לעומת הגינוי והסולידריות המאפיינים את עמדת המערב, ניתן לתאר את התגובות שנשמעו במרחב הציבורי והתקשורתי ברוסיה בשלוש מילים: שמחה לאיד, אנטישמיות, שנאה. העמדה הרשמית של רוסיה נשאה את כל המרכיבים של המדיניות הסובייטית העוינת כלפי ישראל, כולל השוואה ישירה בין פעילות צה״ל למעשי הצבא הנאצי.
העמדה הרשמית של פוטין ומשרד החוץ הרוסי לא מותירה שום ספק שרוסיה ניצבת לצידו של החמאס. מאז ה-7 באוקטובר, ההנהגה הרוסית לא השמיעה מילה אחת של גינוי הטבח שביצע החמאס ודאגה לציין את הזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים שלא זכו למימוש. בהתאם להתגברות הרטוריקה האנטי-מערבית שלו מאז תחילת המלחמה באוקראינה, פוטין האשים את ארצות הברית במתרחש ובכישלון הקמת המדינה הפלסטינית. הוא או נציג מטעמו לא התקשר לר״מ ישראל כדי להביע סולידריות. לעומת זאת, ההנהגה הרוסית יצרה קשר עם החמאס מיד אחרי האירוע וקיבלה עדכון על המתרחש. לפי נציג הארגון עלי בראקה בראיון לערוץ התעמולה הרוסי RT, המחובר ישירות לקרמלין, רוסיה תומכת מדינית בחמאס ו״אוהדת אותנו״.
שישה ימים אחרי הטבח, הנשיא פוטין החליט לציין בצורה מינורית את זכותה של ישראל להגנה עצמית, ואמר כי מדובר בהתקפה חסרת תקדים עליה. אך מיד לאחר מכן השווה את המבצע הישראלי בעזה למצור הצבא הנאצי על לנינגרד, מה שנחשב מבחינת הקודים התודעתיים בבריה״מ וברוסיה, ובעיני פוטין עצמו שאיבד במצור זה את אחיו, לפשע הנורא ביותר שבוצע ע״י גרמניה הנאצית בשטחה של רוסיה. בחסות הנשיא הרוסי, הנרטיב שמשווה בין צה״ל לגרמניה הנאצית התפשט כאש בשדה קוצים ומושמע ע״י כל כלי תקשורת רשמיים.
ערוצי הטלגרם הפוטיניסטיים התמלאו ברצף בלתי פוסק של ביטויי שמחה לאיד אנטישמיים מהסוג הנבזי ביותר. המסרים כמו ״חבל שנהרגו מעט מדי אנשים״, ״חבל שאי אפשר להצטרף לזה״, ״תקשרו את החטופים הישראלים לעמודים ברחבי עזה וזה יקשה על צה״ל להפגיז אתכם״, ״אין שום אמפתיה ורחמים לישראלים שבורחים מערי העוטף״ פשטו בכל הרשתות החברתיות.
אך מעבר להתייצבותה הפומבית לצד החמאס, שאלות כבדות משקל עולות ביחס למעורבותה של רוסיה באירועי 7 באוקטובר. בשנה האחרונה היו מספר ביקורים של נציגי חמאס ברוסיה. אנשי משרד החוץ הרוסי נפגשים עם אנשי החמאס במדינות ערב. רוסיה נתנה זיכיון לחמאס לייצור תת מקלע AK-47 (קלצ׳ניקוב) ותחמושת מתאימה. מחבלי חמאס חדרו לשטחה של ישראל עם נשק תוצרת רוסיה ו/או נשק שמיוצר על-פי הזיכיון הרוסי באיראן. מצטברים דיווחים, שטרם אומתו, על מעורבות גורמים רוסיים באימוני מחבלים.
התלקחות באזורנו משרתת את האינטרס הרוסי בהסטת תשומת הלב ומשאבים של ארצות הברית מזירת המלחמה באוקראינה. על רקע הידוק השת״פ הצבאי בין רוסיה לאיראן, התמיכה הרוסית בחמאס, והתגברות המגמה האנטישמית ברוסיה, ישראל חייבת לשנות את מדיניותה כלפיה. הטבח בעוטף עזה חשף את יחסה האוהד של רוסיה לאויבנו וקשריה ההדוקים איתם. אין יותר לסמוך על מדינה זו והנהגתה.
לעומת הגינוי והסולידריות המאפיינים את עמדת המערב, ניתן לתאר את התגובות שנשמעו במרחב הציבורי והתקשורתי ברוסיה בשלוש מילים: שמחה לאיד, אנטישמיות, שנאה. העמדה הרשמית של רוסיה נשאה את כל המרכיבים של המדיניות הסובייטית העוינת כלפי ישראל, כולל השוואה ישירה בין פעילות צה״ל למעשי הצבא הנאצי.
העמדה הרשמית של פוטין ומשרד החוץ הרוסי לא מותירה שום ספק שרוסיה ניצבת לצידו של החמאס. מאז ה-7 באוקטובר, ההנהגה הרוסית לא השמיעה מילה אחת של גינוי הטבח שביצע החמאס ודאגה לציין את הזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים שלא זכו למימוש. בהתאם להתגברות הרטוריקה האנטי-מערבית שלו מאז תחילת המלחמה באוקראינה, פוטין האשים את ארצות הברית במתרחש ובכישלון הקמת המדינה הפלסטינית. הוא או נציג מטעמו לא התקשר לר״מ ישראל כדי להביע סולידריות. לעומת זאת, ההנהגה הרוסית יצרה קשר עם החמאס מיד אחרי האירוע וקיבלה עדכון על המתרחש. לפי נציג הארגון עלי בראקה בראיון לערוץ התעמולה הרוסי RT, המחובר ישירות לקרמלין, רוסיה תומכת מדינית בחמאס ו״אוהדת אותנו״.
שישה ימים אחרי הטבח, הנשיא פוטין החליט לציין בצורה מינורית את זכותה של ישראל להגנה עצמית, ואמר כי מדובר בהתקפה חסרת תקדים עליה. אך מיד לאחר מכן השווה את המבצע הישראלי בעזה למצור הצבא הנאצי על לנינגרד, מה שנחשב מבחינת הקודים התודעתיים בבריה״מ וברוסיה, ובעיני פוטין עצמו שאיבד במצור זה את אחיו, לפשע הנורא ביותר שבוצע ע״י גרמניה הנאצית בשטחה של רוסיה. בחסות הנשיא הרוסי, הנרטיב שמשווה בין צה״ל לגרמניה הנאצית התפשט כאש בשדה קוצים ומושמע ע״י כל כלי תקשורת רשמיים.
ערוצי הטלגרם הפוטיניסטיים התמלאו ברצף בלתי פוסק של ביטויי שמחה לאיד אנטישמיים מהסוג הנבזי ביותר. המסרים כמו ״חבל שנהרגו מעט מדי אנשים״, ״חבל שאי אפשר להצטרף לזה״, ״תקשרו את החטופים הישראלים לעמודים ברחבי עזה וזה יקשה על צה״ל להפגיז אתכם״, ״אין שום אמפתיה ורחמים לישראלים שבורחים מערי העוטף״ פשטו בכל הרשתות החברתיות.
אך מעבר להתייצבותה הפומבית לצד החמאס, שאלות כבדות משקל עולות ביחס למעורבותה של רוסיה באירועי 7 באוקטובר. בשנה האחרונה היו מספר ביקורים של נציגי חמאס ברוסיה. אנשי משרד החוץ הרוסי נפגשים עם אנשי החמאס במדינות ערב. רוסיה נתנה זיכיון לחמאס לייצור תת מקלע AK-47 (קלצ׳ניקוב) ותחמושת מתאימה. מחבלי חמאס חדרו לשטחה של ישראל עם נשק תוצרת רוסיה ו/או נשק שמיוצר על-פי הזיכיון הרוסי באיראן. מצטברים דיווחים, שטרם אומתו, על מעורבות גורמים רוסיים באימוני מחבלים.
התלקחות באזורנו משרתת את האינטרס הרוסי בהסטת תשומת הלב ומשאבים של ארצות הברית מזירת המלחמה באוקראינה. על רקע הידוק השת״פ הצבאי בין רוסיה לאיראן, התמיכה הרוסית בחמאס, והתגברות המגמה האנטישמית ברוסיה, ישראל חייבת לשנות את מדיניותה כלפיה. הטבח בעוטף עזה חשף את יחסה האוהד של רוסיה לאויבנו וקשריה ההדוקים איתם. אין יותר לסמוך על מדינה זו והנהגתה.