במאבק הפנימי בטהראן בשאלת התגובה האיראנית נגד ישראל לאחר החיסולים של הניה, נסראללה ועבאס נילפורושן, נפל הפור לטובת התגובה לעבר ישראל. מעבר לצורך לעמוד ב"רף ההרתעה" שנקבע ב-14 באפריל לאחר חיסול חסן מהדווי, שהתלכד עם "שבירת מחסום הפחד" באיראן מתגובה ישירה לעבר ישראל (קו שאיראן נזהרה מאוד שלא לחצותו בעבר), דומה כי ההנהגה בטהראן הבינה שאי תגובה יפגע יותר במעמדה של איראן מול הציר וביכולת ההרתעה שלה מול ישראל מהתגובה עצמה.
אבל נראה שטהראן עודנה מקווה כי ניתן יהיה למנוע את התגובה הישראלית, אשר אפשר ותוביל לעימות אזורי רחב שבו טהראן איננה מעוניינת. כך, מעבר למסרים היוצאים מטהראן לגבי העובדה שהירי לישראל היווה מעשה של "הגנה עצמית" ושהטילים כוונו לעבר בסיסים צבאיים בלבד, איראן מדגישה את מוכנותה להגיב במידי לכל תקיפה ישראלית על אדמתה, מדגישה את ציפייתה שהקהילה הבינ"ל תמנע מישראל להגיב ולא מהססת אף לאיים כי היא תפגע בשכנותיה אם אלו תיקחנה חלק במישרין או בעקיפין בתקיפה. בהקשר ישיר לכך חשוב להזכיר את "השיח המתעורר" באיראן מאז התקיפה ביחס ליכולתה הגרעינית ולצורך לשקול מחדש לעשות שינויים באסטרטגיית הגרעין שלה בהתאם להתפתחויות.
לצד זאת, טהראן פועלת כדי לשמר את אחידות של ציר ההתנגדות לאור חששה שהפגיעה הקשה בחיזבאללה תפגע בלכידות הצירית ואף תאיים על פרוייקט השלוחים כולו. לשם כך יצא שר החוץ עבאס עראקצ'י לביקור בזק בלבנון ובסוריה, במטרה לשמר את התיאום איתן על רקע התקיפה האפשרית של ישראל והמגעים להפסקת אש, ובמקביל מפקד כוח קדס, קאא'ני, הגיע ככה"נ ללבנון כדי לסייע למאמצי השיקום של חיזבאללה.
בשורה התחתונה, טהראן עודנה מנסה למנוע את התקיפה הישראלית כנגדה אבל מבינה שעליה להערך צבאית אליה לאור עליית הסבירות שזו אכן תצא לפועל, ולכן נראה שהמערכים הרלוונטים במדינה בכוננות עליונה. ללא קשר כיצד העימות הנוכחי עם ישראל יסתיים, סביר מאוד שהשחיקה הדרמטית ביכולתו של ארגון חיזבאללה תחייב את טהראן לחשוב מחדש על אסטרטגית הבטחון הלאומי שלה, ולנקוט המהלכים "שיכפרו" על הפגיעה הקשה בהרתעה האיראנית במרחב כתוצאה מהתפתחות זו.
במאבק הפנימי בטהראן בשאלת התגובה האיראנית נגד ישראל לאחר החיסולים של הניה, נסראללה ועבאס נילפורושן, נפל הפור לטובת התגובה לעבר ישראל. מעבר לצורך לעמוד ב"רף ההרתעה" שנקבע ב-14 באפריל לאחר חיסול חסן מהדווי, שהתלכד עם "שבירת מחסום הפחד" באיראן מתגובה ישירה לעבר ישראל (קו שאיראן נזהרה מאוד שלא לחצותו בעבר), דומה כי ההנהגה בטהראן הבינה שאי תגובה יפגע יותר במעמדה של איראן מול הציר וביכולת ההרתעה שלה מול ישראל מהתגובה עצמה.
אבל נראה שטהראן עודנה מקווה כי ניתן יהיה למנוע את התגובה הישראלית, אשר אפשר ותוביל לעימות אזורי רחב שבו טהראן איננה מעוניינת. כך, מעבר למסרים היוצאים מטהראן לגבי העובדה שהירי לישראל היווה מעשה של "הגנה עצמית" ושהטילים כוונו לעבר בסיסים צבאיים בלבד, איראן מדגישה את מוכנותה להגיב במידי לכל תקיפה ישראלית על אדמתה, מדגישה את ציפייתה שהקהילה הבינ"ל תמנע מישראל להגיב ולא מהססת אף לאיים כי היא תפגע בשכנותיה אם אלו תיקחנה חלק במישרין או בעקיפין בתקיפה. בהקשר ישיר לכך חשוב להזכיר את "השיח המתעורר" באיראן מאז התקיפה ביחס ליכולתה הגרעינית ולצורך לשקול מחדש לעשות שינויים באסטרטגיית הגרעין שלה בהתאם להתפתחויות.
לצד זאת, טהראן פועלת כדי לשמר את אחידות של ציר ההתנגדות לאור חששה שהפגיעה הקשה בחיזבאללה תפגע בלכידות הצירית ואף תאיים על פרוייקט השלוחים כולו. לשם כך יצא שר החוץ עבאס עראקצ'י לביקור בזק בלבנון ובסוריה, במטרה לשמר את התיאום איתן על רקע התקיפה האפשרית של ישראל והמגעים להפסקת אש, ובמקביל מפקד כוח קדס, קאא'ני, הגיע ככה"נ ללבנון כדי לסייע למאמצי השיקום של חיזבאללה.
בשורה התחתונה, טהראן עודנה מנסה למנוע את התקיפה הישראלית כנגדה אבל מבינה שעליה להערך צבאית אליה לאור עליית הסבירות שזו אכן תצא לפועל, ולכן נראה שהמערכים הרלוונטים במדינה בכוננות עליונה. ללא קשר כיצד העימות הנוכחי עם ישראל יסתיים, סביר מאוד שהשחיקה הדרמטית ביכולתו של ארגון חיזבאללה תחייב את טהראן לחשוב מחדש על אסטרטגית הבטחון הלאומי שלה, ולנקוט המהלכים "שיכפרו" על הפגיעה הקשה בהרתעה האיראנית במרחב כתוצאה מהתפתחות זו.