מאז סיום מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל, גוברת הביקורת בטהראן על הימנעות רוסיה מלסייע לה במערכה. בשבוע האחרון התפרסמו באמצעי תקשורת איראניים, בעיקר אלה המזוהים עם המחנה הפרגמטי, מאמרי פרשנות, שבהם נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות רוסיה, שהסתפקה בגינויים רשמיים בלבד ונמנעה מכל תמיכה מעשית באיראן.
כך, למשל, מתח אתר החדשות "ח'בר אונליין" ביקורת על העיכוב המתמשך באספקת מטוסי סוחוי-35 רוסיים לאיראן. האתר העריך, כי העיכוב אינו נובע מבעיות טכניות או כלכליות, אלא מכך שרוסיה מעדיפה את יחסיה עם ישראל, ארה"ב ומדינות המפרץ על פני מחויבותה לאיראן. העיכוב באספקת המטוסים, שיכלו לשנות באופן משמעותי את תוצאות העימות עם ישראל, מוכיח, לטענת "ח'בר אונליין", כי הברית בין המדינות היא חד-צדדית: איראן מספקת לרוסיה כטב"מים חיוניים ובתמורה זוכה להבטחות ריקות מתוכן.
העיתון הרפורמיסטי "שרק" גרס, כי התנהלות רוסיה, שלא ניצבה לצד השותפה החשובה שלה בשעתה הקשה ואף לא ניסתה לכפות פתרון כלשהו על הצדדים, מעוררת ספקות בנוגע לברית בין המדינות. במאמר פרשנות שכותרתו "רוסיה: צופה מהצד או בעלת ברית?" נכתב, כי השותפות האיראנית-רוסית, ששיאה בחתימת ההסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות בראשית 2025, לא הניבה הישגים ממשיים לטהראן. בעוד שארצות הברית הצטרפה באופן פעיל למלחמה, תמיכת רוסיה נותרה בגדר הצהרות פוליטיות בלבד. לטענת היומון, התנהלות רוסיה, שנמנעה מלספק מטוסים מתקדמים או מערכות הגנה אווירית מתקדמות לאיראן גם לאחר התקיפה הישראלית בסוף אוקטובר 2024, מוכיחה שוב כי השותפות עִמה מבוססת על אינטרסים משתנים ולא על מחויבות של ממש.
יצוין כי ההסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי, שנחתם בין נשיאי רוסיה ואיראן בינואר 2025, אינו כולל סעיף המחייב את המדינות להגיש סיוע צבאי זו לזו במקרה שאחת מהן תותקף. עם זאת, התנהלות רוסיה במלחמה מחזקת את החשדנות האיראנית המסורתית כלפי מוסקבה. בשנים האחרונות הזהירו חוגים המזוהים עם המחנה הפרגמטי והרפורמיסטי באיראן מפני תלות גוברת ברוסיה שעלולה, לטענתם, להקריב את האינטרסים הלאומיים האיראניים על מזבח האינטרסים שלה. אף כי ספק רב אם יחול שינוי באסטרטגיה האיראנית כלפי רוסיה בעתיד הנראה לעין, המלחמה עם ישראל מעוררת מחדש את סימני השאלה בטהראן ביחס לנכסיותה האסטרטגית של רוסיה עבור איראן.
מאז סיום מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל, גוברת הביקורת בטהראן על הימנעות רוסיה מלסייע לה במערכה. בשבוע האחרון התפרסמו באמצעי תקשורת איראניים, בעיקר אלה המזוהים עם המחנה הפרגמטי, מאמרי פרשנות, שבהם נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות רוסיה, שהסתפקה בגינויים רשמיים בלבד ונמנעה מכל תמיכה מעשית באיראן.
כך, למשל, מתח אתר החדשות "ח'בר אונליין" ביקורת על העיכוב המתמשך באספקת מטוסי סוחוי-35 רוסיים לאיראן. האתר העריך, כי העיכוב אינו נובע מבעיות טכניות או כלכליות, אלא מכך שרוסיה מעדיפה את יחסיה עם ישראל, ארה"ב ומדינות המפרץ על פני מחויבותה לאיראן. העיכוב באספקת המטוסים, שיכלו לשנות באופן משמעותי את תוצאות העימות עם ישראל, מוכיח, לטענת "ח'בר אונליין", כי הברית בין המדינות היא חד-צדדית: איראן מספקת לרוסיה כטב"מים חיוניים ובתמורה זוכה להבטחות ריקות מתוכן.
העיתון הרפורמיסטי "שרק" גרס, כי התנהלות רוסיה, שלא ניצבה לצד השותפה החשובה שלה בשעתה הקשה ואף לא ניסתה לכפות פתרון כלשהו על הצדדים, מעוררת ספקות בנוגע לברית בין המדינות. במאמר פרשנות שכותרתו "רוסיה: צופה מהצד או בעלת ברית?" נכתב, כי השותפות האיראנית-רוסית, ששיאה בחתימת ההסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות בראשית 2025, לא הניבה הישגים ממשיים לטהראן. בעוד שארצות הברית הצטרפה באופן פעיל למלחמה, תמיכת רוסיה נותרה בגדר הצהרות פוליטיות בלבד. לטענת היומון, התנהלות רוסיה, שנמנעה מלספק מטוסים מתקדמים או מערכות הגנה אווירית מתקדמות לאיראן גם לאחר התקיפה הישראלית בסוף אוקטובר 2024, מוכיחה שוב כי השותפות עִמה מבוססת על אינטרסים משתנים ולא על מחויבות של ממש.
יצוין כי ההסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי, שנחתם בין נשיאי רוסיה ואיראן בינואר 2025, אינו כולל סעיף המחייב את המדינות להגיש סיוע צבאי זו לזו במקרה שאחת מהן תותקף. עם זאת, התנהלות רוסיה במלחמה מחזקת את החשדנות האיראנית המסורתית כלפי מוסקבה. בשנים האחרונות הזהירו חוגים המזוהים עם המחנה הפרגמטי והרפורמיסטי באיראן מפני תלות גוברת ברוסיה שעלולה, לטענתם, להקריב את האינטרסים הלאומיים האיראניים על מזבח האינטרסים שלה. אף כי ספק רב אם יחול שינוי באסטרטגיה האיראנית כלפי רוסיה בעתיד הנראה לעין, המלחמה עם ישראל מעוררת מחדש את סימני השאלה בטהראן ביחס לנכסיותה האסטרטגית של רוסיה עבור איראן.