תגובת חזבאללה בעקבות הירי החריג של רקטות מדרום לבנון למטולה (22 במרץ) לאחר למעלה משלושה חודשים, משקפת את עניינו הנוכחי של הארגון במניעת חידוש הלחימה מול ישראל. הארגון, שמיהר להכחיש את אחריותו לירי, מצוי בעמדת נחיתות ובסד לחצים בעקבות המשך הפעילות הצבאית של צה"ל נגדו; הפגיעה במעמדו הפנימי נוכח השינוי כלפיו מצד ההנהגה הלבנונית החדשה והביקורת הפנימית על אחריותו למצבה הקשה המדינה; צמצום מקורות ההכנסה שלו; והעימותים הנמשכים בין אנשיו לגורמי המשטר החדש בסוריה לאורך הגבול המשותף.
הודעת חזבאללה בעקבות הירי תיקפה את עמדתו הרשמית של הארגון בדבר מחויבותו להמשך הפסקת האש והטלת האחריות על המדינה הלבנונית לטפל באתגר הישראלי, ובעיקר בסיום "הכיבוש", לפי שעה, בדרכים דיפלומטיות. הנהגתו החדשה של הארגון מעוניינת בהשקעת כל משאביה בשלב זה בשיקומו, אך מסתמן, כי קיימת מחלוקת בתוך חזבאללה ביחס לאסטרטגיית ההכלה מול המשך תקיפותיה של ישראל. עם זאת, נראה כי האחראים לירי על מטולה אינם אנשי חזבאללה, וקיימים סימנים לכך שמדובר בגורמים פלסטינים, ייתכן תוך "העלמת עיין" של גורמי חזבאללה בשטח. במצב זה אין לשלול אפשרות לאירועים ספוראדיים דומים מסוג זה בהמשך.
תגובתה של ההנהגה הלבנונית לאירוע הירי משקפת את השינוי במערכת הפוליטית בלבנון, אשר פועלת לתיקון המדינה הלבנונית ודחיקת השפעתיו של חזבאללה. היא מיהרה להפעיל את צבא לבנון לבדיקת נסיבות הירי ולפעול דיפלומטית לשימור הפסקת האש ומניעת הסלמה, תוך שיגור אזהרה לחזבאללה, כי המדינה היא האחראית להחלטה בנושאי מלחמה ושלום. מכך ניתן ללמוד, כי לנשיא עוון ולישראל אינטרס משותף בהמשך החלשתו של חזבאללה ונטרול האיומים מצידו. לצד זאת, ניכרים הקשיים שמייצרים עבורו המשך הנוכחות הישראלית בשטח לבנון, המשחקת לידיו של חזבאללה, כמו גם הלחץ האמריקני להתקדם ביחסים עם ישראל.
מבחינת ישראל, אירוע הירי אמנם מערער את תחושת הביטחון של תושבי הצפון - דבר המחייב בעיקר מענה אזרחי לשיפור מצבם של המפונים השבים הביתה, אך בעימות מול חזבאללה הוא דווקא ייצר הזדמנות להוכיח את חיוניות המשך פעילות צה"ל לאכיפת הפסקת האש ולביצוע תקיפות נרחבות לפגיעה ביכולותיו ולהרתעתו. יחד עם זאת, על ישראל במקביל לתקיפות נגד חזבאללה, לגלות יתר רגישות לאילוצים של ההנהגה החדשה בלבנון: הן בפעילות הצבאית והן בהתבטאויות הפומביות בטרם עת אודות נורמליזציה אפשרית עם לבנון. כמו כן, יש לבחון את מידת הנחיצות של המשך אחזקת השטח שבתחום לבנון ולהדגיש כי מדובר בנוכחות זמנית עד להשלמת שליטת צל"ב בדרום לבנון.
תגובת חזבאללה בעקבות הירי החריג של רקטות מדרום לבנון למטולה (22 במרץ) לאחר למעלה משלושה חודשים, משקפת את עניינו הנוכחי של הארגון במניעת חידוש הלחימה מול ישראל. הארגון, שמיהר להכחיש את אחריותו לירי, מצוי בעמדת נחיתות ובסד לחצים בעקבות המשך הפעילות הצבאית של צה"ל נגדו; הפגיעה במעמדו הפנימי נוכח השינוי כלפיו מצד ההנהגה הלבנונית החדשה והביקורת הפנימית על אחריותו למצבה הקשה המדינה; צמצום מקורות ההכנסה שלו; והעימותים הנמשכים בין אנשיו לגורמי המשטר החדש בסוריה לאורך הגבול המשותף.
הודעת חזבאללה בעקבות הירי תיקפה את עמדתו הרשמית של הארגון בדבר מחויבותו להמשך הפסקת האש והטלת האחריות על המדינה הלבנונית לטפל באתגר הישראלי, ובעיקר בסיום "הכיבוש", לפי שעה, בדרכים דיפלומטיות. הנהגתו החדשה של הארגון מעוניינת בהשקעת כל משאביה בשלב זה בשיקומו, אך מסתמן, כי קיימת מחלוקת בתוך חזבאללה ביחס לאסטרטגיית ההכלה מול המשך תקיפותיה של ישראל. עם זאת, נראה כי האחראים לירי על מטולה אינם אנשי חזבאללה, וקיימים סימנים לכך שמדובר בגורמים פלסטינים, ייתכן תוך "העלמת עיין" של גורמי חזבאללה בשטח. במצב זה אין לשלול אפשרות לאירועים ספוראדיים דומים מסוג זה בהמשך.
תגובתה של ההנהגה הלבנונית לאירוע הירי משקפת את השינוי במערכת הפוליטית בלבנון, אשר פועלת לתיקון המדינה הלבנונית ודחיקת השפעתיו של חזבאללה. היא מיהרה להפעיל את צבא לבנון לבדיקת נסיבות הירי ולפעול דיפלומטית לשימור הפסקת האש ומניעת הסלמה, תוך שיגור אזהרה לחזבאללה, כי המדינה היא האחראית להחלטה בנושאי מלחמה ושלום. מכך ניתן ללמוד, כי לנשיא עוון ולישראל אינטרס משותף בהמשך החלשתו של חזבאללה ונטרול האיומים מצידו. לצד זאת, ניכרים הקשיים שמייצרים עבורו המשך הנוכחות הישראלית בשטח לבנון, המשחקת לידיו של חזבאללה, כמו גם הלחץ האמריקני להתקדם ביחסים עם ישראל.
מבחינת ישראל, אירוע הירי אמנם מערער את תחושת הביטחון של תושבי הצפון - דבר המחייב בעיקר מענה אזרחי לשיפור מצבם של המפונים השבים הביתה, אך בעימות מול חזבאללה הוא דווקא ייצר הזדמנות להוכיח את חיוניות המשך פעילות צה"ל לאכיפת הפסקת האש ולביצוע תקיפות נרחבות לפגיעה ביכולותיו ולהרתעתו. יחד עם זאת, על ישראל במקביל לתקיפות נגד חזבאללה, לגלות יתר רגישות לאילוצים של ההנהגה החדשה בלבנון: הן בפעילות הצבאית והן בהתבטאויות הפומביות בטרם עת אודות נורמליזציה אפשרית עם לבנון. כמו כן, יש לבחון את מידת הנחיצות של המשך אחזקת השטח שבתחום לבנון ולהדגיש כי מדובר בנוכחות זמנית עד להשלמת שליטת צל"ב בדרום לבנון.