בדיון שהתקיים בכנסת (14 נוב') עלתה סוגיית הפסקת המימון של מאמצי ההסברה בחו"ל על-ידי משרד החוץ. יו"ר ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, ח"כ זאב אלקין, קבע כי "לא יעלה על הדעת שבאמצע המלחמה המערך ההסברתי השוטף של משרד החוץ מושבת בשל היעדר תקציב". נציג משרד האוצר עדכן כי הוקצה תקציב אך הוא מחכה לאישור של ועדת הכספים.
זה אינו אירוע תקציבי, הוא מלמד על מצב ההסברה הישראלית. גם אם ניתן להניח ששיתוף הפעולה בעת מלחמה משתפר, כפי שטען בדיון ראש מערך ההסברה הלאומי, הרי התוצאה שהגורם שאמון על הסברה בחו"ל נותר ללא משאבים אינה סבירה. האם ניתן היה לדמיין כי אוגדה כלשהי חדלה לתפקד מחוסר דלק או תחמושת?
ניתן ללמוד מכך על הגורמים הרבים הבוחשים בתחום ההסברה בממשלת ישראל, אשר חלקם לא פעלו כלל בשנה האחרונה - כיצד יוכל ראש מערך ההסברה הלאומי לתכלל גופים שהוא אינו מכיר משום שאך זה נכנס לתפקידו? גם החלוקה בין משרד התפוצות למשרד החוץ אינה ברורה ומתהווה תוך כדי המלחמה.
מעל הכל, מרחפים סימני שאלה לגבי ההסברה הישראלית: מהי הגישה המתאימה בעת הזו - הסברה שמנסה להוכיח את צדקת ישראל או השפעה שמתאימה את המסרים לקבלי היעד השונים בעולם? מהי הזיקה בין דובר צה"ל שפונה גם לקהל הבינ"ל לבין משרד החוץ שמתמחה בכך? מה הסיכוי ליצור סינרגיה בין משרדי הממשלה ומערכת הביטחון במלחמה כאשר חלקם לא פועלים בשגרה והאם לא נכון לצמצם את מספר הגורמים האזרחיים העוסקים בנושא? מה צריכה להיות עמדת המדינה כלפי "ההסברה האזרחית" שנולדה תחת ההלם הגדול ודועכת במהירות?
הפרסום נעשה בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל
בדיון שהתקיים בכנסת (14 נוב') עלתה סוגיית הפסקת המימון של מאמצי ההסברה בחו"ל על-ידי משרד החוץ. יו"ר ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, ח"כ זאב אלקין, קבע כי "לא יעלה על הדעת שבאמצע המלחמה המערך ההסברתי השוטף של משרד החוץ מושבת בשל היעדר תקציב". נציג משרד האוצר עדכן כי הוקצה תקציב אך הוא מחכה לאישור של ועדת הכספים.
זה אינו אירוע תקציבי, הוא מלמד על מצב ההסברה הישראלית. גם אם ניתן להניח ששיתוף הפעולה בעת מלחמה משתפר, כפי שטען בדיון ראש מערך ההסברה הלאומי, הרי התוצאה שהגורם שאמון על הסברה בחו"ל נותר ללא משאבים אינה סבירה. האם ניתן היה לדמיין כי אוגדה כלשהי חדלה לתפקד מחוסר דלק או תחמושת?
ניתן ללמוד מכך על הגורמים הרבים הבוחשים בתחום ההסברה בממשלת ישראל, אשר חלקם לא פעלו כלל בשנה האחרונה - כיצד יוכל ראש מערך ההסברה הלאומי לתכלל גופים שהוא אינו מכיר משום שאך זה נכנס לתפקידו? גם החלוקה בין משרד התפוצות למשרד החוץ אינה ברורה ומתהווה תוך כדי המלחמה.
מעל הכל, מרחפים סימני שאלה לגבי ההסברה הישראלית: מהי הגישה המתאימה בעת הזו - הסברה שמנסה להוכיח את צדקת ישראל או השפעה שמתאימה את המסרים לקבלי היעד השונים בעולם? מהי הזיקה בין דובר צה"ל שפונה גם לקהל הבינ"ל לבין משרד החוץ שמתמחה בכך? מה הסיכוי ליצור סינרגיה בין משרדי הממשלה ומערכת הביטחון במלחמה כאשר חלקם לא פועלים בשגרה והאם לא נכון לצמצם את מספר הגורמים האזרחיים העוסקים בנושא? מה צריכה להיות עמדת המדינה כלפי "ההסברה האזרחית" שנולדה תחת ההלם הגדול ודועכת במהירות?
הפרסום נעשה בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל