחסיה עם ישראל. בנוסף, קיים פער בין עמדת ממשלת לבנון, המתנה את פתיחת השיח העקיף עם ישראל בתמורות מצד ישראל ובעיקר בנושא השלמת הנסיגה של צה"ל והפסקת תקיפותיו בלבנון, לבין עמדת ישראל, הדורשת, בתמיכת ארה"ב, התקדמות אמיתית ומתמשכת בפעילותיו של צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו. יש גם מי שמזכיר כי בלבנון קיים חוק האוסר על כל מגע עם ישראלים.
התפתחויות אלה חושפות מצד אחד את הרוח החדשה של ההנהגה הלבנונית, אשר כבר לא נרתעת מלבטא בפומבי את עניינה בשינוי היחסים עם ישראל ומעוניינת להשאיר את הנושא הלבנוני על סדר היום, ומצד שני את האילוצים בהם היא נתונה. צפוי, כי העיסוק בנושא יימשך, כשהוא אף מקבל מימד של דחיפות נוכח המשך התקיפות של צה"ל לחסימת ניסיונות השיקום של חזבאללה. ייתכן כי כניסתו לתפקיד בקרוב של שגריר ארה"ב החדש בלבנון, מישל עיסא (איש עסקים ממוצא לבנוני) תתרום גם היא לכך. מבחינתה של ישראל, חשוב כי תסכים לכל יוזמה או הזדמנות לשיח עם לבנון, גם אם הוא עקיף, אך מבלי לוותר בשלב מוקדם זה על חופש הפעולה לקידום תקיפותיה נגד חזבאללה.
דבריו של נשיא לבנון, ג'וזף עוון, בנאומו בפני עיתונאים בבירות (13 באוקטובר) - בהם טען כי לאור האווירה האזורית החדשה לא ניתן להימנע עוד משא ומתן עם ישראל והאינטרס הלבנוני הוא לשוב אליו - מעוררים עניין רב ודיון ציבורי ער בעד ונגד בלבנון. בעקבות החשיפה הנרחבת לדברי עוון, שנאמרו ביום ביקורו של הנשיא טראמפ בכנסת, והטענה כי מדובר בשינוי במדיניות הלבנונית, פרסמה לשכת הנשיאות הבהרה לפיה אין בדבריו כדי לבטא שינוי בעמדה הרשמית של לבנון, שניהלה כבר בעבר משא ומתן עם ישראל בתווך אמריקני שהוביל לסימון הגבול הימי. עוד צוין כי לבנון איננה יכולה להימצא מחוץ למעגל הפתרונות הדיפלומטיים באזור, שכן עליה לקדם את האינטרס שלה להשגת יציבות, ריבונות והפסקת תקיפותיה של ישראל בלבנון. גם שר החוץ הלבנוני נרתם להסביר כי לבנון דוחה את האפשרות למו"מ ישיר עם ישראל, וכי הנשיא התכוון למו"מ עקיף שמטרתו פתרון מחלוקות הנוגעות לסימון הגבול היבשתי.
מנגד, חזבאללה ותומכיו דוחים באופן נחרץ כל אפשרות להסדרת היחסים עם ישראל. כך למשל, חבר הפרלמנט של חזבאללה, עלי מקדאד, התנגד חד משמעית לכל צעד שיחשב לנורמליזציה עם ישראל. דוברי הארגון טוענים כי שיח הנורמליזציה מבטא התרפסות בפני הלחץ האמריקאי ויש מי שמכנה את התומכים בכך "עבדיה של השגרירות האמריקאית". להבנתם, חשוב לשמר את הנשק של חזבאללה לצורך המשך המאבק מול ישראל.
חולשתו הנוכחית של חזבאללה, הפועל בכל דרך להכשיל את המהלך לפירוקו מנשקו, מהווה עדיין אבן נגף מרכזית בפני ניסיונות ההנהגה החדשה לקדם את יחסיה עם ישראל. בנוסף, קיים פער בין עמדת ממשלת לבנון, המתנה את פתיחת השיח העקיף עם ישראל בתמורות מצד ישראל ובעיקר בנושא השלמת הנסיגה של צה"ל והפסקת תקיפותיו בלבנון, לבין עמדת ישראל, הדורשת, בתמיכת ארה"ב, התקדמות אמיתית ומתמשכת בפעילותיו של צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו. יש גם מי שמזכיר כי בלבנון קיים חוק האוסר על כל מגע עם ישראלים.
התפתחויות אלה חושפות מצד אחד את הרוח החדשה של ההנהגה הלבנונית, אשר כבר לא נרתעת מלבטא בפומבי את עניינה בשינוי היחסים עם ישראל ומעוניינת להשאיר את הנושא הלבנוני על סדר היום, ומצד שני את האילוצים בהם היא נתונה. צפוי, כי העיסוק בנושא יימשך, כשהוא אף מקבל מימד של דחיפות נוכח המשך התקיפות של צה"ל לחסימת ניסיונות השיקום של חזבאללה. ייתכן כי כניסתו לתפקיד בקרוב של שגריר ארה"ב החדש בלבנון, מישל עיסא (איש עסקים ממוצא לבנוני) תתרום גם היא לכך. מבחינתה של ישראל, חשוב כי תסכים לכל יוזמה או הזדמנות לשיח עם לבנון, גם אם הוא עקיף, אך מבלי לוותר בשלב מוקדם זה על חופש הפעולה לקידום תקיפותיה נגד חזבאללה.