הסכמת ממשלת לבנון, בלחץ אמריקני, לצרף דיפלומט מטעמה לשיחות עם ישראל במסגרת וועדת האכיפה ליישום הפסקת האש, מהווה צעד קטן אך משמעותי במערכה בתוך לבנון על מעמדו והשפעתו של חזבאללה. ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתו של הארגון, אשר מתנגד באופן נחרץ לכל מגע ישיר בין נציגים לבנונים לישראליים, ותובע למנוע צירוף גורמים אזרחיים לשיחות עם ישראל, שהוגדרו עד כה כשיחות צבאיות עקיפות, כל עוד ישראל לא מפסיקה את פעילותה הצבאית בלבנון ונסוגה מכל שטחה. מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם הדגיש עמדה זאת בנאומו (5 בדצמבר) בו טען, כי ההחלטה עומדת בניגוד לכל עמדות הארגון וכי משמעותה ויתור לבנוני גדול לישראל ללא כל תמורה. נאומו כלל גם ביקורת חריפה על ממשלת לבנון, כשהשווה בין החלטה לבין עשיית חור בספינה הנושאת עליה את כל אזרחי המדינה בלב ים. חלק מתומכי הארגון אף הגדירו את המהלך כ"בגידה".
מאז ההחלטה הגורלית של ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו (5 באוגוסט) ניכר היה כי ההנהגה הלבנונית גוררת רגליים ביישומה, בעיקר משום החשש מעימות עם חזבאללה, העלול להוביל לכאוס פנימי. ההנהגה מיישרת קו עם דרישותיו של הארגון ביחס להתקדמות במו"מ המדיני עם ישראל. אך נראה כי החשש מהרחבת העימות מול ישראל, הטוענת כי קצב השיקום של חזבאללה מהיר יותר מקצב פעולות צה״ל לשימור חולשתו, דחף אותה לקחת את הסיכון ולהסכים להצטרפות הנציגים האזרחיים לשיחות במסגרת וועדת האכיפה. הנשיא עוון התייחס לכך ואמר (5 בדצמבר), כי המהלך לא נועד לרצות את הקהילה הבינלאומית, אלא לשרת את טובת לבנון ולמנוע סבב אלימות נוסף, וכי אין חזרה ממנו.
אימוץ ההחלטה, בניגוד לעמדת חזבאללה, משקף שחיקה נוספת במעמדו של הארגון במערכת הפוליטית הפנימית בלבנון ומעצימה את הדילמה העומדת בפניו. אמנם, חזבאללה עדיין מחזיק ביכולת הרתעה מול ההנהגה הלבנונית, החוששת כי יפעל נגדה, וכן באיום ליזום בעצמו הדרדרות צבאית מול ישראל, אך הבחירה ללכת בכיוונים אלה עלולה להחליש אותו עוד יותר. בה בעת, הימנעותו מצעדים מסוג זה עשויה לעודד את ההנהגה הלבנונית להתקדם במסלול המו"ם עם ישראל במקביל להמשך פעילות צה"ל להחלשת הארגון.
הסכמת ממשלת לבנון, בלחץ אמריקני, לצרף דיפלומט מטעמה לשיחות עם ישראל במסגרת וועדת האכיפה ליישום הפסקת האש, מהווה צעד קטן אך משמעותי במערכה בתוך לבנון על מעמדו והשפעתו של חזבאללה. ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתו של הארגון, אשר מתנגד באופן נחרץ לכל מגע ישיר בין נציגים לבנונים לישראליים, ותובע למנוע צירוף גורמים אזרחיים לשיחות עם ישראל, שהוגדרו עד כה כשיחות צבאיות עקיפות, כל עוד ישראל לא מפסיקה את פעילותה הצבאית בלבנון ונסוגה מכל שטחה. מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם הדגיש עמדה זאת בנאומו (5 בדצמבר) בו טען, כי ההחלטה עומדת בניגוד לכל עמדות הארגון וכי משמעותה ויתור לבנוני גדול לישראל ללא כל תמורה. נאומו כלל גם ביקורת חריפה על ממשלת לבנון, כשהשווה בין החלטה לבין עשיית חור בספינה הנושאת עליה את כל אזרחי המדינה בלב ים. חלק מתומכי הארגון אף הגדירו את המהלך כ"בגידה".
מאז ההחלטה הגורלית של ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו (5 באוגוסט) ניכר היה כי ההנהגה הלבנונית גוררת רגליים ביישומה, בעיקר משום החשש מעימות עם חזבאללה, העלול להוביל לכאוס פנימי. ההנהגה מיישרת קו עם דרישותיו של הארגון ביחס להתקדמות במו"מ המדיני עם ישראל. אך נראה כי החשש מהרחבת העימות מול ישראל, הטוענת כי קצב השיקום של חזבאללה מהיר יותר מקצב פעולות צה״ל לשימור חולשתו, דחף אותה לקחת את הסיכון ולהסכים להצטרפות הנציגים האזרחיים לשיחות במסגרת וועדת האכיפה. הנשיא עוון התייחס לכך ואמר (5 בדצמבר), כי המהלך לא נועד לרצות את הקהילה הבינלאומית, אלא לשרת את טובת לבנון ולמנוע סבב אלימות נוסף, וכי אין חזרה ממנו.
אימוץ ההחלטה, בניגוד לעמדת חזבאללה, משקף שחיקה נוספת במעמדו של הארגון במערכת הפוליטית הפנימית בלבנון ומעצימה את הדילמה העומדת בפניו. אמנם, חזבאללה עדיין מחזיק ביכולת הרתעה מול ההנהגה הלבנונית, החוששת כי יפעל נגדה, וכן באיום ליזום בעצמו הדרדרות צבאית מול ישראל, אך הבחירה ללכת בכיוונים אלה עלולה להחליש אותו עוד יותר. בה בעת, הימנעותו מצעדים מסוג זה עשויה לעודד את ההנהגה הלבנונית להתקדם במסלול המו"ם עם ישראל במקביל להמשך פעילות צה"ל להחלשת הארגון.