דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי״: ההישגים של ישראל משמעותיים, אבל גם האיראנים ב'תודעת ניצחון' ולא כניעה. הם בוודאי מבינים שחטפו מכה קשה, אבל בראייתם הצליחו להחזיר מלחמה ולהתמודד עם ישראל וארה"ב. זו גם הסיבה שהם לא יוותרו על בניין הכוח הקונבנציונלי ולא על תוכניתם הגרעינית. ישראל אולי תנסה למנוע זאת, אבל זה עלול להגיע למלחמת התשה אינסופית, והאירוע הקשה בב״ש הוא דוגמא לאתגר שהעורף הישראלי יצטרך לסבול במסגרת מלחמה שכזו. האירוע האיראני רחוק מלהיות מאחורינו
עפר שלח, מנהל תוכנית "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל": סיום הלחימה באיראן, השגת המטרה של פגיעה קשה בפרויקט הגרעין האיראני והתיאום הצבאי-מדיני חסר התקדים עם ארה״ב צריכים להיות מנוף לשלב הבא: סיום קרוב של המלחמה בעזה, השבת החטופים, היערכות בקווים הגנתיים עם חופש פעולה צבאי והנחת יסוד למהלך מדיני מקיף לעיצוב מחודש של המזרח התיכון.
אלדד שביט, ראש תחום ארה״ב: טראמפ וממשלו מתהדרים בהצלחת מדיניותם של השגת שלום מתוך עוצמה. הממשל החליט לתקוף אך גם מיהר לפעול כדי לקדם הפסקת אש ואף אפשר לאיראן לתקוף ללא תגובה בסיס אמריקאי בקטאר. המבחן המרכזי של הממשל, בהנחה שהפסקת האש תישמר, יהיה ביכולתו לקדם בקרוב הסכם משופר עם איראן שיכלול מנגנון פיקוח יעיל. לא ברור עדיין עד כמה יפעל טראמפ למינוף הפסקת האש לקידום עסקת חטופים וסיום המלחמה בעזה, כמרכיב הכרחי ביעד של עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה והרחבה של "הסכמי אברהם".
רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה: הפסקת האש מאפשרת לאירופאים לקבל סוף לתוכנית הגרעין האיראנית, שאיימה גם עליהם, מבלי ששילמו שום מחיר: לא השתתפו בפעילות הצבאית ולא נפגעו מתגובה איראנית. הימים האחרונים הדגישו שוב את חילוקי הדעות בין מנהיגי אירופה, למשל בין הקנצלר הגרמני שתמך בהפצצות הישראליות והאמריקאיות לנשיא צרפת שהחריף את ביקורתו עליהן. חילוקי דעות אלה יקשו על האירופאים למלא תפקיד מדיני משמעותי. אם הפסקת האש עם איראן תחזיק מעמד, תשומת הלב האירופאית תחזור לעזה, זירה הרבה יותר רגישה לתפיסתם. חשוב לא לתת ל"חרבות ברזל" להרוס את המומנטום החיובי שיצר "עם כלביא" ביחסים בין ישראל למספר מדינות באירופה.
גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש המרכז למדיניות ישראל-סין: בישיבת מועצת הביטחון ב-22.6, בעקבות תקיפתה של ארה״ב את מתקני הגרעין באיראן, קראה סין להפסקת אש מיידית וללא תנאים. ברקע, חששות בבייג'ינג מפני הסלמת האירועים וערעור היציבות האזורית, בין אם באמצעות סגירת מצרי הורמוז ובין אם באמצעות הפלת השלטון האיראני. במובן זה, הפסקת האש עליה הכריז הנשיא טראמפ צפויה להתקבל בברכה בבייג'ינג, וגם הפרתה ע״י איראן לא תשנה את עמדתה.
גליה לינדנשטראוס, חוקרת טורקיה והכורדים: טורקיה חששה שהמתקפה הישראלית על איראן תוביל לשלל השלכות שליליות מיידיות על טורקיה. בין היתר, דאגה אנקרה מגל פליטים גדול מאיראן, מעליית מחירי האנרגיה, ומכך שהמתרחש באיראן, ובפרט בקרב המיעוט הכורדי שם, יוביל לעצירה של תהליך ההתפרקות של המחתרת הכורדית (שלה יש שלוחה גם באיראן). בהיבטים אלו, ההגעה להפסקת אש היא לכן התפתחות רצויה מבחינת טורקיה ותואמת את קריאתה להרגעה במתיחות האזורית.
דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי״: ההישגים של ישראל משמעותיים, אבל גם האיראנים ב'תודעת ניצחון' ולא כניעה. הם בוודאי מבינים שחטפו מכה קשה, אבל בראייתם הצליחו להחזיר מלחמה ולהתמודד עם ישראל וארה"ב. זו גם הסיבה שהם לא יוותרו על בניין הכוח הקונבנציונלי ולא על תוכניתם הגרעינית. ישראל אולי תנסה למנוע זאת, אבל זה עלול להגיע למלחמת התשה אינסופית, והאירוע הקשה בב״ש הוא דוגמא לאתגר שהעורף הישראלי יצטרך לסבול במסגרת מלחמה שכזו. האירוע האיראני רחוק מלהיות מאחורינו
עפר שלח, מנהל תוכנית "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל": סיום הלחימה באיראן, השגת המטרה של פגיעה קשה בפרויקט הגרעין האיראני והתיאום הצבאי-מדיני חסר התקדים עם ארה״ב צריכים להיות מנוף לשלב הבא: סיום קרוב של המלחמה בעזה, השבת החטופים, היערכות בקווים הגנתיים עם חופש פעולה צבאי והנחת יסוד למהלך מדיני מקיף לעיצוב מחודש של המזרח התיכון.
אלדד שביט, ראש תחום ארה״ב: טראמפ וממשלו מתהדרים בהצלחת מדיניותם של השגת שלום מתוך עוצמה. הממשל החליט לתקוף אך גם מיהר לפעול כדי לקדם הפסקת אש ואף אפשר לאיראן לתקוף ללא תגובה בסיס אמריקאי בקטאר. המבחן המרכזי של הממשל, בהנחה שהפסקת האש תישמר, יהיה ביכולתו לקדם בקרוב הסכם משופר עם איראן שיכלול מנגנון פיקוח יעיל. לא ברור עדיין עד כמה יפעל טראמפ למינוף הפסקת האש לקידום עסקת חטופים וסיום המלחמה בעזה, כמרכיב הכרחי ביעד של עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה והרחבה של "הסכמי אברהם".
רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה: הפסקת האש מאפשרת לאירופאים לקבל סוף לתוכנית הגרעין האיראנית, שאיימה גם עליהם, מבלי ששילמו שום מחיר: לא השתתפו בפעילות הצבאית ולא נפגעו מתגובה איראנית. הימים האחרונים הדגישו שוב את חילוקי הדעות בין מנהיגי אירופה, למשל בין הקנצלר הגרמני שתמך בהפצצות הישראליות והאמריקאיות לנשיא צרפת שהחריף את ביקורתו עליהן. חילוקי דעות אלה יקשו על האירופאים למלא תפקיד מדיני משמעותי. אם הפסקת האש עם איראן תחזיק מעמד, תשומת הלב האירופאית תחזור לעזה, זירה הרבה יותר רגישה לתפיסתם. חשוב לא לתת ל"חרבות ברזל" להרוס את המומנטום החיובי שיצר "עם כלביא" ביחסים בין ישראל למספר מדינות באירופה.
גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש המרכז למדיניות ישראל-סין: בישיבת מועצת הביטחון ב-22.6, בעקבות תקיפתה של ארה״ב את מתקני הגרעין באיראן, קראה סין להפסקת אש מיידית וללא תנאים. ברקע, חששות בבייג'ינג מפני הסלמת האירועים וערעור היציבות האזורית, בין אם באמצעות סגירת מצרי הורמוז ובין אם באמצעות הפלת השלטון האיראני. במובן זה, הפסקת האש עליה הכריז הנשיא טראמפ צפויה להתקבל בברכה בבייג'ינג, וגם הפרתה ע״י איראן לא תשנה את עמדתה.
גליה לינדנשטראוס, חוקרת טורקיה והכורדים: טורקיה חששה שהמתקפה הישראלית על איראן תוביל לשלל השלכות שליליות מיידיות על טורקיה. בין היתר, דאגה אנקרה מגל פליטים גדול מאיראן, מעליית מחירי האנרגיה, ומכך שהמתרחש באיראן, ובפרט בקרב המיעוט הכורדי שם, יוביל לעצירה של תהליך ההתפרקות של המחתרת הכורדית (שלה יש שלוחה גם באיראן). בהיבטים אלו, ההגעה להפסקת אש היא לכן התפתחות רצויה מבחינת טורקיה ותואמת את קריאתה להרגעה במתיחות האזורית.